כי לימים עוד שבעה. כי ביום השביעי ימטיר עד סוף ארבעים יום, הנה זה היה בעשור לחדש השני ובסוף המ"ם יום מהתחלה ישוב האמצעי אל הנכח והוא סוד,
**Porque dentro de siete días más.** En el séptimo día haría llover hasta completar cuarenta días. Esto fue el día diez del segundo mes. Al final de los cuarenta días desde el comienzo, el intermedio volverá al presente; esto es un secreto.
ומלת היקום, לא מצאנוה כי אם בפרשה הזאת ושרשו מהפעלים שהפ"א שלהם איננו שלם על משקל כרוב וי"א שהוא מהפעלים נחי העין והוא הפוך "כמו ריבה ד' את יריבי" (תהלים לה א) ומלת יקום כלל לכל חי שהוא על האדמה:
La palabra **hayekum**, “lo existente”, no la encontramos sino en esta sección. Su raíz viene de los verbos cuya primera letra no es completa, con el peso de **keruv**. Hay quienes dicen que viene de los verbos cuya letra media es débil, y que está invertida, como “contiende, Hashem, con los que contienden conmigo” (Salmos 35:1). La palabra **yekum** incluye a todo ser vivo que está sobre la tierra.
ויעש נח, כאשר צוה ובא עם ביתו קרוב אל התיבה:
**E hizo Noaj.** Tal como se le ordenó, vino con su familia cerca del arca.
מפני מי המבול. מפני פחד מי המבול והנה באותם השבעה ימים באו מעצמם מן הבהמה הטהורה רבות וכן מהעוף הטהור ומהאחרים וכל רמש, זכר ונקבה באו:
**A causa de las aguas del diluvio.** A causa del miedo a las aguas del diluvio. En esos siete días vinieron por sí mismos muchos de los animales puros, también de las aves puras, y de los demás animales y todo reptil; macho y hembra vinieron.
נבקעו כל מעינות תהום רבה. מעינות סמוך "באין מעינות" (משלי ח, כד) מוכרת:
**Fueron abiertas todas las fuentes del gran abismo.** **Mayanot**, fuentes, aparece en estado constructo; “cuando no había fuentes” (Proverbios 8:24) está en forma absoluta.
תהום. לשון זכר ונקבה וכן תהום רוממתהו (יחז' לא ד), ולא הזכיר הנחלים כי מהמעינות יצאו, וכאשר נבקעו עלו המים, ונפתהו חלונות האוצרות בשמים, וירדו המים ונתבלבלה הארץ, ואין מבדיל בין יום ובין לילה והעד שאמר "יום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח כב) וכאשר נפסקו מימי השמים אז ידע נח כי עברו ארבעים יום וארבעים לילה כי השם גילה לו זה הסוד:
**Abismo.** Es masculino y femenino; así también “el abismo lo elevó” (Ezequiel 31:4). No mencionó los ríos, porque salen de las fuentes. Cuando fueron abiertas, subieron las aguas. También se abrieron las ventanas de los depósitos en los cielos, y descendieron las aguas; la tierra se confundió, y no había diferencia entre día y noche. La prueba es que dijo después: “día y noche no cesarán” (Génesis 8:22). Cuando cesaron las aguas de los cielos, entonces Noaj supo que habían pasado cuarenta días y cuarenta noches, porque Dios le reveló este secreto.
וארבות. כמו "הנה ד' עושה ארבות" (מ"ב, ז, ב) והאוצר והחלון כלשון בני אדם ומשפטם ויש אומר שהאל"ף שרש כמו כבודות וי"א שהאל"ף נוסף כמו אלף "אגורת" (ש"א ב לו) והם מפעלי הכפל, וביום י"ז שהחל המבול נכנס נח וביתו בתיבה והכניס בתוכה החיה והבהמה והרמש והעוף ומלת צפור. שם כלל לאשר יש לו כנף והפלא שבאו כולם מעצמם שנים שנים:
**Y las ventanas.** Como “he aquí, Hashem hace ventanas” (II Reyes 7:2). El depósito y la ventana son expresiones humanas y según su modo de hablar. Hay quien dice que la alef es raíz, como en **kevódot**; otros dicen que la alef está añadida, como la alef de **agorat** (I Samuel 2:36). Son de raíces dobles. El día diecisiete, cuando comenzó el diluvio, Noaj y su casa entraron al arca, e introdujo en ella los animales, las bestias, los reptiles y las aves. La palabra **tzipor**, ave, es un nombre general para todo lo que tiene ala. El milagro fue que todos vinieron por sí mismos, de dos en dos.
והבאים זכר ונקבה, טעמו הבאים בתיבה
**Y los que vinieron, macho y hembra.** Su sentido es: los que vinieron al arca.
וטעם ויסגור ד' בעדו, הוא לשבח שהסגירה בעת הזאת טובה יותר מהפתיחה, ובעת אחרת לגנאי, "יסגור על איש" (איוב יב יד) "ויסך אלוה בעדו" (שם ג, כב) והעד ראש הפסוק, והנה סגר הפתח, והשם עזרו שלא נפתח בתיבה מקום, כי מיד הי' כולם מתים, וכבר נכתב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה, אם כן מה טעם ויהי המבול על הארץ ארבעים יום, וכן פירושו כאשר היה המבול ארבעים יום על הארץ רבו המים ונשאו התיבה וגבהה מעל הארץ וזה אות כי עד ארבעים יום לא זזה ממקומה:
El sentido de **Hashem cerró por él** es para alabanza: en ese momento, cerrar era mejor que abrir. En otro contexto puede ser negativo, como “cierra sobre un hombre” (Job 12:14), “Dios lo ha cercado” (Job 3:23). La prueba es el inicio del versículo: cerró la puerta. Hashem lo ayudó para que no se abriera ningún lugar en el arca, porque de inmediato todos habrían muerto. Ya está escrito: “hubo lluvia sobre la tierra cuarenta días y cuarenta noches”. Entonces, ¿qué sentido tiene “hubo diluvio sobre la tierra cuarenta días”? Así se explica: cuando el diluvio llevaba cuarenta días sobre la tierra, aumentaron las aguas, levantaron el arca y la elevaron sobre la tierra. Esto indica que hasta los cuarenta días no se movió de su lugar.
מאד מאד. פעמים שאין לרוב ממנו וכן אחר שאמר ויכסו כל ההרים הגבוהים, למה אמר ויכסו ההרים, וכן פירושו, כל הר גבוה כסה במים, וחמש עשרה אמה כסו ההרים הנזכרים, ואנחנו נאמין בדברי אלהינו, ונעזוב הבלי בני האדם שיאמרו על הר גבוה שהוא במלכות יון
**Muchísimo.** A veces la repetición indica que no hay más que añadir. Después de decir “cubrieron todos los montes altos”, ¿por qué dijo otra vez “cubrieron los montes”? Así se explica: todo monte alto fue cubierto con agua, y quince codos cubrieron los montes mencionados. Nosotros creemos en las palabras de nuestro Dios y dejamos las vanidades de los hombres que hablan de un monte alto en el reino de Grecia.
ופי' ויגוע וכבר גוע ורבים בתורה כמוהו כמו ואתחנן (דבר' ג כג) וכן "וימטר עליהם מן" (תהלים עח כד) על פי' האמת
La explicación de **vayigva**, “expiró”, es “ya había expirado”. Hay muchos casos semejantes en la Torá, como “supliqué” (Deuteronomio 3:23), y también “hizo llover sobre ellos maná” (Salmos 78:24), según la explicación verdadera.
ומלת ויגוע מיתה ובפסוק "ויגוע וימת" (בראשית כה ה) אבאר לך זה, והנה ברור לך שמלת רמש כלל לעוף ולבהמה ולחיה ולשרץ שהוא דק ולאדם ויתכן להיות כל אשר נשמת רוח חיים באפיו שב אל האדם כי לא מצאנו נשמה הוץ מנשמת האדם ורבים אמרו שנקראת כן בעבור שהיא מן השמים, ואם הם שני שרשים ימצא כמוהו:
La palabra **vayigva** significa muerte. En el versículo “expiró y murió” (Génesis 25:8) te lo explicaré. Ya queda claro que la palabra **remes**, reptil o ser que se mueve, incluye ave, bestia, animal, criatura pequeña y hombre. Es posible que “todo lo que tenía aliento de espíritu de vida en sus narices” vuelva al hombre, porque no encontramos **neshamá**, aliento, salvo en el aliento del hombre. Muchos dijeron que se llama así porque viene de los cielos. Y si son dos raíces distintas, se encuentran casos semejantes.
וימחו מן הארץ., נמחה שמם מן הארץ, כי אין להם זרע: וישאר. ונשאר רק נח לבדו ואשר אתו והנה זאת תשובה גמורה על חסירי דעת מאחינו שאומרים שלא היה המבול בכל הארץ:
**Fueron borrados de la tierra.** Su nombre fue borrado de la tierra, porque no les quedó descendencia. **Y quedó.** Quedó solo Noaj y quienes estaban con él. Esta es una respuesta completa a los faltos de entendimiento de entre nuestros hermanos que dicen que el diluvio no fue sobre toda la tierra.
ויגברו המים חמשים ומאת יום בעבור שנבקעו המעינות גם היה גשם יורד יום אחד, ופוסק יום אחד, כי פי' "אנכי ממטיר" (בראשית ז ד) תמיד בלי הפסקה והעד שאמר ויכלא הגשם (בראשית ח ב):
**Y prevalecieron las aguas ciento cincuenta días.** Porque fueron abiertas las fuentes; además, la lluvia caía un día y cesaba un día. La explicación de “Yo haré llover” (Génesis 7:4) es lluvia continua sin interrupción, y la prueba es que dijo “cesó la lluvia” (Génesis 8:2).
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
0
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
Ibn Ezra on Bereshit 7
