Ibn Ezra on Bereshit 49
Ibn Ezra on Bereshit 49:1
את אשר יקרא אתכם. דבר הנביא לעתיד, ותעו האומרים שהם ברכות בעבור שמצאו בסוף "ויברך אותם" (בראשית מט כח), ואיה ברכות ראובן שמעון ולוי, ועל דרך הנבואה אמר "וזאת אשר דבר להם אביהם ואחר כן ברך אותם, ולא הזכיר הכתוב הברכות:
Lo que os sucederá. El profeta habló acerca del futuro. Se equivocan quienes dicen que son bendiciones porque encontraron al final “y los bendijo” (Bereshit 49:28). ¿Dónde están entonces las bendiciones de Reuvén, Shimón y Leví? Por vía profética dijo: “Y esto es lo que les habló su padre”, y después los bendijo; pero la Escritura no mencionó las bendiciones.
Ibn Ezra on Bereshit 49:2
ראובן בכורי אתה כחי. בך נראה בתחלה כחי והבכור יקרא ראשית און, וכמוהו "ראשית אונים" (תהלים עט נא):
Reuvén, tú eres mi primogénito, mi fuerza. En ti se vio al principio mi fuerza; y el primogénito es llamado “principio del vigor”, como “principio de sus fuerzas” (Tehilim 78:51).
Ibn Ezra on Bereshit 49:3
יתר שאת. ראוי היית ליתרון על הכל שתהיה נשא
Superior en dignidad. Eras digno de superioridad sobre todos, de ser elevado.
Ibn Ezra on Bereshit 49:4
ויתר עז כפול בטעם כדרך כל הנבואות, ופי' עָז תקיף:
Y superior en fuerza. Es una repetición de sentido, como ocurre en todas las profecías. “Fuerza” significa poder.
Ibn Ezra on Bereshit 49:5
פחז, בעבור שפחזת כמים:
Impetuoso. Porque fuiste impetuoso como las aguas.
Ibn Ezra on Bereshit 49:6
אל תותר. לא יהיה לך יתרון, והיה ראוי להיות אַל תּוּתַר בשורק הוי"ו, ואחרים אמרו רק אתה פחזת כמים הנשפכים ולא הותרת כלום רק על דעתי שלא תמצא מלת אל רק במקום צווי, ואעפ"י שנמצא ודרך נתיבה אל-מות (משלי יב כח) ואיננו צווי, ופי' אל תבקש יתרון אפילו פחז כמים, ויהיה משקל תותר זכור מלחמה אל תוסף (איוב מ לב), והגאון אמר אפילו דבר רק כמים לא יהיה לך יתרון, ופחז מגזרת אנשים רקים ופוחזים (שופ' ט ד), ואין פוחזים הפוך:
No tendrás superioridad. No tendrás preeminencia. Habría correspondido escribir “al tutar” con shuruk en la vav. Otros dicen: tú solo fuiste impetuoso como aguas derramadas, y no dejaste nada. Pero según mi opinión, la palabra “al” solo se encuentra como mandato, aunque aparece “camino de sendero, no muerte” (Mishlei 12:28), y no es mandato. La explicación es: no busques superioridad, ni siquiera impetuosa como el agua. El patrón de “tutar” es como “recuerda la batalla, no añadas” (Iyov 40:32). El Gaón dijo: ni siquiera una cosa vacía como el agua te dará superioridad. “Pajaz” deriva de “hombres vacíos y alocados” (Shoftim 9:4), y “pojázim” no está invertido.
Ibn Ezra on Bereshit 49:7
אז חללת. מיום שחללת נסתלק יצועי, כאלו אמר עלה מעלי, גם תמצא מלת "עלה" כרת, כמו אומר "אלי אל תעלני בחצי ימי" (תהלים קב כה), וזאת הפרשה מפורשת בדברי הימים (דה"א ה' א) ובחללו יצועי אביו, ואמר על יהודה שהוא הנגיד והבכורה ליוסף, וי"מ ולא להתייחש לבכורה, שיהא תחלת המספר מראובן:
Entonces profanaste. Desde el día en que profanaste, mi lecho se retiró, como si hubiera dicho: subió de sobre mí. También se encuentra la palabra “subir” con sentido de cortar o retirar, como “Dios mío, no me lleves en la mitad de mis días” (Tehilim 102:25). Esta sección está explicada en Divrei Hayamim (I Divrei Hayamim 5:1): “cuando profanó el lecho de su padre”, y dijo sobre Yehudá que él era el príncipe, y la primogenitura para Yosef. Hay quien explica “y no para ser registrado según la primogenitura”, es decir, que el conteo comience desde Reuvén.
Ibn Ezra on Bereshit 49:8
שמעון ולוי אחים. בעבור מעשה שכם:
Shimón y Leví son hermanos. Por el episodio de Shejem.
Ibn Ezra on Bereshit 49:9
מכרותיהם. י"א מן הכרת פניהם (ישעי' ג ט), ואיננו נכון בדקדוק, וי"א קניניהם, כמו "תכרו מאתם" (דבר' ב, ו,), ואין תכרו כי אם מלשון חפירה, וי"א מלשון מכירה שמכרו עצמן כמו עם חרף נפשו למות (שופ' ה יח), והנכון בעיני שהוא מגזרת "מְכרֹותַיִךְ" (יחז' טז ג), והוא חסר בית כמו הנמצא בית ד' (מ"ב טז ח), "אשר צויתי מעון" (ש"א ב כט), והטעם על החמס שעשו, שאחר שהכניסו אנשי שכם בברית הרגום במרמה:
Sus armas. Algunos dicen que deriva de “el reconocimiento de sus rostros” (Yeshayahu 3:9), pero no es correcto gramaticalmente. Otros dicen que significa sus adquisiciones, como “compraréis de ellos” (Devarim 2:6), pero “tijru” no es sino lenguaje de excavación. Otros dicen que deriva de venta, que se vendieron a sí mismos, como “un pueblo que arriesgó su vida hasta la muerte” (Shoftim 5:18). Lo correcto a mi parecer es que deriva de “tus orígenes” (Yejezkel 16:3), y le falta la bet, como en “lo encontrado en la casa de Hashem” (II Melajim 16:8), “que ordené morada” (I Shemuel 2:29). El sentido se refiere a la violencia que hicieron: después de introducir a los hombres de Shejem en el pacto, los mataron con engaño.
Ibn Ezra on Bereshit 49:10
בסודם אל תבוא נפשי. אמר רב אהרן שפי' אל תבוא נפשי, כמו "ובא השמש" (קהלת א ה) והטעם שלא ארצה להיות חוץ מעצתם, והנה פירושו הפך הדבר, כי מה טעם לכלי המס, והלא אמר לשניהם "עכרתם אותי" (בראשית לד, ל), ובאמת כי הסתכן יעקב וביתו על ידם, לולי חתת אלהים הי' מסבבים להשחית הכל, וכן פי' ארור אפם, וברצונם עקרו שור ארור כי אפם עז, ואלה פירושים קרים, בסודם אל תבא נפשי, אמר ר' משה הכהן ז"ל, כי כבודי כמו נפשי, ורבים בס' תהלות כמוהו, ויפה פי', כי הטעם הוא כפול כדרך הנבואות, שאל אביך (דבר' לב ז) "מה אקוב" (במדבר כג ח), והנה בסודם כמו בקהלם, ותבא כמו תחד, ונפשי כמו כבודי ויאמר רבי יהודה בן בַלעַם הספרדי שטעה ר' משה כי כבוד הנפש הוא הגוף כמו עדי בצואר כטעם המשביע בטוב עדיך (תהלים קג ה) וראייתו "וכבודי לעפר ישכן סלה" (שם ז ו), ואני אומר שר יהודה טעה כי הנה הכתוב אומר למען יזמרך כבוד (תהלים ל יג) לכן שמח לבי ויגל כבודי (שם טז ט) אף בשרי שהוא הגוף, וזה כבודי לעפר הוא על דרך משל, שיכניע נפשו עד העפר שאין למטה הימנו, והנה אתן לו עד נאמן, והוא "דבקה לעפר נפשי" (שם קיט כה):
En su consejo no entre mi alma. Rav Aharón dijo que “no entre mi alma” significa como “y viene el sol” (Kohelet 1:5), y su sentido sería que no quiero estar fuera de su consejo. Pero su explicación invierte el asunto, pues ¿qué sentido tendría entonces “instrumentos de violencia”? Además, les dijo a ambos: “me habéis perturbado” (Bereshit 34:30). En verdad, Yaakov y su casa estuvieron en peligro por causa de ellos; si no hubiera sido por el terror de Dios, los habrían rodeado para destruirlo todo. Así también explicó “maldita su ira”, y “por su voluntad arrancaron un toro”, es decir: maldita porque su ira es fuerte. Estas explicaciones son frías. “En su consejo no entre mi alma”: Rabí Moshé HaKohén, de bendita memoria, dijo que “mi honor” es como “mi alma”, y hay muchos ejemplos semejantes en Tehilim. Explicó bien, porque el sentido es duplicado, como es la manera de las profecías: “pregunta a tu padre” (Devarim 32:7), “¿qué maldeciré?” (Bamidbar 23:8). Así, “en su consejo” es como “en su asamblea”; “entre” es como “se una”; “mi alma” es como “mi honor”. Rabí Yehudá ben Bilam el español dijo que Rabí Moshé se equivocó, porque el honor del alma es el cuerpo, como un adorno en el cuello, en el sentido de “que sacia de bien tu adorno” (Tehilim 103:5), y su prueba es: “mi honor habite en el polvo, selah” (Tehilim 7:6). Yo digo que Rabí Yehudá se equivocó, pues la Escritura dice: “para que te cante mi honor” (Tehilim 30:13), “por eso se alegró mi corazón y se regocijó mi honor” (Tehilim 16:9), y después dice “también mi carne”, que es el cuerpo. Y “mi honor al polvo” es una metáfora: humillar su alma hasta el polvo, que es lo más bajo. Te daré un testigo fiel: “mi alma está pegada al polvo” (Tehilim 119:25).
Ibn Ezra on Bereshit 49:11
תחד. מלשון יחד, ועל דעת ר' משה הכהן המדקדק ז"ל, שהנח הנעלם תחת אלף אחד, וכן אמר על "לא תֵשָם" (בראשית מז יט),
Se una. De la raíz de “juntos”. Según Rabí Moshé HaKohén el gramático, de bendita memoria, la letra muda oculta está en lugar de una álef; y así dijo también sobre “no quedará desolada” (Bereshit 47:19).
Ibn Ezra on Bereshit 49:12
וטעם בסודם כמו "בהוסדם יחד עלי" (תהלים לא יד), אחר שכליהם הם חמס, אל תבא נפשי בסודם:
El sentido de “en su consejo” es como “cuando conspiraban juntos contra mí” (Tehilim 31:14). Después de que sus instrumentos son violencia, “no entre mi alma en su consejo”.
Ibn Ezra on Bereshit 49:13
הרגו איש. שם המין, כמו "שור וחמור" (בראשית לב, ו) והרמז על אנשי עיר שכם:
Mataron a un hombre. Es nombre de especie, como “buey y asno” (Bereshit 32:6), y alude a los hombres de la ciudad de Shejem.
Ibn Ezra on Bereshit 49:14
שור. חומה, וכן "צעדה עלי שור" (בראשית מט כב), וכבר ביארתי בס' מאזנים, כי החולם והשורק יתחלפו זה בזה,
Shor. Significa muro, como “se extendió sobre el muro” (Bereshit 49:22). Ya expliqué en el libro Moznayim que jolam y shuruk se intercambian entre sí.
Ibn Ezra on Bereshit 49:15
ועקרו, כמו "סוסיהם תעקר" (יהושע יא, ו), וזה אות כי עיר שכם גדולה היתה כי היא מוקפת חומה:
Y desjarretaron. Como “desjarretarás sus caballos” (Yehoshúa 11:6). Esto es señal de que la ciudad de Shejem era grande, pues estaba rodeada por una muralla.
Ibn Ezra on Bereshit 49:16
ארור אפם כי עז. דרך נבואה או דרך תפלה, שיחסר אפם וטוב להם, כי ארור הפך ברוך, וכאשר הברכה תוספות, הארירה מגרעת:
Maldita su ira, porque es fuerte. Puede ser por vía profética o por vía de oración: que disminuya su ira, y eso será bueno para ellos. Porque “maldito” es lo opuesto de “bendito”; y así como la bendición añade, la maldición disminuye.
Ibn Ezra on Bereshit 49:17
ועברתם. כפול הטעם, וכן אחלקם ואפיצם, והטעם שהם אלה ראוים שיפרדו ולא יתחברו יחדיו, והנה מצאנו כי גורל שמעון נפל בתוך נחלת בני יהודה והנה הוא ברשות אחר, וגם עריו לא הי' דבקים זו לזו, רק מפוזרות בינות גורל יהודה, גם כן לוי שהי' לו שמונה וארבעים עיר, והן מפוזרות בינות השבטים:
Y su furor. Es repetición del sentido; así también “los dividiré” y “los dispersaré”. El sentido es que estos son dignos de separarse y no unirse juntos. Encontramos que la suerte de Shimón cayó dentro de la heredad de los hijos de Yehudá, y por eso estaba bajo autoridad ajena; además, sus ciudades no estaban unidas unas a otras, sino dispersas dentro de la suerte de Yehudá. Así también Leví tuvo cuarenta y ocho ciudades, y estaban dispersas entre las tribus.
Ibn Ezra on Bereshit 49:18
יהודה אתה. כשמך וכן יודוך אחיך, וכאשר יראו כי ידך בערף אויביך ישתחוו לך בני אביך כמו למלך וכן מצאנו
Yehudá, tú. Como tu nombre; así también “tus hermanos te reconocerán”. Y cuando vean que tu mano está en la nuca de tus enemigos, los hijos de tu padre se prosternarán ante ti como ante un rey. Y así encontramos.
Ibn Ezra on Bereshit 49:19
גור אריה המשילו לגור אריה הקטן שהוא במין אריה כאשר יגדל, ואין בו כ"ף הדמות כמו ועיר פרא (איוב יא יב):
Cachorro de león. Lo comparó con un cachorro de león pequeño que es de la especie del león cuando crece. No tiene kaf de comparación, como “asno salvaje” (Iyov 11:12).
Ibn Ezra on Bereshit 49:20
מטרף בני עלית. דמית לי בני לגור אריה כאשר עלית מהטרף, והטעם מטרף אחר, וזהו פשוטו, ואם נפרשנו על דבר יוסף היה ראוי שיהיה תחת עלית העלית, כי עלית פועל עומד, והנה הפסוק הבא אחריו לעד, והלא תראה "ותעל אחד מגוריה" (יחז', יט, ג),
De la presa, hijo mío, subiste. Mi hijo, te comparé con un cachorro de león cuando subes de la presa; el sentido es de otra presa. Este es su sentido simple. Si lo explicáramos sobre el asunto de Yosef, debería decir “he’elitá” en lugar de “alita”, porque “alita” es verbo intransitivo. El versículo siguiente da testimonio de ello. Mira también: “crió uno de sus cachorros” (Yejezkel 19:3).
Ibn Ezra on Bereshit 49:21
וטעם כרע רבץ כאריה, שמנהג האריה אחר שטרף ישב על כרעו וירבץ, ואילו היה עובר כל מין חיות לא יקום מפניהם שיברח:
El sentido de “se agachó, se echó como león” es que la costumbre del león, después de devorar, es sentarse sobre sus patas y recostarse; y aunque pasara ante él toda clase de animales, no se levantaría ante ellos para huir.
Ibn Ezra on Bereshit 49:22
לא יסור שבט מיהודה. לא יסור שבט גדולה מיהודה עד שבא דוד שהוא תחלת מלכות יהודה, וכן היה הלא תראה כי דגל יהודה נוסע בראשונה, גם אמר השם יהודה יעלה בתחלה:
No se apartará el cetro de Yehudá. No se apartará el cetro de grandeza de Yehudá hasta que venga David, que es el comienzo del reino de Yehudá. Así fue: mira que el campamento de Yehudá marchaba primero; también dijo Dios: “Yehudá subirá primero”.
Ibn Ezra on Bereshit 49:23
ופי' מחוקק. סופר, שיחוק על הספר:
La explicación de “legislador”. Es escriba, que graba sobre el libro.
Ibn Ezra on Bereshit 49:24
וטעם מבין רגליו. שכן דרך כל סופר להיות יושב בין רגלי הקצין:
El sentido de “de entre sus pies”. Porque así es la costumbre de todo escriba: sentarse entre los pies del jefe.
Ibn Ezra on Bereshit 49:25
שילה. יש אומרים כדרך המתרנם ארמית כטעם שלו, ויש אומרים, שהוא מגזרת "ובשליתה" (דבר' כח נז), ויש מי שהוציא מלשון קדמונינו ז"ל שליל, ויש מי שפי' אותו על עיר שילה, ויפרש "יבוא" כמו "ובא השמש" (ויקרא כב ז), או עד כי יבוא קץ שילה כי כן כתוב "ויטוש משכן שילה" (תהלים עח ס), ואחר כן ויבחר בדוד עבדו" (תהלים שם פ' ע), גם זה איננו רחוק, או יהיה שילה כמו בנו, והה"א תחת וי"ו כמו בתוך אהלה (בראשית ט כא) מגזרת לא תשלה אותי (מ"ב רכח) שפירושו לא תוליד:
Shiló. Algunos dicen, como el traductor arameo, que significa “lo suyo”. Otros dicen que deriva de “su placenta” (Devarim 28:57). Hay quien lo deriva de la lengua de nuestros antiguos sabios, “shalil”, feto. Hay quien lo explica sobre la ciudad de Shiló, y explicaría “vendrá” como “y vendrá el sol” (Vayikrá 22:7), o “hasta que venga el fin de Shiló”, pues así está escrito: “abandonó la morada de Shiló” (Tehilim 78:60), y después: “escogió a David Su siervo” (Tehilim 78:70). Esto tampoco es lejano. O bien Shiló es como “su hijo”, y la hé está en lugar de vav, como “dentro de su tienda” (Bereshit 9:21), de la raíz de “no me engañes” (II Melajim 4:28), cuyo sentido es: no me harás engendrar.
Ibn Ezra on Bereshit 49:26
ומלת יקהת. כמו "ליקהת אם" (משלי ל יז) והיו"ד משרת לעתיד וטעמו שיסורו נוים למשמעתו וכן הי' עמים רבים תחת יד דוד ושלמה בנו, ואין טעם עד כי יבוא שילה שיסור דשבט ממנו בבוא שילה רק טעמו כמו לא יחסר לפלוני לחם עד שיגיע עת שיהיה לו שדות וכרמים רבות, וכמוהו "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" (בראשית כח טו) שישיבהו אל הארץ:
La palabra “yikhat”. Es como “la burla de la madre” (Mishlei 30:17); la yod sirve para el futuro. Su sentido es que los pueblos se apartarán hacia su obediencia. Así hubo muchos pueblos bajo la mano de David y de Shelomó su hijo. El sentido de “hasta que venga Shiló” no es que el cetro se aparte de él cuando venga Shiló, sino como cuando se dice: a fulano no le faltará pan hasta que llegue el tiempo en que tenga muchos campos y viñas. Semejante es: “porque no te abandonaré hasta que haya hecho lo que te he dicho” (Bereshit 28:15), es decir, que lo devolverá a la tierra.
Ibn Ezra on Bereshit 49:27
אסרי. היו"ד נוסף כמו "היושבי" (תהלים קכג א) "לסוסתי" (שה"ש א ט):
Ata. La yod es añadida, como “los que habitan” (Tehilim 123:1), “a mi yegua” (Shir Hashirim 1:9).
Ibn Ezra on Bereshit 49:28
עירה. כמו "על שלשים עירים" (שופ' יו"ד ד),
Su asno. Como “sobre treinta asnos” (Shoftim 10:4).
Ibn Ezra on Bereshit 49:29
ויו"ד בני אתונו נוסף, או יהיה פי', כי אסרי ישרת עצמו ואחר:
La yod de “hijo de su asna” es añadida; o bien la explicación es que “ata” sirve para sí mismo y para lo siguiente.
Ibn Ezra on Bereshit 49:30
ולשרקה. כפול, כי היא כגפן, ועיר כאתון,
Y a la cepa selecta. Es duplicación, porque ella es como la vid, y el asno como la asna.
Ibn Ezra on Bereshit 49:31
ג"כ ובדם ענבים סותה, וי"א שהיא כמו כסותו והוא חסר כ"ף, והנכון בעיני שהוא מגזרת "מסוה" (שמות לד לג), והטעם שתרבה תבואת כרמיו עד שיסור עירה לגפן, ולא יחוש אם יאכל ענבים, ותחת מים יכבס ביין לבושו, ודמהו לדם בעבור שיתאדם, וזה על דרך משל, כמו "יטפו הרים עסיס" (יואל ד, יח) עד שיקרא חכלילי עינים מרוב היין שהוא שותה כי החכלילות יראה בעין משכרת היין ושניו לבנות מרוב אכלו חלב:
También “y en sangre de uvas su vestidura”. Algunos dicen que es como “su ropa”, y le falta kaf. Lo correcto a mi parecer es que deriva de “velo” (Shemot 34:33). El sentido es que la producción de sus viñedos será tan abundante que atará su asno a la vid y no se preocupará si come uvas; y en lugar de agua lavará en vino su ropa. Lo comparó con sangre porque se enrojecerá. Esto es metáfora, como “los montes destilarán mosto” (Yoel 4:18), hasta que se diga “rojizos los ojos” por la abundancia del vino que bebe, pues el enrojecimiento se ve en el ojo del embriagado por el vino; y sus dientes serán blancos por comer mucha leche.
Ibn Ezra on Bereshit 49:32
ולבן שנים. שם התואר ונקרא שנים על שם מערכות שנים בעבור היותם שתי מערכות, ואמר הגאון ז"ל, חכלילי עינים יותר מהיין, וכן אמר מחלב ואחרים אומרים, כי לבן שינים שלא יאכל דבר טמא ולא יתור אחר עיניו וזה דרך דרש משובש
Y blanco de dientes. Es adjetivo. Se llama “dientes” por las hileras de dientes, porque son dos hileras. El Gaón, de bendita memoria, dijo: “rojizos los ojos más que el vino”, y así también dijo “más que la leche”. Otros dicen que “blanco de dientes” significa que no comerá cosa impura y que no se desviará tras sus ojos. Esto es un derash defectuoso.
Ibn Ezra on Bereshit 49:33
והזכיר בתחלה השבטים כאשר נולדו רק הקדים זבולן על יששכר בעבור נפול נחלתו בין זבולן ובין דן:
Al principio mencionó las tribus según nacieron, pero adelantó a Zevulún antes que Yissajar porque su heredad cayó entre Zevulún y Dan.
Ibn Ezra on Bereshit 49:34
לחוף ימים. גם זה לאות, כי זאת דרך נבואה, ופי' לחוף מחוז והוא מגזרת "חופף עליו כל היום" (דבר' לג יב) כי האניות לא תעמדנה במקום מגולה לרוח:
A la costa de los mares. También esto es señal de que esta es una profecía. “Costa” significa puerto, y deriva de “lo cubre todo el día” (Devarim 33:12), porque los barcos no se detienen en un lugar expuesto al viento.
Ibn Ezra on Bereshit 49:35
וירכתו על צידון. שיגיע ירכו על צידון:
Y su extremo sobre Tzidón. Que su extremo llegará hasta Tzidón.
Ibn Ezra on Bereshit 49:36
חמר גרם. דמהו לחמור שיש לו עצם כבד, והנה חמור סמוך על כן, רובץ:
Asno de hueso fuerte. Lo comparó con un asno que tiene hueso pesado; por eso “asno” está en estado constructo, y después dice “recostado”.
Ibn Ezra on Bereshit 49:37
בין המשפתים. בין המערכות, ויתכן היותו מגזרת "ד' תשפות שלום לנו" (ישעי' כו יב):
Entre las cargas. Entre las hileras. Puede derivar de “Hashem establecerá paz para nosotros” (Yeshayahu 26:12).
Ibn Ezra on Bereshit 49:38
וירא מנוחה. כאשר ראה ארצו ומקום מנוחתו נעימים נטה שכמו לסבול כל משא כאשר ישא החמור, ושב כעבד נותן מס, וזה הטעם על יששכר שלא הי' גבורים, ולא ירצו לצאת למלחמה לעזוב מקומם, וכן אמר משה "ויששכר באהליך" (דבר' לג יח) והי' נותנים מס למלך ישראל שלא יצאו, או לגוים שלא יבואו להלחם עליהם
Y vio descanso. Cuando vio que su tierra y su lugar de reposo eran agradables, inclinó su hombro para soportar toda carga, como carga el asno, y se volvió como siervo que paga tributo. Este sentido se refiere a Yissajar, que no eran guerreros y no querían salir a la guerra abandonando su lugar. Así dijo Moshé: “Yissajar en tus tiendas” (Devarim 33:18). Pagaban tributo al rey de Israel para no salir, o a las naciones para que no vinieran a luchar contra ellos.
Ibn Ezra on Bereshit 49:39
דן ידין עמו. רמז שיהיה בעל דגל כאחד בני הגבירות, והנה היה כקצין על כל עם מהשפחות:
Dan juzgará a su pueblo. Alude a que tendrá bandera como uno de los hijos de las señoras; fue como jefe sobre todo el pueblo de las siervas.
Ibn Ezra on Bereshit 49:40
ודמהו ברוב גבורתו לנחש. גם יתכן להיות פי' שפיפון מגזרת הוא ישופך ראש (בראשית ג, טו), והטעם כפול:
Lo comparó, por su gran valentía, con una serpiente. También puede ser que “shefifón” derive de “él te herirá la cabeza” (Bereshit 3:15), y el sentido está duplicado.
Ibn Ezra on Bereshit 49:41
וטעם לישועתך קויתי ד'. בעבור שהוא נושך עקבי סוס יפחד מרוכב הסוס שלא ישוף ראשו בחרבו, על כן אמר הנביא לישועתך קויתי ד', והכ"ף לנוכח דן, ופי' קויתי השם להיות ישועתך, או בא שם תחת שם הפעל, והטעם להושיעך, וכן "נרננה בישועתך" (תהלים כ, ו) אם הכ"ף לנכח דוד או המשיח בנו, ויאמר הנגיד כי תחסר מלת "ויאמר", וכן ראוי להיותו ויאמר לישועתך קויתי ד', ור' יצחק אמר כאשר ראה הנביא בנו דן בדמות נחש בדדך הנבואה, מיד פחד יעקב ואמר הושיעני ד':
El sentido de “por Tu salvación he esperado, Hashem”. Como muerde los talones del caballo, teme al jinete del caballo, no sea que le hiera la cabeza con su espada. Por eso dijo el profeta: “por Tu salvación he esperado, Hashem”. La kaf se dirige a Dan. La explicación de “he esperado a Hashem para ser tu salvación”, o bien el sustantivo aparece en lugar del infinitivo, y el sentido es “para salvarte”; así también “cantaremos por tu salvación” (Tehilim 20:6), si la kaf se dirige a David o al Mashíaj su hijo. El Naguid dice que falta la palabra “dijo”, y debería ser: “y dijo: por Tu salvación he esperado, Hashem”. Rabí Yitzjak dijo que cuando el profeta vio a su hijo Dan en forma de serpiente por vía profética, Yaakov tuvo miedo inmediatamente y dijo: sálvame, Hashem.
Ibn Ezra on Bereshit 49:42
גד. התנבא שיבא עליו גדוד, והוא ינצחנו באחרונה:
Gad. Profetizó que vendría contra él una tropa, pero él la vencería al final.
Ibn Ezra on Bereshit 49:43
יגודנו. כמו לעם יגודנו (חבקוק נ טז), גם יגוד מפעלי הכפל והשורק תחת הולם כמו יָרוּן וְשָמַח (משלי כט ו) ואנחנו לא נדע היום כל התלאות העוברות על אבותינו:
Lo atacará. Como “lo atacará en tropa” (Javakuk 3:16). También “yagud” es de los verbos duplicados, y el shuruk está en lugar de jolam, como “cantará y se alegrará” (Mishlei 29:6). Hoy no conocemos todas las tribulaciones que pasaron sobre nuestros padres.
Ibn Ezra on Bereshit 49:44
מאשר. י"א כי המ"ם נוסף, והנכון בעיני שמארץ אשר יבא לחם ושמן, ופה לחם לשון נקבה וכן בית ומקום ויד ואש ועין ורוח וארץ וארון ועם,
De Asher. Algunos dicen que la mem está añadida. Lo correcto a mi parecer es que de la tierra de Asher vendrá pan y aceite. Aquí “pan” está en femenino, como casa, lugar, mano, fuego, ojo, espíritu, tierra, arca y pueblo.
Ibn Ezra on Bereshit 49:45
וטעם מעדני מלך ידוע, וכן אמר משה "וטובל בשמן רגלו" (דבר' לג כד):
El sentido de “manjares de rey” es conocido. Así también dijo Moshé: “y moja en aceite su pie” (Devarim 33:24).
Ibn Ezra on Bereshit 49:46
נפתלי אילה שלוחה. על דרך דורון, והמקבל הדורון נותן אמרי שפר, וי"א שאילה רמז לדבורה, הנותן אמרי שפר, רמז לשירת ברק עמה ואמר נפתלי בעבור נחלתו:
Naftalí, cierva suelta. Es como un regalo; y quien recibe el regalo da palabras hermosas. Algunos dicen que “cierva” alude a Devorá, y “que da palabras hermosas” alude al cántico de Barak con ella. Mencionó a Naftalí por causa de su heredad.
Ibn Ezra on Bereshit 49:47
בן פורת יוסף. בן כמו סעיף והוא לשון נקבה וכן על בן אמצת לך (תהלים פ טז), ודקדוק פורת פועלת, כי על שני דרכים ימצא הפועל, כמו אֹיבֶיהָ, אֹיַבְתִי וכן פורה ופורת, מלשון "פוריה" (תהלים קכח ג) ויש מי שפי' אותה מלשון "ותשלח פארות" (יחז' יז ו), והזכיר בן פורת פֲעַמַיִם. כדרך אנשי לשון הקדש, "כי הנה אויביך ד', כי הנה אויביך" (תהלים צב י) והטעם פעם אחר פעם תמיד, ועל הפי' השני יהיה התי"ו תדת ח"א כתי"ו ושבת לנשיא (יחז' מו יז):
Hijo fructífero es Yosef. “Ben” es como rama, y es lenguaje femenino, como “el hijo que fortaleciste para ti” (Tehilim 80:16). La gramática de “porat” es participio femenino, porque el participio se encuentra de dos maneras, como “sus enemigas”, “mi enemiga”, y así “porá” y “porat”, del lenguaje de “fructífera” (Tehilim 128:3). Hay quien la explica de “extendió ramas” (Yejezkel 17:6). Mencionó “ben porat” dos veces, como es el modo de los hombres de la lengua sagrada: “porque he aquí Tus enemigos, Hashem; porque he aquí Tus enemigos” (Tehilim 92:10). El sentido es: una y otra vez, continuamente. Según la segunda explicación, la tav está en lugar de otra letra, como la tav de “y volverá al príncipe” (Yejezkel 46:17).
Ibn Ezra on Bereshit 49:48
וטעם "בנות צעדה עלי שור". שיוסף היה כבן פרת, ועשה בנות, צעדה כל אחת ואחת מהן על החומה והטעם שגבהו מאוד על החומות הבצורות בנות צעדה, על דרך "זבובי מות יבאיש" (קהלת יו"ד א):
El sentido de “las hijas se extendieron sobre el muro”. Yosef era como una rama fructífera y produjo hijas; cada una de ellas se extendió sobre el muro. El sentido es que crecieron mucho sobre las murallas fortificadas. “Hijas se extendieron” es como “moscas de muerte apestan” (Kohelet 10:1).
Ibn Ezra on Bereshit 49:49
וימררוהו. אמר הנגיד שפי' שמו מררתו כמו מטרה ואחר כך יורו בעלי חצים וככה "השמיעו אל בבל רבים" (ירמי' נ, כט)
Y lo amargaron. El Naguid dijo que el sentido de su nombre es “su amargura”, como “objetivo”; y después “dispararon los dueños de flechas”. Así también: “haced oír contra Babilonia a muchos” (Yirmeyahu 50:29).
Ibn Ezra on Bereshit 49:50
וכטעם וימררוהו"יסבו עָלַי רַבָיו" (איוב טז יג) בסוף "ישפוך לארץ מְרֵרָתִי":
Y el sentido de “lo amargaron” es como “sus flecheros me rodean” (Iyov 16:13), y al final: “derrama por tierra mi hiel”.
Ibn Ezra on Bereshit 49:51
וישטמוהו. מוקדם קודם וימררוהו כאילו אמר וכבד שטמוהו, וזה רמז על אחיו שמכרוהו:
Y lo odiaron. Está adelantado antes de “lo amargaron”, como si dijera: ya lo habían odiado intensamente. Esto alude a sus hermanos que lo vendieron.
Ibn Ezra on Bereshit 49:52
ותשב באיתן. במקום איתן קשתו
Y permaneció firme. En un lugar fuerte estaba su arco.
Ibn Ezra on Bereshit 49:53
ויפוזו, ויתחזקו והקרוב אלי "מפזז" (ש"ב, ו, טז), ויש מפרשים אותו מפז ואין טעם לו,
Y se fortalecieron. Se hicieron fuertes. Lo más cercano a mí es “saltaba” (II Shemuel 6:16). Algunos lo explican de “oro fino”, pero no tiene sentido.
Ibn Ezra on Bereshit 49:54
והטעם ששטמוהו בעלי חצים, והתחברו לשפוך מררתו וקשתו היתה חזקה ופחדו ממנו לא יכלו לו, כי הי' ידיו חזקים:
El sentido es que los dueños de flechas lo odiaron y se unieron para derramar su amargura; pero su arco estaba fuerte y tuvieron miedo de él, y no pudieron contra él, porque sus manos eran fuertes.
Ibn Ezra on Bereshit 49:55
מידי אביר יעקב משם. רמז אביר יעקב שהוא השם מאותו הכח יכול והיה רועה אבן ישראל וכן היה ויכלכל יוסף, וטעם אביר יעקב שהוא ידע אהבתו את יוסף,
De manos del Fuerte de Yaakov, de allí. Alude al Fuerte de Yaakov, que es Hashem. De aquel poder pudo hacerlo, y fue pastor de la piedra de Israel. Así fue: Yosef sustentó. El sentido de “Fuerte de Yaakov” es que Él conocía su amor por Yosef.
Ibn Ezra on Bereshit 49:56
וטעם אבן כעצם הדבר וי"א כי "משם" כמו מאז וכזה לא מצאנוהו בכל המקרא, גם אבן ישראל שמת לבו והיה כאבן ושב לרעות והטעם לחיות באמכל וזאת דרך רחוקה:
El sentido de “piedra” es como la esencia de la cosa. Algunos dicen que “de allí” significa “desde entonces”, pero no encontramos tal uso en toda la Escritura. También explican “piedra de Israel” como que su corazón quedó como piedra y volvió a pastorear, es decir, a vivir alimentándose. Pero este camino es lejano.
Ibn Ezra on Bereshit 49:57
מאל אביך. על דעתי שהוא דבק עם הפסוק שהוא למעלה והטעם זה הכח שהיה בידך מאל אביך היה והוא יעזרך ומ"ם "מאל" משרת עצמו ואחר עמו, כמו "באל שדי ושמי ד'" (שמות ו, ג) והנה הטעם כפול ומאת שדי והוא יברך אותך, והגאון פי', אשאל מאל אביך, ויתכן היות ברכת שמים דבק עם מאל אביך, והטעם יתברר במלת תהיין,
Del Dios de tu padre. A mi parecer, está unido con el versículo anterior. El sentido es: este poder que estuvo en tu mano vino del Dios de tu padre, y Él te ayudará. La mem de “del Dios” sirve para sí misma y para lo que viene después, como “con El Shadai y Mi nombre Hashem” (Shemot 6:3). El sentido está duplicado: y de Shadai, Él te bendecirá. El Gaón explicó: pediré del Dios de tu padre. Puede ser que “bendición de los cielos” esté unido con “del Dios de tu padre”; el sentido se aclarará en la palabra “serán”.
Ibn Ezra on Bereshit 49:58
ברכת תהום כאשר אמר משה וממגד ארץ (דבר' לג טז) גם תהום לשון נקבה וכן "תהום רוממתחו" (יחז' לא ד), וכן טעמו שירדו גשמים ממעל בארצו, וירבו המעיינות והנחלים מתהום שהיא רובצת מתחת לארץ:
Bendición del abismo. Como dijo Moshé: “y de lo mejor de la tierra” (Devarim 33:16). También “abismo” es femenino, como “el abismo lo elevó” (Yejezkel 31:4). Su sentido es que descenderán lluvias de arriba sobre su tierra, y se multiplicarán los manantiales y ríos del abismo que yace debajo de la tierra.
Ibn Ezra on Bereshit 49:59
ברכות שדים ורחם. דמה השדים לשמים והרחם לתהום, והטעם שירבו בניו, והפך זה "רחם משכיל ושדים צומקים" (הושע ט יד):
Bendiciones de pechos y matriz. Comparó los pechos con los cielos y la matriz con el abismo. El sentido es que sus hijos se multiplicarán. Lo contrario de esto es: “matriz que aborta y pechos secos” (Hoshea 9:14).
Ibn Ezra on Bereshit 49:60
ברכות אביך. אלה הברכות שברכתיך עצומים הם ויתחברו עם ברכות הורי שברכוני,
Las bendiciones de tu padre. Estas bendiciones con las que te bendije son poderosas, y se unirán con las bendiciones de mis progenitores, que me bendijeron.
Ibn Ezra on Bereshit 49:61
והורי כמו יולדי, וכן ותהר את מרים (דה"א ד יז) "הורה גבר" (איוב נ ג):
“Mis progenitores” es como “quienes me engendraron”, así como “concibió a Miriam” (I Divrei Hayamim 4:17), “engendró un varón” (Iyov 3:3).
Ibn Ezra on Bereshit 49:62
תאות. מגזרת "והתאויתם" (במדבר לד י) והטעם שתגבהנה הברכות:
Deseo. Deriva de “marcaréis los límites” (Bamidbar 34:10). El sentido es que las bendiciones se elevarán.
Ibn Ezra on Bereshit 49:63
נזיר אחיו. מגזרת נזר והוא סמוך, כמו נדיב לב (שמות לה כב):
Separado de sus hermanos. Deriva de “corona”, y está en estado constructo, como “generoso de corazón” (Shemot 35:22).
Ibn Ezra on Bereshit 49:64
בנימין. דמהו לזאב כי גבור היה והאות אנשי הגבעה,
Binyamín. Lo comparó con un lobo porque era valiente; la señal son los hombres de Guivá.
Ibn Ezra on Bereshit 49:65
עד, תרגום שלל וכן "אז חלק עד שלל", (ישעי לג כג), ליום קומי לעד (צפניה ג ח) "בגד עדים" (ישעי' סד ה),
“Ad” significa botín, y así también: “entonces se repartió botín” (Yeshayahu 33:23), “el día en que me levante para botín” (Tzefanyá 3:8), “vestido de botín” (Yeshayahu 64:5).
Ibn Ezra on Bereshit 49:66
ולערב, יחלק הטרף ששלל לבניו, וישועה אמר רמז לשאול שנצח את עמלק, וטעם בבקר בתחלת המלכות ולערב בגלותם על דבר מרדכי וזהו דרך דרש, ודעת המתרגם ארמית ידוע:
Y al atardecer repartirá la presa. Repartirá a sus hijos el botín que saqueó. Yeshúa dijo que alude a Shaúl, que venció a Amalek; el sentido de “por la mañana” sería el comienzo de la monarquía, y “al atardecer”, en su exilio, por el asunto de Mordejai. Este es camino de derash. La opinión del traductor arameo es conocida.
Ibn Ezra on Bereshit 49:67
איש אשר כברכתו. כאשר באה לכל אחד מהברכות כן ברך אותם כטעם "איש כפתרון חלומו":
Cada uno conforme a su bendición. Conforme a la bendición que correspondía a cada uno, así los bendijo; como “cada uno conforme a la interpretación de su sueño”.
Ibn Ezra on Bereshit 49:68
ויצו אותם. שילכו כולם עם יוסף לקברו:
Y les ordenó. Que todos fueran con Yosef a enterrarlo.
Ibn Ezra on Bereshit 49:69
ויאסף רגליו אל המטה. כי בתחילה ישב על המטה, ורגליו תלויות כמנהג ארץ אדום היום, ולא כן מטות הישמעאלים:
Y recogió sus pies en la cama. Porque al principio estaba sentado sobre la cama y sus pies colgaban, como es hoy la costumbre de la tierra de Edom; no así las camas de los ismaelitas.
