Ibn Ezra on Bereshit 18
Ibn Ezra on Bereshit 18:1
וירא. הנה קצת אמרו, כי השם ג' אנשים, הוא אחד, והוא נ' ולא יתפרדו והנה שכחו "ויבאו שני המלאכים סדומה" (בראשית יט א), ומפרשים אמרו שהשם נראה אליו במראות נבואה ואחר כן נשא עיניו וראה ג' מלאכים האחד בא לבשר שרה והשנים הלכו לסדום, האחד להשחית והשני להציל את לוט
**Y se apareció.** Algunos dijeron que Hashem son los tres hombres, que son uno y no se separan; pero olvidaron “vinieron los dos ángeles a Sedom” (Génesis 19:1). Los comentaristas explicaron que Hashem se le apareció en visiones proféticas, y después Avraham alzó sus ojos y vio tres ángeles: uno vino a anunciar a Sará, y los dos fueron a Sedom, uno para destruir y otro para salvar a Lot.
Ibn Ezra on Bereshit 18:2
ופי' ויאכלו כי נאכל הלחם, כטעם "אשר תאכל האש" (ויקרא ו ג),
La explicación de “comieron” es que el pan fue consumido, como “lo que el fuego consume” (Levítico 6:3).
Ibn Ezra on Bereshit 18:3
ופי' כי על כן עברתם, כדברי קדמונינו ז"ל הואיל ועברתם כמו כי על כן באו (בראשית יט ח):
La explicación de “porque por eso pasasteis” es, como dijeron nuestros antiguos sabios: puesto que ya pasasteis, como “porque por eso vinieron” (Génesis 19:8).
Ibn Ezra on Bereshit 18:4
כן תעשה. דרך מוסר שפת לחם די:
**Así harás.** Por cortesía, un pedazo de pan basta.
Ibn Ezra on Bereshit 18:5
לושי. כמו ותלש:
**Amasa.** Es como “arrancar”.
Ibn Ezra on Bereshit 18:6
כעת חיה. כעת הזאת בשנה האחרת ושרה חיה כמו "כה לחי" (ש"א כה ו):
**Como en este tiempo vivo.** Como este tiempo el año próximo. Y Sará estará viva, como “así al viviente” (I Samuel 25:6).
Ibn Ezra on Bereshit 18:7
והוא אחריו. זה המלאך המדבר עם אברהם חיה אחרי האהל, ואברהם יושב בפתח האהל ולא ראה שרה וי"א פתח האהל שלה היה אחרי אהל אברהם:
**Y él estaba detrás de él.** Este ángel que hablaba con Avraham estaba vivo detrás de la tienda, y Avraham estaba sentado a la entrada de la tienda y no veía a Sará. Hay quienes dicen que la entrada de la tienda de ella estaba detrás de la tienda de Avraham.
Ibn Ezra on Bereshit 18:8
באים בימים. הגיעו לימים רבים:
**Entrados en días.** Habían llegado a muchos días.
Ibn Ezra on Bereshit 18:9
היתה לי. כמו תהיה לי:
**Tendré.** Significa “tendré”, aunque la forma aparezca como pasado.
Ibn Ezra on Bereshit 18:10
עדנה. כמו עדן וענג, וכן ויתעדנו (נחמי' ט כה), והטעם אחר שבלותי וזקנתי איך תתחדש לי עדן ועונג הנוער ועוד כי אדוני זקן,
**Deleite.** Es como **edén** y placer, como “se deleitaron” (Nehemías 9:25). El sentido es: después de estar gastada y envejecida, ¿cómo se renovará para mí el placer y deleite de la juventud? Además, mi señor es viejo.
Ibn Ezra on Bereshit 18:11
וטעם בקרבה בנפשה והשם גלה סודה למלאך:
El sentido de **en su interior** es “en su alma”; y Hashem reveló su secreto al ángel.
Ibn Ezra on Bereshit 18:12
ואני זקנתי. פירושו אחרי בלותי והמלאך אמר אמת:
**Y yo he envejecido.** Su explicación es “después de haberme gastado”. El ángel dijo la verdad.
Ibn Ezra on Bereshit 18:13
ומ"ם אמנם נוסף כמ"ם "שלשם" (בראשית לא ה), ומפרשים אחרים אמרו כי אלו ג' אנשים נביאים היו, ואם טען טוען, והלא אברהם נביא היה, ואיך בא נביא אל נביא, רק אם היה גדול ממנו בנבואה כמשה ואהרן ותשובתם שלא באו לאברהם רק לשרה וכן אמרו איה שרה אשתך (בראשית יח ט) והשנים הלכו אל סדום, ואל תתמה על מלת "כי משחיתים אנחנו" (בראשית יט יג) כי כן כתוב "ומשה ואהרן עשו את כל המופתים" (שמות יא י) והשם עשאם וסמכם אליהם, בעבור שנעשו על ידם והנה פי' ויאכלו כמשמעו, ופי' "ויאמר אדני אם נא מצאתי חן" (בראשית יח ג) איננו קדש, רק הוא כמו רבותי, על כן פתוח הנו"ן, ולא נקמץ כמשפטו, ובספרים שהוא קמוץ יהיה פירושו נביא השם. וטעם בעיניך. (בראשית יח ג) שדבר בתחלה עם הגדול שבהם ואחר כן עם כולם ומצאנו שנקרא הנביא מלאך "בחגי", וי"א כי אברהם בקש רשות מהשכינה, וי"א שהוא מוקדם ומאוחר, וכן הוא וישא, וכבר נשא עיניו ועשה כך וכך, ואח"כ נראה אליו השם ואמר המכסה אני מאברהם גם זעקת סדום ואלו ההולכים הגיעו אל סדום, ואברהם עודנו עומד לפני ד', ועל כל פנים "וד' אמר" (בראשית יח יז) עם אברהם ידבר או עם המלאכים שיאמרו לו, רק "ויאמר ד' זעקת סדום" (בראשית יח כ) עם אברהם דבר ואברהם נגש ואמר "האף תספה" (בראשית יח כג) ונכנס פסוק "ויפנו משם האנשים" (בראשית יח כב) להודיע כי בעת שבאו אל סדום, אז אמר השם לאברהם זעקת סדום וכן "אמור לנער ויעבור לפנינו ויעבור ואתה עמוד כיום" (ש"א ט כט) ואין לנו צורך לתיקון סופרים, והעד שאמר באחרונה "אל המקום אשר עמד שם את פני ד'" (בראשית יט כז), והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת ואלה שמות:
La mem de **omnam**, “ciertamente”, está añadida, como la mem de “ayer y anteayer” (Génesis 31:5). Otros comentaristas dijeron que estos tres hombres eran profetas. Si alguien objeta: Avraham era profeta, ¿cómo viene un profeta a otro profeta, salvo que sea mayor que él en profecía, como Moshé y Aharón? Su respuesta es que no vinieron a Avraham, sino a Sará; por eso dijeron: “¿dónde está Sará tu esposa?” (Génesis 18:9). Los otros dos fueron a Sedom. No te asombres de la expresión “porque nosotros destruimos” (Génesis 19:13), pues así está escrito: “Moshé y Aharón hicieron todos los prodigios” (Éxodo 11:10), aunque Hashem los hizo; se atribuyen a ellos porque fueron hechos por medio de ellos. Según esta opinión, “comieron” es literal, y “dijo: señores míos, si he hallado gracia” (Génesis 18:3) no es sagrado, sino que significa “mis señores”; por eso la nun está abierta y no con qamatz como correspondería. En los libros donde está con qamatz, su explicación sería “profeta de Hashem”. El sentido de “en tus ojos” es que primero habló con el mayor de ellos y después con todos. Encontramos que el profeta es llamado ángel en Jagai. Hay quienes dicen que Avraham pidió permiso a la Shejiná. Otros dicen que hay aquí inversión de orden: primero alzó sus ojos y ya había hecho tal y tal, y después Hashem se le apareció y dijo: “¿ocultaré Yo a Avraham...?”; también “el clamor de Sedom”. Aquellos caminantes llegaron a Sedom, mientras Avraham todavía estaba de pie delante de Hashem. En todo caso, “y Hashem dijo” (Génesis 18:17) habla con Avraham o con los ángeles para que se lo dijeran; pero “y dijo Hashem: el clamor de Sedom” (Génesis 18:20) fue dicho a Avraham, y Avraham se acercó y dijo: “¿también destruirás?” (Génesis 18:23). El versículo “se volvieron de allí los hombres” (Génesis 18:22) fue insertado para informar que cuando llegaron a Sedom, entonces Hashem dijo a Avraham: “el clamor de Sedom”. Así también “di al joven que pase delante de nosotros; y pasó; y tú quédate ahora” (I Samuel 9:27). No necesitamos recurrir a corrección de escribas. La prueba es que al final dice: “al lugar donde había estado allí delante de Hashem” (Génesis 19:27). Lo correcto a mis ojos lo encontrarás insinuado en la sección de Shemot.
Ibn Ezra on Bereshit 18:14
ומלת היפלא. היעלם וכן עשה פלא (שמות טו יא) וי"א איננו דבר פלא בעיני השם לעשות כן ואלו היה כן, לא היה מ"ם דבק עם השם:
La palabra **¿será oculto/imposible?** significa “¿se ocultará?”, como “hace maravilla” (Éxodo 15:11). Hay quienes dicen que significa: no es cosa maravillosa a los ojos de Hashem hacer esto. Pero si fuera así, la mem no estaría unida con el Nombre.
Ibn Ezra on Bereshit 18:15
ונברכו בו. מבנין נפעל, וטעמו שיהיו מבורכים בשבילו ומלת והתברכו (בראשית כב יח) איננה כן, רק הם מתברכים בו:
**Serán bendecidos en él.** Es de la conjugación **nifal**, y su sentido es que serán bendecidos por causa de él. La palabra **vehitbarejú** (Génesis 22:18) no es así, sino que ellos se bendicen con él.
Ibn Ezra on Bereshit 18:16
ופי' זעקת סדום. שדברו דברים כנגד השם או זעקת החמס:
La explicación de **el clamor de Sedom** es que dijeron cosas contra Hashem, o es el clamor de la violencia.
Ibn Ezra on Bereshit 18:17
וחטאתם כי כבדה. ולא תכילנה הארץ:
**Y su pecado, porque es pesado.** La tierra no puede contenerlo.
Ibn Ezra on Bereshit 18:18
וי"א הכצעקתה הבאה אלי. אם כן עשו אעשה בהם כלה:
Hay quienes explican: “si han hecho conforme al clamor que ha venido a Mí, haré en ellos destrucción completa”.
Ibn Ezra on Bereshit 18:19
ואם לא אדעה. ארחם אותם וכן יפרשו וידע אלהים (שמות ב כה) ועל דעתי פירושו אראה אם עשו כלם כרעה הזאת, כי האמת שהכל ידע כל חלק על דרך כל, ולא על דרך חלק, והעד כי זה הפירוש הוא האמת. ואם הוא סוד גדול שאמר אברהם האף תספה, ונפתח ה"א האף ואם הוא לתימא בעבור האל"ף שהוא מהגרון, שמשפט לשון הקדש להרחיב אשר לפניו:
**Y si no, sabré.** Algunos explican: “tendré misericordia de ellos”, y así explican “Dios supo” (Éxodo 2:25). Según mi opinión, su explicación es: veré si todos han hecho conforme a esta gran maldad. La verdad es que Él conoce cada parte según el todo, no según la parte aislada. La prueba de que esta explicación es verdadera, aunque sea un gran secreto, es que Avraham dijo: “¿también destruirás?”. La he de **haaf** se abrió aunque es interrogativa, por causa de la alef gutural, porque la regla de la lengua sagrada es ensanchar la vocal que está antes de ella.
Ibn Ezra on Bereshit 18:20
תספה. פועל יוצא וטעמו תכלה וכן אספה עלימו רעות (דבר' לב כג), ואם הם שני בנינים:
**Destruirás.** Es verbo transitivo, y su sentido es “acabarás”, como “amontonaré sobre ellos males” (Deuteronomio 32:23), aunque sean dos conjugaciones.
Ibn Ezra on Bereshit 18:21
ולא תשא למקום. כטעם תסלח כמו "נושא עון" (שמות לד ז)
**No perdonarás al lugar.** Significa “no perdonarás”, como “perdona la culpa” (Éxodo 34:7).
Ibn Ezra on Bereshit 18:22
למקום הוא סדום כי בעבורו נגש אברהם להציל את לוט:
**Al lugar.** Es Sedom, porque por ella se acercó Avraham para salvar a Lot.
Ibn Ezra on Bereshit 18:23
חלילה. דבר שלא יתכן וי"א שהמלה כטעם חלול שאין בו כלום:
**Lejos sea.** Algo que no puede ser. Hay quienes dicen que la palabra tiene el sentido de algo profano o vacío, sin contenido.
Ibn Ezra on Bereshit 18:24
והיה כצדיק כרשע. כאשר יתחברו שני כפי"ן היא דרך קצרה והטעם והיה הצדיק כרשע, והרשע כצדיק וכן "כי כמוך כפרעה" (בראשית מד יח) "כעמי כעמך" (מ"א כב ד) "כחשכה כאורה" (תהלים קלט יב) ואיך יתכן שלא יעשה משפט מי שהוא שופט כל הארץ.
**Y será el justo como el malvado.** Cuando se juntan dos kaf, es una forma abreviada. El sentido es: el justo será como el malvado, y el malvado como el justo. Así también “porque como tú, así es Paró” (Génesis 44:18), “como mi pueblo, así tu pueblo” (I Reyes 22:4), “como la oscuridad, así la luz” (Salmos 139:12). ¿Cómo sería posible que no hiciera justicia quien es Juez de toda la tierra?
Ibn Ezra on Bereshit 18:25
וטעם בתוך העיר. שהם יראים את השם בפרהסיא, וכן "שוטטו בחוצות ירושלים" (ירמיה ה א):
El sentido de “dentro de la ciudad” es que temen a Hashem públicamente, como “recorred las calles de Jerusalén” (Jeremías 5:1).
Ibn Ezra on Bereshit 18:26
ואין מלת הואלתי. כמו החילותי רק פי' רציתי "וכן הואיל משה" (דבר' א ה), וכ"ף מלת אנכי. נוסף, או הם שתי מלות והטעם אחד
La palabra **hoalti** no significa “comencé”, sino “quise”, como “Moshé quiso explicar” (Deuteronomio 1:5). La kaf de **anojí** está añadida, o son dos palabras con un mismo sentido.
Ibn Ezra on Bereshit 18:27
וטעם אנכי עפר ואפר, כי עפר הייתי ואפר אשוב והעיקר על יסוד הגוף והם העצמות:
El sentido de “yo soy polvo y ceniza” es: polvo fui y a ceniza volveré. Lo principal se refiere al fundamento del cuerpo, que son los huesos.
Ibn Ezra on Bereshit 18:28
אולי יחסרון חמשה. והטעם אולי תחסר עשירית מהמספר,
**Quizá falten cinco.** El sentido es: quizá falte una décima parte del número.
Ibn Ezra on Bereshit 18:29
וטעם התשחית בחמשה בעבור החמשה שיחסרו את הכל ואח"כ אמר, אולי יחסרון התשיעית מהמספר אשר אמרתי, אם ימצאון שם לא אשחיתם,
El sentido de “¿destruirás por cinco?” es: por los cinco que faltan del total. Después dijo: quizá falte la novena parte del número que dije; si se encuentran allí, no los destruiré.
Ibn Ezra on Bereshit 18:30
וטעם לא אעשה בעבור הארבעים, לא אעשה השחתה ושלא יאריך חבר שני החסרונים אחר כן, אם יחסר הרביעית גם השלישית גם החצי, וי"א למה לא הפחית מעשרה, בעבור היות שנים בכל עיר, כי חמש ערים היו וזה איננו נכון, בעבור שאמר בסדום לבדה ואע"פ שחכמינו ז"ל העתיקו שאין תפלה בצבור פחות מעשרה, גם זה הפסוק יחזיק ידי אמונתינו:
El sentido de “no lo haré por los cuarenta” es: no haré destrucción. Para no alargar, después unió las otras disminuciones: si falta la cuarta parte, también la tercera, también la mitad. Hay quienes preguntan por qué no bajó de diez. Dicen que porque serían dos en cada ciudad, pues eran cinco ciudades. Esto no es correcto, porque habló solo de Sedom. Aunque nuestros sabios transmitieron que no hay oración pública con menos de diez, este versículo también fortalece nuestra fe.
Ibn Ezra on Bereshit 18:31
ואברהם שב למקומו. אל חברון, וזאת המראה היתה במקום שהלך אברהם לשלוח המלאכים ומשם ישקיף על פני סדום ואעפ"י שהוא כתוב "וישכם אברהם בבקר וישקף על פני סדום" (בראשית יט כז כח) אחר צאת השמש היה כי לא נהפכה סדום בלילה כי כן העיד הכתוב:
**Y Avraham volvió a su lugar.** A Jevrón. Esta visión ocurrió en el lugar al que Avraham fue para despedir a los ángeles, y desde allí podía mirar hacia Sedom. Aunque está escrito “Avraham madrugó por la mañana y miró hacia Sedom” (Génesis 19:27–28), eso fue después de la salida del sol, porque Sedom no fue destruida de noche, como testifica la Escritura.
