Ibn Ezra on Bereshit 31:1
דברי בני לבן. בנים זכרים הי' לו, וכן הוא אומר "ויתן ביד בניו" (בראשית ל, לה):
**Las palabras de los hijos de Laván.** Tenía hijos varones, como dice: “los puso en mano de sus hijos” (Génesis 30:35).
דברי בני לבן. בנים זכרים הי' לו, וכן הוא אומר "ויתן ביד בניו" (בראשית ל, לה):
**Las palabras de los hijos de Laván.** Tenía hijos varones, como dice: “los puso en mano de sus hijos” (Génesis 30:35).
את פני אביכן. ראיתי בפניו שאיננו עמי כתמול שלשום, או ישוב איננו אל פני כמו "פני ד' חלקם" (איכה ד טז):
**El rostro de vuestro padre.** Vi en su rostro que no está conmigo como ayer y anteayer. O bien “no está” vuelve a “rostro”, como “el rostro de Hashem los dividió” (Lamentaciones 4:16).
התל בי. מלה זרה, בעבור היות התי"ו רפה, כי עיקרו להדגש כמו "וַיְהַתַּל בהם אליהו" (מ"א יח כז) דרך לעג:
**Se burló de mí.** Es una palabra irregular, porque la tav es suave, cuando en principio debería llevar dagesh, como “Eliyahu se burlaba de ellos” (I Reyes 18:27), en forma de burla.
עשרת מונים. מלשון "מְנֵה את העם" (ש"ב כד א) והטעם עשרה במספר, או הזכיר עשרה בעבור היותו סך חשבון,
**Diez veces.** Viene de la lengua de “cuenta al pueblo” (II Samuel 24:1). El sentido es diez en número; o mencionó diez porque es suma completa de cuenta.
וזה שאמר עקדים יהיה שכרך, ידוע שהחליף משכרתו לקחת עקודים לבדם, וכן פעם אחרת נקדים:
Cuando dijo “los rayados serán tu salario”, se sabe que cambió su salario para que tomara solo los rayados; y otra vez, solo los moteados.
ויצל אלהים. כטעם "וינצלו את מצרים", (שמות יב לו), ושניהם מגזרת "הצילני נא" (בראשית לב יב) ואם הוא מעט רחוק, וזה שאמר יעקב לנשיו גם הוא אמת שראה זה בחלום, כי השם יעזרהו לחזק הצאן ולהוליד גם בלא מקלות:
**Dios quitó.** Tiene el sentido de “despojaron a Egipto” (Éxodo 12:36). Ambas vienen de la raíz de “sálvame ahora” (Génesis 32:12), aunque sea algo lejano. Lo que Yaakov dijo a sus mujeres también es verdad: vio en sueño que Hashem lo ayudaría a fortalecer el rebaño y hacerlo parir aun sin varas.
אנכי האל בית אל. טעמו האל אל בית אל וכן "ועץ הדעת" (בראשית ב ט) דעת טוב ורע:
**Yo soy el Dios de Bet-El.** Su sentido es: el Dios, Dios de Bet-El. Así también “el árbol del conocimiento” (Génesis 2:9) significa conocimiento del bien y del mal.
כי מכרנו. כאילו מכרנו, שלא עשה כמשפט האבות עם הבנות, רק אמר שמור צאני וקח בנותי במשכרתך:
**Porque nos vendió.** Como si nos hubiera vendido, pues no actuó con sus hijas según la costumbre de los padres, sino que dijo: guarda mis ovejas y toma a mis hijas como salario.
רכש. מגזרת רכוש:
**Adquirió.** Viene de la raíz de **rejush**, bienes.
ולבן הלך לגזוז את צאנו. שהיה ביד בניו רחוק שלשה ימים כאשר הוא כתוב על כן ויגד ללבן ביום השלישי:
**Y Laván fue a esquilar sus ovejas.** Estaban en manos de sus hijos, lejos tres días, como está escrito; por eso se informó a Laván al tercer día.
התרפים. י"א שהוא כלי נחושת העשוי לדעת חלקי השעות, ואחרים אמרו כי יש כח בחכמי המזלות לעשות צורה בשעות ידועות תדבר הצורה, והעד שלהם "כי התרפים דברו און" (זכרי' י ב), ופי' הפסוק איננו כן, והקרוב אלי שהתרפים הם על צורת בני אדם והיא עשויה לקבל כח עליונים ולא אוכל לפרש, והעד שהתרפים כן, התרפים ששמה מיכל בת שאול במטה עד שחשבו שומרי הבית שהם דוד, והפסוק שאמר "אין אפוד ותרפים" (הושע ג ד) יש לו ב' פירושים, האחד שאמר אין מלך ואין שר בישראל, כי השם לא בחר מלך רק ממשפחת דוד, על כן אמר בפ' השני "ובקשו את ד' אלהיהם ואת דוד מלכם" (שם פסוק ה), ואין זבח ומצבה לע"ג, ואין אפוד שהי' עובדי הבעל עושים כדמות אפוד משה, על כן אמר אפוד ולא אמר האפוד, כמו "הגישה האפוד" (ש"א כג ט) "אפוד ירד בידו" (שם כג ו) איננו אפוד שעשה משה ובמקומו אפרשנו בראיות גמורות, אם גומר ד' עלי והפי' הב' שלא יעבדו השם ולא ע"ג, והנה התרפים קראם לבן אלהיו, וי"א שרחל גנבתם לבטל ע"ג מאביה, ואילו היה כן למה הוליכה אותם עמה, ולא טמנתם בדרך, והקרוב שהיה לבן אביה יודע מזלות, ופחדה שאביה יסתכל במזלות לדעת איזה דרך ברחו,
**Los terafim.** Hay quienes dicen que eran un instrumento de cobre hecho para conocer las partes de las horas. Otros dicen que los sabios de los astros tienen poder para hacer una figura en horas determinadas, y la figura habla. Su prueba es “porque los terafim hablaron vanidad” (Zacarías 10:2), pero la explicación del versículo no es así. Lo más cercano a mí es que los terafim tenían forma humana, hecha para recibir fuerzas superiores; no puedo explicarlo. La prueba de que los terafim eran así son los terafim que Mijal, hija de Shaúl, puso en la cama, hasta que los guardias de la casa pensaron que era David. El versículo “sin efod y terafim” (Hoshea 3:4) tiene dos explicaciones. Una: que no habría rey ni príncipe en Israel, porque Hashem no escogió rey sino de la familia de David; por eso dijo en el versículo siguiente: “buscarán a Hashem su Dios y a David su rey” (Hoshea 3:5). “Sin sacrificio ni estela” se refiere a idolatría; y “sin efod”, porque los servidores del Baal hacían una forma de efod como el efod de Moshé. Por eso dijo “efod” y no “el efod”, como “acerca el efod” (I Samuel 23:9), “un efod bajó en su mano” (I Samuel 23:6), que no era el efod que hizo Moshé. En su lugar lo explicaré con pruebas completas, si Hashem termina conmigo. La segunda explicación es que no servirían ni a Hashem ni a la idolatría. Laván llamó a los terafim “sus dioses”. Hay quienes dicen que Rajel los robó para anular la idolatría de su padre. Si fuera así, ¿por qué los llevó consigo y no los escondió en el camino? Lo más cercano es que Laván su padre conocía astrología, y ella temió que mirara los astros para saber por qué camino habían huido.
לא גנב יעקב כי אם דעתו, כי עיקר הדעת בלב:
Yaakov no robó sino su conocimiento, porque el fundamento del conocimiento está en el corazón.
ויבא אלהים אל לבן האדמי. קודם וידבק אותו, ופי' וכבר בא אלהים, וכבר הראיתיך רבים כמוהו, ובא השם לכבוד יעקב:
**Dios vino a Laván el arameo.** Esto fue antes de alcanzarlo. La explicación es: “ya había venido Dios”. Ya te he mostrado muchos casos semejantes. El Nombre vino por honor a Yaakov.
מטוב עד רע. שתחשוב אתה שהוא טוב לו, לא תדבר לו להשיבו:
**Ni bien ni mal.** Aunque pienses que sería bueno para él, no le hables para hacerlo volver.
ולבן תקע את אחיו. עם אחיו,
**Y Laván clavó con sus hermanos.** Significa: con sus hermanos.
אהל יעקב מושך עצמו ואחר עמו וכן הוא ויעקב תקע את אהלו בהר, ולבן תקע את אהלו עם אחיו בהר הגלעד:
**La tienda de Yaakov** se arrastra a sí misma y a lo siguiente. Así debe entenderse: Yaakov clavó su tienda en el monte, y Laván clavó su tienda con sus hermanos en el monte Guilad.
הסכלת עשו. שם הפועל והוא סמוך, ויחסר זה או כן:
**Hiciste neciamente.** Es infinitivo y está en estado constructo; falta “esto” o “así”.
יש לאל. כח כמו "כגבור אין איל" (תהלים פח ה):
**Hay poder.** Significa fuerza, como “como un fuerte sin fuerza” (Salmos 88:5).
נכסוף. שם הפועל מבנין נפעל, כמו "אם נלחום נלחם בם" (שופ' יא כה)
**Desear.** Es infinitivo de la conjugación **nifal**, como “¿acaso peleando pelearás contra ellos?” (Jueces 11:25).
ומלת נכספת, כמו התאוית, וכן יכסוף לטרוף (תהלים יז יב):
La palabra **nijsaftá**, “deseaste”, es como “anhelaste”, como “anhela arrebatar” (Salmos 17:12).
לא יהיה. רק אהרגנו וי"א שהוא דרך תפלה, על כן מתה רחל בדרך, אם כן יודיעני מי התפלל על אשת פנחס:
**No vivirá.** Sino que lo mataré. Hay quienes dicen que es modo de oración; si es así, que me digan quién oró contra la esposa de Pinjás.
ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות. שאהל אחד היה לשתיהן, או באהל כל אחת מהן ואח"כ שב פעם שנית אל אהל לאה, והעד ויצא מאהל לאה, גם זה נכון שהיה אהל ליעקב בין אהל לאה ובין אהל רחל, והקרוב אלי שהכתוב אחז דרך קצרה, ואיחר להזכיר אהל רחל, וכן היה באהל יעקב, ואח"כ באהל לאה, ואח"כ באהל רחל, ואח"כ באהל שתי האמהות, והטעם שבקש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות ולא מצא, כי לא היה שם כלום, ובעת צאתו מאהל לאה, ובא באהל רחל שהי' התרפים שם כבר לקחתם רהל ושמתם בכר הגמל:
**Entró Laván en la tienda de Yaakov, en la tienda de Leá y en la tienda de las dos siervas.** Puede ser que una sola tienda fuera de ambas, o que entrara en la tienda de cada una, y después volvió una segunda vez a la tienda de Leá. La prueba es “salió de la tienda de Leá”. También es correcto que hubiera una tienda de Yaakov entre la tienda de Leá y la tienda de Rajel. Lo más cercano a mí es que la Escritura habló de forma abreviada y retrasó mencionar la tienda de Rajel. Así fue: entró en la tienda de Yaakov, luego en la tienda de Leá, luego en la tienda de Rajel, y luego en la tienda de las dos siervas. El sentido es que buscó en la tienda de Yaakov, en la de Leá y en la de las dos siervas, y no encontró, porque allí no había nada. Al salir de la tienda de Leá, entró en la tienda de Rajel, donde estaban los terafim, pero Rajel ya los había tomado y los había puesto en el aparejo del camello.
וי"מ בכר כדמות מרדעת, והנכון בעיני שכר הגמל כמו "שלחו כר מושל ארץ" (ישעי' טז, א) וכן "ובכרכרות" (שם סו כ), ומנהג הכר או הרוכב עליו יקרא הכרי, והנה רחל לקחה התרפים ושמה אותם במקום ששם כר הגמל:
Algunos explican **kar** como una especie de manta de montar. Lo correcto a mis ojos es que **kar hagamal**, aparejo del camello, es como “enviad cordero al gobernante de la tierra” (Isaías 16:1), y también “en carruajes” (Isaías 66:20). La costumbre es que el aparejo, o quien cabalga sobre él, se llame **karí**. Rajel tomó los terafim y los puso en el lugar donde estaba el aparejo del camello.
ותשב עליהם. ולא היתה באהל:
**Y se sentó sobre ellos.** No estaba en la tienda.
כי דלקת. רדפת וכן "ידלק עני" (תהלים י, ב,):
**Porque perseguiste.** Significa perseguiste, como “el pobre es perseguido” (Salmos 10:2).
אנכי אחטנה. אם היתה טריפה החטא היה עלי ופרעה כמוה:
**Yo lo pagaba.** Si era despedazada, el pecado recaía sobre mí; y **paróa** es semejante.
גנבתי יום. היו"ד נוסף כיו"ד מלאתי (ישעי' א כא), וכן הוא גנובת יום או לילה מידי תבקשנה::
**Robada de día.** La yod está añadida, como la yod de “llena” (Isaías 1:21). Así debe entenderse: lo robado de día o de noche lo reclamabas de mi mano.
ופחד יצחק. יראת יצחק את השם היא הועילתני, כי זכות האב תועיל לבן,
**Y el temor de Yitzjak.** El temor de Yitzjak a Hashem me benefició, porque el mérito del padre beneficia al hijo.
מ"ם ריקם נוסף והוא שם, ימצא עם יחיד זכר ונקבה ועם רבים וכן מ"ם אמנם גם חנם:
La mem de **reikam**, vacío, está añadida. Es un nombre que se encuentra con singular masculino y femenino, y con plural. Así también la mem de **omnam**, ciertamente, y de **jinam**, gratis.
ולבנותי מה אעשה. הוסיף לבאר וכן הוא ולבנותי אלה מה אוכל לעשות להם:
**Y a mis hijas, ¿qué haré?** Añadió para explicar. Así es: ¿qué puedo hacer a estas mis hijas?
מצבה. שהציב אותה:
**Estela.** Porque la erigió.
גל. שיגולו שם אבנים עד שהתחברו גם קראה מצפה:
**Montón.** Que rodaran allí piedras hasta juntarlas. También la llamó **Mitzpá**, puesto de vigilancia.
וטעם יצף ד'. כמו ד' יראה, וכן "צופח נתתיך" (יחז' ג יז):
El sentido de **que Hashem vigile** es como “Hashem verá”. Así también “te he puesto como vigilante” (Ezequiel 3:17).
כי נסתר אנחנו שיהיה כל אחר ממנו רחוק מחבירו ולא יראנו, השם רואהו,
**Porque estaremos ocultos.** Que cada uno de nosotros esté lejos de su compañero y no lo vea; Hashem sí lo ve.
וטעם אשר אמר שב אל לבן, יעקב קראה מצפה בעבור שאמר לו יצף ד':
El sentido de “que dijo” vuelve a Laván. Yaakov la llamó **Mitzpá** porque él le dijo: “que Hashem vigile”.
אם תענה את בנותי. אמר הגאון פירושו אם לא תשכב עם נשיך וזאת לשון נכריה לא נשמע כמוה בכל המקרא, ואם היה כמשמעו מה יזיק, והטעם שלא יעשה להם רע, ויכריחם על דבר שאינם חפיצות בו, ותרגום גלעד יגר שהדותא:
**Si afliges a mis hijas.** El Gaón dijo que significa: si no tienes relaciones con tus mujeres. Esta es una lengua extraña, y no hemos oído semejante en toda la Escritura. Además, si fuera su sentido simple, ¿qué daño habría? El sentido es que no les haga mal ni las obligue a algo que ellas no desean. La traducción de **Galed** es **Yegar Sahadutá**.
אשר יריתי, הוא ואחיו שירו אבנים מגזרת "ירה בים" (שמות ד טו), וידים אל מקום אחד:
**Que lancé.** Él y sus hermanos lanzaron piedras, de la raíz “arrojó al mar” (Éxodo 15:4), y las manos hacia un mismo lugar.
לא אעבור. ברית זה הגל, כמו "עברו חוק"
**No pasaré.** Este montón es pacto, como “transgredieron la ley”.
וטעם לרעה לעשות רע, ויש אומר לא תעבור אלי אתה להרע לי גם אני כן,
El sentido de **para mal** es hacer mal. Hay quien dice: no pasarás hacia mí para hacerme mal, y yo tampoco.
כל אחד אמר ישפט בינינו אלהי אבותינו ויעקב אמר על אלהי אברהם, ולבן אמר על אלהי נחור אבי אביו שהיה עובד ע"ג, וכן העיד יהושע:
Cada uno dijo: que juzgue entre nosotros el Dios de nuestros padres. Yaakov se refería al Dios de Avraham, y Laván al dios de Najor, padre de su padre, que servía idolatría, como testificó Yehoshua.
וישבע יעקב בפחד אביו. במי שהיה אביו מפחד ממנו, ויש אומר זה הפחד רמז ליום העקידה ואיננו רחוק:
**Yaakov juró por el Temor de su padre.** Por Aquel a quien su padre temía. Hay quien dice que este temor alude al día de la Akedá, y no es lejano.
אבן עזרא על בראשית ל״א
41 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 5 de julio de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.