Ibn Ezra on Bereshit 41
Ibn Ezra on Bereshit 41:1
ויהי מקץ. לא פירש הכתוב תחלת זה החשבון וכן "ויהי מקץ ארבעים שנה" (ש"ב טו ז) וכן "ובעוד ששים וחמש שנה" (ישעי' ז ח), וכן "ויהי בשלשים שנה" (יחז' א א), ויתכן להיות שזה החשבון ליציאת שר המשקים מבית הסהר או לשבת יוסף שם
**Y fue al cabo.** La Escritura no explicó desde dónde empieza este cálculo. Así también “al cabo de cuarenta años” (II Samuel 15:7), “y dentro de sesenta y cinco años” (Isaías 7:8), y “fue en el año treinta” (Ezequiel 1:1). Es posible que este cálculo sea desde la salida del jefe de los coperos de la prisión, o desde que Yosef estuvo allí.
Ibn Ezra on Bereshit 41:2
וטעם ימים כבר בארתיו:
El sentido de **días** ya lo expliqué.
Ibn Ezra on Bereshit 41:3
ופרעה חלם. היה חולם, וכן ורבקה שומעת (בראשית כז, ה):
**Y Paró soñaba.** Estaba soñando, como “Rivká escuchaba” (Génesis 27:5).
Ibn Ezra on Bereshit 41:4
באחו. י"א עמק שבו צמחים. וי"א שהוא שם צמח, הבי"ת נוסף כבי"ת השביעני, במרורים (איכה ג' טו) ועל שני הפירושים, כי הוא בין אחים יפריא (הושע יג טו) הוא אחיו בן אמו:
**En el aju.** Hay quienes dicen que es un valle con plantas. Otros dicen que es nombre de una planta; la bet está añadida, como la bet de “me sació con amarguras” (Lamentaciones 3:15). Según ambas explicaciones, “aunque entre hermanos fructifique” (Hoshea 13:15) significa su hermano, hijo de su madre.
Ibn Ezra on Bereshit 41:5
שבלים. לשון רבות נקבות ואם הוא במ"ם כמו נשים ופלגשים:
**Espigas.** Es plural femenino, aunque termina con mem, como **nashim**, mujeres, y **pilagshim**, concubinas.
Ibn Ezra on Bereshit 41:6
ושדופות. שארע שדפון מרוח מזרחית, כי נקרא מזרח קדם, בעבור צאת השמש בתחלה
**Y quemadas.** Les ocurrió tizón por el viento oriental, porque el oriente se llama **kedem**, ya que allí sale primero el sol.
Ibn Ezra on Bereshit 41:7
וטעם המלאות כמו הבריאות
El sentido de **llenas** es como **sanas**.
Ibn Ezra on Bereshit 41:8
ותפעם רוחו. מבנין נפעל, כמו "נפעמתי ולא אדבר" (תהלים עז ה), וי"א שהכל מן גזרת "הולם פעם" (ישעי' מא ז), והטעם שהרוח דומה לגוף המוכה:
**Y se agitó su espíritu.** Es de la conjugación **nifal**, como “estoy turbado y no puedo hablar” (Salmos 77:5). Hay quienes dicen que todo viene de la raíz “golpea el martillo” (Isaías 41:7), y el sentido es que el espíritu se parece a un cuerpo golpeado.
Ibn Ezra on Bereshit 41:9
חרטומי. מלה מרובעת ויתכן להיותה ארמית או מצרית, והם חכמי התולדה:
**Jartumim.** Es una palabra de cuatro letras, y puede ser aramea o egipcia. Son los sabios de la naturaleza.
Ibn Ezra on Bereshit 41:10
ואת כל חכמיה. במזלות ופתרון חלומות:
**Y a todos sus sabios.** En astrología e interpretación de sueños.
Ibn Ezra on Bereshit 41:11
את חטאי. אעפ"י שאזכיר חטאי:
**Mis pecados.** Aunque mencione mis pecados.
Ibn Ezra on Bereshit 41:12
פרעה קצף על עבדיו. לפי דעתי כי אין פרעה שם עצם רק שם תאר, והוא מלשון מצרים, כמו חירם בצור, גם היום יקרא כל מלך גדול על ישמעאל נגיד המאמינים על כן מצאנו פרעה בימי אברהם ובימי יוסף, ומת פרעה וקם פרעה. וכן בימי ירמיהו, הלא תראה הכתוב יפרש מה טעם פרעה, כי הוא מלך מצרים, והעד חפרע שהוא שם העצם, וכן פרעה נכה (ירמי' מו ב), כי נכה שם העצם, ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה כי לא לקחו מלך מצרים, ועד שני שאמר שר המשקים פרעה קצף, וכן אמר יוסף "אלהים יענה את שלום פרעה" (בראשית מא טז) "הראה את פרעה" (בראשית מא כח) "יעשה פרעה" (בראשית מא לד) ואין מדרך המוסר להזכיר עם המלכים שם העצם:
**Paró se enojó contra sus siervos.** Según mi opinión, Paró no es nombre propio, sino título, y es de lengua egipcia, como Jiram en Tzor. También hoy todo gran rey entre los yishmaelitas es llamado “líder de los creyentes”. Por eso encontramos un Paró en días de Avraham y en días de Yosef; murió un Paró y se levantó otro Paró. También en días de Yirmeyahu. Mira que la Escritura explica el sentido de Paró: que es rey de Egipto. La prueba es Jofrá, que es el nombre propio, y también Paró Nejó (Jeremías 46:2), donde Nejó es el nombre propio. No te resulte difícil el midrash del trono de Shelomó, porque no lo tomó el rey de Egipto. Otra prueba es que el jefe de los coperos dijo “Paró se enojó”, y así dijo Yosef: “Dios responderá la paz de Paró” (Génesis 41:16), “ha mostrado a Paró” (Génesis 41:28), “haga Paró” (Génesis 41:34). No es modo de cortesía mencionar a los reyes por su nombre propio.
Ibn Ezra on Bereshit 41:13
אותי ואת שר האופים. אמר אותי פעם שנית, כי כן דרך הלשון כמו "ואני אנה אני בא" (בראשית לז, ל):
**A mí y al jefe de los panaderos.** Dijo “a mí” por segunda vez, porque así es la manera de la lengua, como “y yo, ¿adónde voy yo?” (Génesis 37:30).
Ibn Ezra on Bereshit 41:14
איש כפתרון חלומו. כבר פירשתיו:
**Cada uno según la interpretación de su sueño.** Ya lo expliqué.
Ibn Ezra on Bereshit 41:15
אותי השיב פרעה. וי"א שהוא בדבור השיב ותלה או בפתרון:
**A mí me devolvió Paró.** Hay quienes dicen que con su palabra devolvió y colgó, o por la interpretación.
Ibn Ezra on Bereshit 41:16
ויריצוהו. שלוחי פרעה:
**Lo hicieron correr.** Los enviados de Paró.
Ibn Ezra on Bereshit 41:17
ויגלח. המגלח:
**Y se afeitó.** El barbero lo afeitó.
Ibn Ezra on Bereshit 41:18
בלעדי. מלה אחת מורכבת משתי מלות והטעם שב אל תשמע חלום לפתור אותו, אמר יוסף בלעדי, פתרוני יענה אלהים את שלום פרעה וי"א כי טעמו בעבור שאמר לו כי אתה פותר חלום, אמר בלעדי, הוא הפותר, והוא אלהים שיענה את שלום המלך,
**Sin mí.** Es una sola palabra compuesta de dos palabras. El sentido vuelve a “escuchar un sueño para interpretarlo”. Yosef dijo: “sin mí; mi interpretación no, sino Dios responderá la paz de Paró”. Hay quienes dicen que, como le dijo “tú interpretas sueños”, Yosef respondió: “no yo; Él es el intérprete, Dios, quien responderá la paz del rey”.
Ibn Ezra on Bereshit 41:19
וטעם יענה שימציא תמיד, וכן "כי האלהים מענה בשמחת לבו" (קהלת ה יט) וכן "והארץ תענה" (הושע ב כד) והוא קרוב ממשמעו:
El sentido de **responderá** es que hará aparecer continuamente, como “Dios lo ocupa con la alegría de su corazón” (Eclesiastés 5:19), y “la tierra responderá” (Hoshea 2:24). Está cerca de su sentido literal.
Ibn Ezra on Bereshit 41:20
הוסיף דלות ותחת מראה אמר תאר כי זה קרוב מזה:
Añadió **pobres**, y en lugar de “aspecto” dijo “forma”, porque una cosa está cerca de la otra.
Ibn Ezra on Bereshit 41:21
ומראיהן. ומראה כל אחת מהן רע ופה הוסיף לפרש חלומו שראה שבאו הפרות הטובות בקרב הרעות, והי' כאשר הי' בראשונה:
**Y su apariencia.** La apariencia de cada una de ellas era mala. Aquí añadió para explicar su sueño: vio que las vacas buenas entraron dentro de las malas, y aun así quedaron como al principio.
Ibn Ezra on Bereshit 41:22
צנומות. אין לו חבר במקרא, וטעמו כמו ריקות, וי"א שפירושו צלמים כי כן בלשון ישמעאל:
**Delgadas.** No tiene paralelo en la Escritura. Su sentido es como “vacías”. Hay quienes dicen que significa “imágenes”, porque así es en lengua árabe.
Ibn Ezra on Bereshit 41:23
שבע גדול. שם כמו רעב על כן יטעה האומר בתפלת שבת ובשובע כלכלתנו בוי"ו, כי שובע שם הפועל הוא, והנכון ובשבע כלכלתנו בלא וי"ו:
**Gran abundancia.** Es un sustantivo, como hambre. Por eso se equivoca quien dice en la oración de Shabat **uvesova kalkelatenu** con vav, porque **sova**, saciedad, es infinitivo. Lo correcto es **uvesheva kalkelatenu**, “con abundancia susténtanos”, sin vav.
Ibn Ezra on Bereshit 41:24
וטעם ולא יודע השבע. ממראיהן רע כאשר בתחלה:
El sentido de “no se conocía la abundancia” es: por su mala apariencia, como al principio.
Ibn Ezra on Bereshit 41:25
ועל השנות. בנין נפעל מגזרת שנים וטעמו הפרות והשבלים גם הוא לעֵד כי הדבר נכון הוא ובעבור היות שני החלומות בלילה אחד לעֵד כי ממהר האלהים לעשותו:
**Y sobre repetirse.** Es construcción **nifal** de la raíz de “dos”. Su sentido es: las vacas y las espigas también son testimonio de que el asunto es firme. Y por haber sido los dos sueños en una sola noche, es señal de que Dios se apresura a hacerlo.
Ibn Ezra on Bereshit 41:26
יעשה פרעה. זו העצה או יקנה, כמו עשה לי את החיל הזה (דבר' ח יז),
**Haga Paró.** Este es el consejo. O significa “adquiera”, como “me hizo esta riqueza” (Deuteronomio 8:17).
Ibn Ezra on Bereshit 41:27
וחמש שיקנה החומש:
**Y tome la quinta parte.** Que compre el quinto.
Ibn Ezra on Bereshit 41:28
ויצברו בר. הפקידים וי"א כי טעם בר להיותו עם שבליו, והנכון בעיני שנקרא בר אחר מלאכת לזרות או לחבר והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור, ולא יעמוד שם דנן ז' שנים, יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו:
**Y acumulen grano.** Los encargados. Hay quienes dicen que **bar**, grano, se llama así cuando está con sus espigas. Lo correcto a mis ojos es que se llama **bar** después del trabajo de aventar o reunir. Quien dice que el aire de Egipto es húmedo por causa del Nilo, y que el grano no puede mantenerse allí siete años, puede responder que se podía mezclar con cosas que lo conservaran.
Ibn Ezra on Bereshit 41:29
הנמצא כזה. בנין נפעל, והוא פועל עבר, כאומר הנמצא בעולם כזה, ויתכן להיות הנו"ן סימן המדברים, הנמצא אנחנו כזה דברי פרעה אל עבדיו:
**¿Se hallará como este?** Es construcción **nifal**, verbo en pasado, como quien dice: ¿se ha encontrado en el mundo alguien como este? También puede ser que la nun sea signo de primera persona plural: ¿encontraremos nosotros a uno como este? Estas serían palabras de Paró a sus siervos.
Ibn Ezra on Bereshit 41:30
אתה תהיה. שר על ביתי:
**Tú estarás.** Ministro sobre mi casa.
Ibn Ezra on Bereshit 41:31
ישק. דגשות השי"ן לחסרון נו"ן נשק והוא נגיד החיל, וי"א שהוא מגזירת נשיקה בדרך רחוקה:
**Será dirigido / armado.** La shin lleva dagesh por falta de la nun de **neshek**, armas, y él era jefe del ejército. Hay quienes dicen, de manera lejana, que viene de la raíz de beso.
Ibn Ezra on Bereshit 41:32
רק הכסא אגדל ממך. ידוע כי אגדל פועל עומד וטעמו לא תהיה לי גדולה ממך רק גדולת הכסא ואין "כי מנעורי גדלני כאב" (איוב לא, יח) פועל יוצא, רק פירושו גדול עמי, ודרך "אגדל ממך" במקרא ידוע, כמו "נובלת עליה" (ישעי' א ל) "ותאבדו דרך" (תהלים ב יב):
**Solo en el trono seré mayor que tú.** Se sabe que **egdal**, “seré grande”, es verbo intransitivo. Su sentido es: no tendré grandeza mayor que tú, salvo la grandeza del trono. “Porque desde mi juventud me crió como padre” (Job 31:18) tampoco es verbo transitivo, sino que significa “creció conmigo”. La manera de **egdal mimejá**, “seré mayor que tú”, es conocida en la Escritura, como “sus hojas marchitas” (Isaías 1:30), “perderéis el camino” (Salmos 2:12).
Ibn Ezra on Bereshit 41:33
ראה נתתי אותך. שמתיך למעלה על כל ארץ מצרים:
**Mira, te he puesto.** Te he colocado por encima de toda la tierra de Egipto.
Ibn Ezra on Bereshit 41:34
בגדי שש. מפורש בפרשת ויקחו לי תרומה:
**Ropas de lino fino.** Está explicado en la sección “tomad para Mí ofrenda”.
Ibn Ezra on Bereshit 41:35
רביד הזהב. כמו "מרבדים רבדתי ערשי" (משלי ז טז):
**Collar de oro.** Como “con cobertores adorné mi cama” (Proverbios 7:16).
Ibn Ezra on Bereshit 41:36
המשנה. מגזרת שנים, כי המלך כאחד, ואחריו המשנה כמו שני לו ואחריו השלש כמו שלישי:
**El segundo.** Viene de la raíz de “dos”, porque el rey es como uno; después de él está el segundo, como segundo suyo, y después el tercero.
Ibn Ezra on Bereshit 41:37
מרכבת. עץ נתונה על ארבעה סוסים, ומרכבת שלמה לעדה:
**Carroza.** Estructura de madera puesta sobre cuatro caballos. La carroza de Shelomó es testimonio.
Ibn Ezra on Bereshit 41:38
אברך. כל אדם קורא לפניו אכרע ואשתחוה, זו המלה מבנין הכבד הנוסף, ויברך על ברכיו (דה"ב, ו, יג) מהקל וכלם מגזרת ברכים, ויאמר ר' יונה המדקדק הספרדי כי אברך שם הפועל, והאל"ף תחת ה"א כמו אשכם ושלוח (ירמי' כה ד) ולפי דעתי שאל"ף אשכם לשון המדבר:
**Avrej.** Toda persona proclamaba delante de él: “me arrodillaré y me prosternaré”. Esta palabra pertenece a la conjugación pesada añadida. “Se arrodilló sobre sus rodillas” (II Crónicas 6:13) viene de la ligera. Todas vienen de la raíz **berakáyim**, rodillas. Rabí Yoná, el gramático español, dijo que **avrej** es infinitivo, y que la alef está en lugar de he, como “madrugué y envié” (Jeremías 25:4). Según mi opinión, la alef de **ashkem**, “madrugo”, es de primera persona.
Ibn Ezra on Bereshit 41:39
אני פרעה. אני לבדי המלך, ואין אדם שיהיה ברשותו זולתך,
**Yo soy Paró.** Yo solo soy el rey, y no habrá nadie que tenga autoridad aparte de ti.
Ibn Ezra on Bereshit 41:40
וטעם רגלו, לו רשות ללכת או על דרך משל,והוא הנכון:
El sentido de **su pie** es que tiene permiso para caminar; o es una metáfora, y esta es la explicación correcta.
Ibn Ezra on Bereshit 41:41
צפנת פענח. אם זו המלה מצרית לא ידענו פירושה, ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף ויהיה פי' פענח כאשר תרגם המתרגם ארמית, והיא מלה מרובעת:
**Tzafnat Paneaj.** Si esta palabra es egipcia, no sabemos su explicación. Si está traducida, no sabemos el nombre de Yosef. La explicación de **Paneaj** sería como tradujo el traductor arameo. Es una palabra de cuatro letras.
Ibn Ezra on Bereshit 41:42
כהן און. עובד השם או עובד עו"ג, כי כהן בכל המקרא כי אם משרת על דעתי:
**Sacerdote de On.** Servidor de Hashem o servidor de idolatría, porque **kohén**, en toda la Escritura, significa servidor según mi opinión.
Ibn Ezra on Bereshit 41:43
ויצא יוסף. יצא שמו, כטעם "ויצא לך שם בגוים" (יחז' טז יד) או יצא ועבר על כל מקום והכריזו עליו כדי שיכירוהו:
**Y salió Yosef.** Salió su nombre, como “salió tu nombre entre las naciones” (Ezequiel 16:14). O salió y pasó por todo lugar, y proclamaron sobre él para que lo conocieran.
Ibn Ezra on Bereshit 41:44
את כל אוכל. אין פי' כל כי הי' מתים ברעב, וכן וכל הארץ באו (בראשית מא נז) רק טעמו שקבץ כל אשר יכול:
**Todo el alimento.** La explicación de “todo” no es literal, porque si fuera así morirían de hambre. Así también “toda la tierra vino” (Génesis 41:57). Su sentido es que reunió todo lo que pudo.
Ibn Ezra on Bereshit 41:45
כי נשני אלהים. טעמו כי אמר, ויאמר ר' יהודה המדקדק הראשון, כי נשני על משקל חנני, ויאמר ר' משה הכהן הספרדי כי הפתח תחת חירק:
**Porque Dios me hizo olvidar.** Su sentido es: porque dijo. Rabí Yehudá, el primer gramático, dijo que **nashani**, “me hizo olvidar”, tiene el peso de **janani**, “me agració”. Rabí Moshé Hakohén, el español, dijo que el pataj está en lugar de jirik.
Ibn Ezra on Bereshit 41:46
וַתְחִילֶנָה. מבנין הקל פעל הכפל:
**Y comenzaron.** Es de la conjugación ligera, verbo de raíz doble.
Ibn Ezra on Bereshit 41:47
בכל הארצות. סביבות מלכות מצרים:
**En todas las tierras.** Alrededor del reino de Egipto.
Ibn Ezra on Bereshit 41:48
ויפתח יוסף את כל. האוצרות שהיו עמם:
**Y abrió Yosef todo.** Los depósitos que tenían.
Ibn Ezra on Bereshit 41:49
וישבור למצרים. פירוש נתן שבר למצרים, וטעמו קנין:
**Y vendió grano a Egipto.** La explicación es: dio provisión a Egipto. Su sentido es adquisición.
Ibn Ezra on Bereshit 41:50
לשבור אל יוסף. הפוך וכן הוא, וכל הארץ באו מצרים אל יוסף לשבור:
**Para comprar a Yosef.** Está invertido. Así debe entenderse: toda la tierra vino a Egipto, a Yosef, para comprar.
