Ramban on Exodus 11
Ramban on Exodus 11:1
ויאמר ה' אל משה עוד נגע אחד בעמדו לפני פרעה נאמר לו זה, שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו, לשון רש"י. (רש"י על שמות י״א:ד׳) וכן אמרו רבותינו (שמו"ר יח א) קפץ עליו האלהים, כביכול נכנס בפלטין של פרעה בשביל משה שאמר לא אוסיף עוד ראות פניך שלא ימצא בדאי, ואתה מוצא שלא דבר הקב"ה עם משה בביתו של פרעה אלא אותה שעה, מנין, כצאתי את העיר וגו' (שמות ט׳:כ״ט), ועכשיו קפץ הקב"ה ודבר עם משה, שנאמר עוד נגע אחד וגו': והנה גם בזה קיצר בסיפורים, כי ה' אמר לו עוד נגע אחד אביא על פרעה, והודיעו הנגע ההוא, ואמר לו כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, וכל ענין הפרשה ההיא (שמות י״א:ד׳-ח׳), אבל לא רצה הכתוב להאריך באמירה שאמר השם למשה, כי די במה שספר משה לפרעה כה אמר ה', כמו שפירשתי בארבה (רמב"ן על שמות י׳:ב׳), ובאו כענין הזה פרשיות רבות בתורה ובסדר הזה פרשת קדש לי כל בכור, תקצר בדבור הקב"ה למשה (שמות י״ג:ב׳), ותאריך במאמר משה אל העם זכור את היום הזה (שם ג), וגמר הפרשה כולה, והם דברי השם אל משה שאמרם לישראל בו בלשון שנצטוה.
“Y Hashem dijo a Moshé: una plaga más.” Estando él de pie ante Faraón le fue dicho esto, porque desde que salió de delante de él no volvió a ver su rostro. Este es el lenguaje de Rashi.
Así dijeron también nuestros Sabios: Dios saltó sobre él; por así decirlo, entró en el palacio de Faraón por causa de Moshé, que había dicho: “No volveré a ver tu rostro”, para que no fuera hallado mentiroso. Y encuentras que el Santo, bendito sea, no habló con Moshé en la casa de Faraón sino en aquella hora. ¿De dónde se sabe? De “cuando salga de la ciudad...” (Éxodo 9:29). Y ahora el Santo, bendito sea, saltó y habló con Moshé, como está dicho: “una plaga más...”.
He aquí que también en esto la Escritura abrevia los relatos, porque Hashem le dijo: “Una plaga más traeré sobre Faraón”, y le informó cuál era aquella plaga. Le dijo: “como a medianoche Yo saldré en medio de Egipto”, y todo el asunto de aquella sección. Pero la Escritura no quiso extenderse en la declaración que Hashem dijo a Moshé, porque bastó con contar lo que Moshé dijo a Faraón: “Así dijo Hashem”, como expliqué respecto a la langosta.
Hay muchas secciones semejantes en la Torá, y también en esta misma sección. La sección “Conságrame todo primogénito” abrevia el discurso del Santo, bendito sea, a Moshé, y se extiende en las palabras de Moshé al pueblo: “Recuerda este día”, y en toda la conclusión de la sección. Y esas son las palabras de Hashem a Moshé, que él dijo a Israel exactamente con el lenguaje que se le había ordenado.
Ramban on Exodus 11:2
ואמר דבר נא באזני העם, בצאתך מלפני פרעה:
Y dijo: “Habla ahora a oídos del pueblo”, cuando salgas de delante de Faraón.
Ramban on Exodus 11:3
וטעם ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם, לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים.
El sentido de “Hashem dio gracia al pueblo ante los ojos de Egipto” es que los egipcios no los odiaban por las plagas, sino que aumentaban su amor hacia ellos y hallaban gracia ante sus ojos, diciendo: nosotros somos los malvados y también hacemos violencia; es apropiado que Dios os favorezca a vosotros.
Ramban on Exodus 11:4
גם האיש משה, המביא עליהם המכות, גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ואנשי ריבו ובעיני העם, ישראל, אחרי שאמרו לו ירא ה' עליכם וישפוט (שמות ה׳:כ״א), אחרי ולא שמעו אל משה מקוצר רוח (שם ו ט), כי נתגדל מאד בעיניהם בראותם כי נאמן הוא לנביא לה': ויש אומרים כי בעיני העם, עם מצרים ולא אמר בעיני פרעה ובעיני עבדיו, כי השם אמץ את לבו כנגד משה ודבר לו שלא כהוגן עתה פעמים (לעיל י י, כח), כי רצה ה' שיבא אליו וישתחוה לו כבא אדם אל שונאו, כי כל זה גדולה ומעלה למשה. ולא יתכן לפרש כי ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים הוא חן ההשאלה, כי עתה בזמן ההבטחה לא יאמר "ויתן ה'", אבל היה אומר "ואני אתן את חן העם", ולמטה בשעת מעשה נאמר וה' נתן (שמות י״ב:ל״ו):
También el hombre Moshé, que traía sobre ellos las plagas, era muy grande en toda la tierra de Egipto, ante los ojos de los siervos de Faraón y de los hombres de su disputa, y ante los ojos del pueblo, es decir, Israel. Esto fue después de que ellos le habían dicho: “Que Hashem os vea y juzgue” (Éxodo 5:21), y después de: “no escucharon a Moshé por cortedad de espíritu” (Éxodo 6:9), porque se engrandeció mucho ante sus ojos al ver ellos que era fiel como profeta de Hashem.
Hay quienes dicen que “ante los ojos del pueblo” se refiere al pueblo de Egipto. Y no dijo “ante los ojos de Faraón y ante los ojos de sus siervos”, porque Hashem fortaleció el corazón de Faraón contra Moshé, y Faraón le habló ahora de manera inapropiada dos veces, ya que Hashem quería que Faraón viniera a él y se inclinara ante él, como viene una persona ante su enemigo. Todo esto fue grandeza y elevación para Moshé.
No puede explicarse que “Hashem dio gracia al pueblo ante los ojos de Egipto” se refiera a la gracia para pedir prestado, porque ahora, en el tiempo de la promesa, no diría “Hashem dio”, sino que habría dicho: “Yo daré gracia al pueblo”. Más abajo, en el momento de la acción, se dice: “Hashem dio” (Éxodo 12:36).
Ramban on Exodus 11:5
ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אל פרעה אמר כן ואל עבדיו כמו שאמר בסוף דבריו (שמות י״א:ח׳) וירדו כל עבדיך אלה אלי. ולא פירש עתה איזה לילה תהיה המכה הזאת, כי הדבור הזה והאמירה אל פרעה קודם ראש חדש ניסן היה. וכשיאמר כחצות הלילה לא יודע איזה לילה הוא והנה לא הודיעם משה ליל מכתם, אבל אמר בחרי אף לא אוסיף אני ראות פניך, אבל אתה תקראני ועבדיך ישתחוו לי כחצות הלילה לצאת מארצך. ובפרשה השניה (שמות י״ב:י״ב) פירש לישראל ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה וגו', ובפרשה השלישית אמר (שם כט) ויהי בחצי הלילה הנזכר שעשו בו הפסח:
“Y dijo Moshé: así dijo Hashem: como a medianoche.” Se lo dijo a Faraón y a sus siervos, como dijo al final de sus palabras: “y descenderán todos estos tus siervos a mí” (Éxodo 11:8).
Ahora no especificó qué noche sería esta plaga, porque este discurso y esta declaración a Faraón fueron antes de Rosh Jodesh Nisán. Cuando dijo “como a medianoche”, no se sabía de qué noche se trataba. Moshé no les informó la noche de su plaga, sino que dijo en su ardor: no volveré a ver tu rostro; pero tú me llamarás, y tus siervos se inclinarán ante mí, como a medianoche, para salir de tu tierra.
En la segunda sección, explicó a Israel: “Pasaré por la tierra de Egipto en esta noche...” (Éxodo 12:12). Y en la tercera sección dijo: “Y ocurrió a la medianoche”, es decir, aquella noche mencionada, en la cual hicieron el Pésaj.
Ramban on Exodus 11:6
ויאמר ה' אל משה לא ישמע אליכם פרעה בעבור שהיה ראוי שיפחד פרעה ועבדיו במכת הבכורות ויירא ממנה יותר מכל אשר בא עליהם, וכבר ראו כל דברי משה מתקיימים בהם, בעבור כן הודיעו השם שהוא מחזק את לבו כדי שירבה בו מופתיו במכת בכורות באדם ובבהמה ושפטים באלהיהם. ורש"י אמר מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער המצרים בתוכו. ולא יתכן זה בעבור שאמר (שמות י״א:י׳) ולא שלח את בני ישראל מארצו:
“Y Hashem dijo a Moshé: Faraón no os escuchará.” Puesto que era apropiado que Faraón y sus siervos temieran la plaga de los primogénitos, y que la temieran más que todo lo que les había sobrevenido, pues ya habían visto que todas las palabras de Moshé se cumplían en ellos, por eso Hashem le informó que Él fortalecía su corazón para multiplicar Sus prodigios contra él con la plaga de los primogénitos en el hombre y en el animal, y con juicios contra sus dioses.
Rashi dijo: la plaga de los primogénitos, la apertura del Mar de Suf y sacudir a los egipcios dentro de él. Pero esto no puede ser, porque dijo: “y no envió a los hijos de Israel de su tierra” (Éxodo 11:10).
Ramban on Exodus 11:7
וטעם ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה הם המופתים הנזכרים למעלה, ואמר זה בעבור שהשלים כל המעשים שעשו, וגזרת מכת בכורות שכבר הודיעו אותה לפרעה, כי במיתת הבכורות אין למשה ואהרן בה מעשה:
El sentido de “Moshé y Aharón hicieron todos estos prodigios” es que se refiere a los prodigios mencionados arriba. Dice esto porque ya completó todos los actos que ellos hicieron, y también el decreto de la plaga de los primogénitos, que ya se lo habían informado a Faraón. Porque en la muerte de los primogénitos Moshé y Aharón no tuvieron ninguna acción.
Ficha editorial de este texto
