קטורה. איננה הגר, כי כתוב ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם (בראשית כה ו), ופי' פלגש שפחה וזה השם איננו נופל על זכר, ונוכל לפרש על פילגשים נשים:
**Keturá.** No es Hagar, porque está escrito: “a los hijos de las concubinas que tenía Avraham, Avraham dio...” (Génesis 25:6). La explicación de **pilegesh**, concubina, es sierva. Este nombre no se aplica al varón, aunque podemos explicarlo como mujeres concubinas.
אשורים. י"א כי אשורים שהי' יודעים הדרכים, ולטושים צופים מרחוק, והנכון בעיני כי הם שמות, ואין בהם תואר שם:
**Ashurim.** Hay quienes dicen que los Ashurim eran quienes conocían los caminos, y los Letushim, observadores desde lejos. Lo correcto a mis ojos es que son nombres, no adjetivos.
מתנות. ממון נתן להם:
**Regalos.** Les dio dinero.
קדמה. פי' אל ארץ קדם, וכן "אשר לא יעבדו אותו את נבוכדנצר" (ירמי' כז ח), וקדם מזרח א"י, וי"א אל מקום בן ישמעאל והראשון נכון:
**Hacia el oriente.** Significa hacia la tierra de Oriente, como “que no sirvan a Nevujadnetzar” (Jeremías 27:8). Oriente es al este de la Tierra de Israel. Hay quienes dicen que fue al lugar del hijo de Yishmael, pero la primera explicación es correcta.
מלת ויגוע. צאת הרוח מהגוף רגע אחד בלי עינוי ועיכוב, הלא תראה "ויאסוף רגליו אל המטה" (בראשית מט ג), ומיד גוע והנה כל גויעה מיתה ואין כל מיתה גויעה על כן כתוב במבול ויגוע (בראשית ז כא):
La palabra **vayigva**, “expiró”, significa la salida del espíritu del cuerpo en un instante, sin sufrimiento ni demora. Mira: “recogió sus pies en la cama” (Génesis 49:33), e inmediatamente expiró. Toda expiración es muerte, pero no toda muerte es expiración. Por eso está escrito en el diluvio **vayigva**, “expiró” (Génesis 7:21).
ופי' וימת אברהם. שמת בשיבה טובה:
La explicación de “murió Avraham” es que murió en buena vejez.
ויאסוף אל עמיו. י"א כי על כבוד הנפש אמר, כי בהיותו מתעסקים עם הגוף הוא כחלק נפרד, ובהפרד מהגוף יאסף הכבוד אל עמיו, וי"א כי זה משפט הלשון, והטעם על לכתו בדרך אבותיו כאלו יתחבר אליהם, וכן "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (בראשית טו טו):
**Fue reunido con sus pueblos.** Hay quienes dicen que se refiere al honor del alma: mientras se ocupa del cuerpo, es como una parte separada; al separarse del cuerpo, el honor se reúne con sus pueblos. Otros dicen que es una expresión usual de la lengua, y que su sentido es ir por el camino de sus padres, como si se uniera a ellos. Así también “tú vendrás a tus padres en paz” (Génesis 15:15).
ובטירותם. ארמונים כמו "טירת כסף" (ש"ה ח ט):
**En sus fortalezas.** Palacios, como “palacio de plata” (Cantar 8:9).
לאמותם. בשורק, מצאנו אמות, ואומים, ולמ"ד לאמותם נוסף כלמ"ד לגוייהם, ואיננו כלמ"ד "בלאמים" (תהלים קמט ז) כי הוא שרש כמו "ולאום מלאום יאמץ" (בראשית כה כג), והטעם שהוא בלמ"ד ובחסרונו שוה והם שני שרשים:
**Según sus naciones.** Con shuruk. Encontramos **umot** y **umim**. La lamed de **leumotam** está añadida, como la lamed de “según sus naciones”. No es como la lamed de “entre las naciones” (Salmos 149:7), porque allí es raíz, como “una nación más que otra se fortalecerá” (Génesis 25:23). El sentido con lamed o sin ella es igual, aunque son dos raíces.
על פני כל אחיו. הם זמרן ויקשן:
**Frente a todos sus hermanos.** Son Zimrán y Yokshán.
נפל. חלקו או גורלו, או שרוב בני ישמעאל נוסעים ממקום אל מקום, כטעם "אל הכשדים אתה נופל" (ירמי' לז יג), וזה מעט רחוק בעבור שאחיו במזרח ומצרים ואשור למערב א"י, ויתכן שהכתוב דבר על ישמעאל שמת בחיי אחיו אחד שנפל, כי לא ידענו סבת מותו:
**Cayó.** Su parte o su suerte. O quizá porque la mayoría de los hijos de Yishmael viajan de lugar en lugar, como “tú caes hacia los kasdim” (Jeremías 37:13). Esto es un poco lejano, porque sus hermanos están al oriente, y Egipto y Ashur al occidente de la Tierra de Israel. También es posible que la Escritura hable de Yishmael, que murió en vida de uno de sus hermanos; “cayó” porque no sabemos la causa de su muerte.
ואלה. אחר שהזכיר תולדות ישמעאל שב להזכיר תולדות יצחק שהם עשו ויעקב, וי"א כי טעם הוליד את יצחק שהיה דומה לאביו וכל רואיו יעידו כי אברהם הולידו וי"א כי טעם הוליד גדל ורבה, כמו "יולדו על ברכי יוסף" (בראשית נ' כג), והעד שאמר "וישלחם מעל יצחק בנו" (בראשית כה ו'):
**Y estas.** Después de mencionar las generaciones de Yishmael, vuelve a mencionar las generaciones de Yitzjak, que son Esav y Yaakov. Hay quienes dicen que el sentido de “engendró a Yitzjak” es que se parecía a su padre, y todos los que lo veían testificaban que Avraham lo engendró. Otros dicen que “engendró” significa crió y educó, como “nacieron sobre las rodillas de Yosef” (Génesis 50:23). La prueba sería que dijo: “los envió lejos de Yitzjak su hijo” (Génesis 25:6).
מפדן. שדה, וכן בלשון ישמעאל:
**De Padán.** Campo; así también en lengua árabe.
אחות לבן. הוא ידוע ונכבד מאביה, וכן אחות נחשון (שמות ו כג):
**Hermana de Laván.** Él era conocido y más importante que su padre. Así también “hermana de Najshón” (Éxodo 6:23).
ויעתר. מבנין הקל, כי "העתירו אל ה'" (שמות ח ד) מהכבד וטעמו שרצה ה' בדבריהם:
**Y oró.** Es de la conjugación ligera, porque “rogad a Hashem” (Éxodo 8:4) es de la pesada. Su sentido es que Hashem quiso aceptar sus palabras.
ויעתר. ויתרצה מבנין נפעל:
**Y fue aceptado.** De la conjugación **nifal**, con sentido de “fue complacido”.
ויתרוצצו. מלשון מרוצה והצדי"ק כפול, ואחיו "כברקים ירוצצו" (נחום ב ה), ונקראו בנים על שם סופם וכן "ובגדי ערומים תפשיט" (איוב כב ו), והיא שאלה לנשים שילדו אם ארע להם ככה, ותאמרנה לא:
**Y se agitaban.** Viene de la lengua de correr; la tzadi está duplicada. Su semejante es “corren como relámpagos” (Najum 2:5). Son llamados “hijos” por su final, como “despojas de sus vestidos a los desnudos” (Job 22:6). Ella preguntó a mujeres que habían dado a luz si les había ocurrido algo así, y le dijeron que no.
וטעם ותאמר אם כן. הדבר והמנהג, למה זה אנכי בהריון משונה:
El sentido de “si es así” es: si esta es la cosa y el modo normal, ¿por qué yo tengo un embarazo tan extraño?
ויאמר ד' לה. על ידי נביא, או אברהם בעצמו כי לא מת עד שהי' בניה בני ט"ו שנה:
**Y Hashem le dijo.** Por medio de un profeta, o por Avraham mismo, pues no murió hasta que sus hijos tenían quince años.
ורב. הוא הפועל וכן "בן יכבד אב" (מלאכי א ו) ועוד אפרש זה הפסוק:
**Y el mayor.** Es el sujeto del verbo, como “el hijo honra al padre” (Malají 1:6). Más adelante explicaré este versículo.
תומים. בחסרון אל"ף השרש, כמו "אם לא שריתך לטוב" (ירמי' טו יא), שפירושו נתתי שאריתך לטוב:
**Gemelos.** Falta la alef de la raíz, como “si no te hubiera dejado para bien” (Jeremías 15:11), cuyo sentido es: te di remanente para bien.
יו"ד אדמוני. נוסף כיו"ד אכזרי,
La yod de **admoní**, rojizo, está añadida, como la yod de **ajzarí**, cruel.
ואין מלת כאדרת סמוכה רק טעמו כולו שער כאדרת, ועל דעת אחרים שהיא סמוכה:
La palabra **keaderet**, “como manto”, no está en estado constructo, sino que su sentido es: todo él velludo como un manto. Según otros, sí está en estado constructo.
ויקראו שמו. רואיו, ויתכן שפירושו מעשה בפני עצמו, ופליאה גדולה היתה זאת הלידה בעבור שכל בן אדם יוצא בשליא שהיא מכסה עליו, והנה שתי השליות נפתחו רגע אחד:
**Llamaron su nombre.** Quienes lo vieron. También puede explicarse como un acto independiente. Este nacimiento fue una gran maravilla, porque todo ser humano sale con placenta que lo cubre; aquí, las dos placentas se abrieron en un mismo instante.
ויקרא שמו. הקורא או יצחק אביו:
**Llamó su nombre.** Quien lo llamó, o Yitzjak su padre.
יודע ציד, לעולם מלא מרמות כי רוב החיות בדרך מרמה יתפשו, ויעקב הפך עשו כי הוא איש תם גם עשו איש שדה, ויעקב יושב אהלים, ויתכן להיות פירושו כמו "יושב אהל ומקנה" (בראשית ד' כ):
**Diestro en la caza.** Siempre lleno de engaños, porque la mayoría de los animales se atrapan con engaño. Yaakov era lo contrario de Esav, pues era hombre íntegro. También Esav era hombre del campo, y Yaakov habitaba en tiendas. Es posible que su explicación sea como “habitante de tienda y ganado” (Génesis 4:20).
כי ציד בפיו. מביא ציד בפיו:
**Porque la caza estaba en su boca.** Traía caza a su boca.
והוא עיף. כטעם "בארץ עיפה" (ישעי, לב ב) רעב וצמא:
**Y él estaba cansado.** Como “en tierra cansada” (Isaías 32:2): hambriento y sediento.
הלעיטני. אין לו חבר והטעם האכילני
**Dame de comer.** No tiene paralelo. Su sentido es “aliméntame”.
וטעם נזיר תבשיל רק ויזד מהשניים הנחים והם שני שרשים והפירוש אחר, וכן "לא ידון רוחי" (בראשית ו ג) עם "נדנה" (דה"א כא כז):
El sentido de **nazid** es guiso. Pero **vayazed**, “guisó”, pertenece a las raíces segundas débiles, y son dos raíces distintas con otra explicación. Así también “no permanecerá Mi espíritu” (Génesis 6:3) junto con “vaina” (I Crónicas 21:27).
מכרה. בחירק כמו "שלחה הנער" (בראשית מג ח), "שכבה עמי" (בראשית לט ז), והבכורה שיקח פי שנים בממון אביו וי"א שיש לבכור לעולם מעלה על הצעיר לקום מפניו ולשרתו כבן לאב:
**Vende.** Con jirik, como “envía al joven” (Génesis 43:8), “acuéstate conmigo” (Génesis 39:7). La primogenitura consiste en tomar doble porción en los bienes del padre. Hay quienes dicen que el primogénito siempre tiene una superioridad sobre el menor, que este debe levantarse ante él y servirlo como hijo a padre.
וטעם הנה אנכי הולך למות. שבכל יום ויום הוא מסתכן בעצמו כאשר יצא לצוד שמא יהרגוהו החיות ויתכן שימות קודם אביו:
El sentido de “he aquí, yo voy a morir” es que cada día se pone en peligro al salir a cazar, quizá lo maten las fieras, y puede morir antes que su padre.
ויבז עשו. גם זאת הבכורה בעבור שראה שאין לאביו עשר, ורבים יתמהו כי עזב לו אברהם ממון רב, וכאילו לא ראו בימיהם עשיר גדול בנעוריו ובא לידי עוני בזקוניו, והעד שהיה יצחק אביו אוהב את עשו בעבור צורכו, ואילו היה הלחם רב בבית אביו, והוא נכבד בעיניו לא מכר בכורתו בעבור נזיד, ואם היה אביו אוכל בכל יום מטעמים מה טעם אמר הביאה לי ציד, ולמה לא היה ליעקב בגדים חמודות. ולמה לא נתנה לו אמו כסף וזהב בדרך שהוא אומר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ולמה לא שלחה אליו הון והיא אוהבת אותו, כי הוצרך לשמור הצאן, והפסוק שאמר "ויגדל האיש" (בראשית כו יג) קודם זקנתו, ועורי לב יחשבו כי העושר מעלה גדולה לצדיקים, והנה אליהו יוכיח, ועוד ישאלו למה חסר השם ממון ליצחק, אולי יודיעונו למה חסר מאור עיניו, ואל ידחונו בקנה של דרש כי יש לו סוד, ואין לנו לחפש, כי עמקו מחשבות השם, ואין כח בדעת האדם להבינם וכן אחרים אמרו, הנה צאן יש לו, כי רבקה אמרה לו "לך נא אל הצאן" (בראשית כז ט) ויתכן שנשאר לו מקנה מעט, גם נכון הוא להיות פי' לך נא אל הצאן, אל מקום הצאן שהן נמכרות:
**Esav despreció.** También despreció esta primogenitura porque vio que su padre no tenía riqueza. Muchos se asombran, diciendo que Avraham le dejó mucho dinero; como si nunca hubieran visto en sus días a un gran rico en su juventud que llegó a la pobreza en su vejez. La prueba es que Yitzjak su padre amaba a Esav por su necesidad. Si hubiera abundancia de pan en la casa de su padre y la primogenitura fuera importante a sus ojos, no la habría vendido por un guiso. Si su padre comía cada día manjares, ¿qué sentido tendría decir “tráeme caza”? ¿Por qué Yaakov no tenía ropas preciosas? ¿Por qué su madre no le dio plata y oro para el camino, cuando él dijo “y me dará pan para comer y ropa para vestir”? ¿Por qué no le envió riqueza, si lo amaba? Porque tuvo que guardar ovejas. El versículo “el hombre engrandeció” (Génesis 26:13) fue antes de su vejez. Los ciegos de corazón piensan que la riqueza es una gran virtud para los justos; pero Eliyahu demuestra lo contrario. Y si preguntan por qué Hashem quitó riqueza a Yitzjak, quizá nos digan también por qué le quitó la luz de sus ojos. Que no nos aparten con la caña del midrash, porque esto tiene un secreto; no debemos investigarlo, pues profundos son los pensamientos de Hashem y la mente humana no tiene fuerza para entenderlos. Otros dicen: he aquí que tenía ovejas, porque Rivká le dijo “ve ahora al rebaño” (Génesis 27:9). Es posible que le quedara poco ganado. También es correcto explicar “ve ahora al rebaño” como: al lugar donde se venden ovejas.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
0
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
Ibn Ezra on Bereshit 25
