Ibn Ezra on Bereshit 29
Ibn Ezra on Bereshit 29:1
וירא. מלה זרה בעבור שנפתח היו"ד והמלה מבנין הקל, ואין אחר היו"ד אחת מאותיות הגרון שהיא משפט להרחיב אשר לפניהם ואין ראוי לאדם לחסר הוי"ו או שיאמר כן עם חברי היו"ד שהם סימני המשרתים, ולפי דעתי כאשר רצו לאמר מן ראה, על משקל "וַיִשְבְ ממנו שבי" (במדבר כא א) והנה חסר ה"א ראה גם לא יתכן שיהיה האל"ף נראה בסוף המלה, והנה ישאר בחירק תחת היו"ד והנה יהיה משקלו "וייף בגדלו" (יחז' לא ז) ויתערב עם לשון ירה על כן פתחו היו"ד:
**Y vio.** Es una palabra irregular porque la yod se abrió, aunque la palabra es de la conjugación ligera, y después de la yod no hay ninguna letra gutural, que es lo que normalmente ensancha la vocal anterior. No corresponde que una persona quite la vav o diga lo mismo respecto a otras yod que son letras serviles. Según mi opinión, cuando quisieron decir de la raíz **raá**, “ver”, con el peso de “capturó de él cautivo” (Números 21:1), faltó la he de **raá**. Tampoco era posible que la alef apareciera al final de la palabra; entonces quedaría jirik bajo la yod, con el peso de “se embelleció en su grandeza” (Ezequiel 31:7), y se mezclaría con la raíz “disparar”. Por eso abrieron la yod.
Ibn Ezra on Bereshit 29:2
וגללו. הרועים את האבן:
**Y hacían rodar.** Los pastores hacían rodar la piedra.
Ibn Ezra on Bereshit 29:3
מאין. שאלה על מקום, ולאמרו בלא מ"ם לא יתכן, כי אז יהיה לאין גם נמצא כן עם מ"ם "הן אתם מאין" (ישעי' מ"א כד):
**¿De dónde?** Es pregunta sobre lugar. Decirlo sin mem no es posible, porque entonces sería “a la nada”. También se encuentra con mem: “he aquí, vosotros sois de la nada” (Isaías 41:24).
Ibn Ezra on Bereshit 29:4
והנה רחל בתו באה. מלרע שהוא תואר השם כמו פועל:
**Y he aquí, Rajel su hija viene.** Con acento abajo, porque es participio/adjetivo, como quien hace la acción.
Ibn Ezra on Bereshit 29:5
ורחל באה. מלעיל והוא פועל עבר:
**Y Rajel venía.** Con acento arriba; es verbo en pasado.
Ibn Ezra on Bereshit 29:6
ויגד יעקב לרחל. מאוחר וטעמו וכבר הגיד יעקב לרחל, ואחר כן וישק ורבים כמוהו:
**Yaakov contó a Rajel.** Está escrito después, pero su sentido es: Yaakov ya había contado a Rajel, y después la besó. Hay muchos casos semejantes.
Ibn Ezra on Bereshit 29:7
את כל הדברים האלה. דברי הברכה:
**Todas estas cosas.** Las palabras de la bendición.
Ibn Ezra on Bereshit 29:8
חדש ימים. כבר פירשתיו:
**Un mes de días.** Ya lo expliqué.
Ibn Ezra on Bereshit 29:9
משכרתך. על משקל מַתְכנֶת הלבנים (שמות ח ח):
**Tu salario.** Tiene el peso de “la cantidad de ladrillos” (Éxodo 5:8).
Ibn Ezra on Bereshit 29:10
רכות. כמשמעו ויש שואלים למה היה כן בעבור שחשבו שמחשבות השם כמחשבותיהם, וכל הנבראים ראויות צורתן להיות שוות ובן אפרים אמר שהוא חסר אל"ף וטעמו ארוכות והוא היה חסר אל"ף,
**Tiernos.** Según su sentido simple. Algunos preguntan por qué era así, porque piensan que los pensamientos de Hashem son como los suyos, y que todas las criaturas deberían tener formas iguales. Ben Efraim dijo que falta una alef y que su sentido es “largos”; pero él era quien estaba falto de alef.
Ibn Ezra on Bereshit 29:11
יפת תואר, כמו "ותאר הגבול" (יהושע טו ט) כל אבר כעין והאף והפה יפה
**Hermosa de forma.** Como “marcó el límite” (Josué 15:9): cada miembro, como el ojo, la nariz y la boca, era hermoso.
Ibn Ezra on Bereshit 29:12
ומראה הכל יפה או מראה על עין הפנים הנראה:
**Y hermosa de apariencia.** Todo su aspecto era bello; o se refiere al aspecto visible del rostro.
Ibn Ezra on Bereshit 29:13
ויעבד יעקב ברחל. בעבור רחל:
**Yaakov sirvió por Rajel.** Por causa de Rajel.
Ibn Ezra on Bereshit 29:14
מלא שבוע זאת. ז' ימי המשתה. וזאת על לאה:
**Completa esta semana.** Los siete días del banquete. “Esta” se refiere a Leá.
Ibn Ezra on Bereshit 29:15
יֶאֱהָבַנִי. בפתחות הבי"ת כמו "פן תִדְבָקַנִי הרעה" (בראשית יט יט):
**Me amará.** La bet lleva pataj, como “no sea que me alcance el mal” (Génesis 19:19).
Ibn Ezra on Bereshit 29:16
ילוה אישי. כמו "ונלוו עליך" (במדבר יח ד):
**Mi marido se unirá.** Como “se unirán a ti” (Números 18:4).
Ibn Ezra on Bereshit 29:17
הפעם אודה את ד'. כטעם הפעם הזאת אחר שיש לי ארבעה בנים, אודה השם כי לא אחמוד להיות לי עוד, כמאמר, אודה את השם שנתן לי כל זה ויספיק לי על כן עמדה מלדת:
**Esta vez agradeceré a Hashem.** Su sentido es: esta vez, después de tener cuatro hijos, agradeceré a Hashem, porque no codiciaré tener más. Como quien dice: agradeceré a Hashem que me dio todo esto, y me basta. Por eso dejó de dar a luz.
