Ramban on Exodus 9
Ramban on Exodus 9:1
במקנך אשר בשדה התרה אותם בהווה, כי רוב המקנה בשדה, אבל היה הדבר גם במקנה אשר בבית, כמו שאמר (שמות ט׳:ו׳) וימת כל מקנה מצרים. ויתכן כי בעבור היות תועבה למצרים כל רועה צאן (בראשית מו לד) היו מפרישים אותם מן הערים, בלתי בעת השתמשם בסוסים לרכוב ובחמורים במשא והנה היה המקנה רחוק ממצרים בשדה גבול גשן, ויתערב במקום המרעה מקנה מצרים ומקנה ישראל, ועל כן הוצרך לומר והפלה ה' בין מקנה מצרים ובין מקנה ישראל או בעבור שהדבר משנוי האויר ראוי שיתפשט בכל הפלך, רק שעשה השם עמהם להפליא:
“En tu ganado que está en el campo.” Les advirtió sobre lo habitual, porque la mayoría del ganado estaba en el campo. Pero la peste también estuvo en el ganado que estaba en la casa, como dijo: “murió todo el ganado de Egipto” (Éxodo 9:6).
También puede ser que, puesto que todo pastor de ovejas era abominación para los egipcios (Génesis 46:34), los apartaban de las ciudades, salvo cuando usaban caballos para montar y asnos para carga. Así, el ganado estaba lejos de Egipto, en el campo cercano a la frontera de Goshen, y en el lugar de pastoreo se mezclaba el ganado de Egipto con el ganado de Israel. Por eso fue necesario decir: “Hashem distinguirá entre el ganado de Egipto y el ganado de Israel”.
O bien, puesto que la peste, por ser un cambio del aire, naturalmente debía expandirse por toda la región, Hashem hizo con ellos una distinción milagrosa.
Ramban on Exodus 9:2
והיה לאבק על כל ארץ מצרים על דעת, רבותינו (שמו"ר י ו) היה מן הפיח ההוא אבק יורד על כל ארץ מצרים, והיה האבק ההוא כשיורד על האדם ועל הבהמה בכל ארץ מצרים מעלה בהן שחין ואבעבועות, כי היה חם שורף, ואולי היה הרוח מכניס אבק גם בבתים ואין ניצל ממנו, ונכון הוא. וכן ירד פעמים רבות בימי הבצורת כדמות אבק ברדת הטל, וכתיב (דברים כח כד) יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר. וכן יתכן לומר על דרך הפשט כי פירוש והיה לאבק, שיהיה האבק אשר יעשה מן הפיח במקומו נותן שחין על כל ארץ מצרים, שהלקה את האויר לעשות כן וגזרת עליון היא:
“Y será polvo sobre toda la tierra de Egipto.” Según la opinión de nuestros Sabios, de aquel hollín bajaba polvo sobre toda la tierra de Egipto. Cuando aquel polvo descendía sobre el hombre y sobre la bestia en toda la tierra de Egipto, producía en ellos úlceras y ampollas, porque era caliente y quemaba. Quizá el viento introducía el polvo también en las casas, y nadie se salvaba de él. Esto es correcto.
También muchas veces en los días de sequía baja algo semejante a polvo al caer el rocío, y está escrito: “Hashem dará por lluvia a tu tierra polvo y tierra” (Deuteronomio 28:24).
También puede decirse, según el sentido simple, que “será polvo” significa que el polvo que se produjo del hollín en su lugar causaría úlceras sobre toda la tierra de Egipto, porque dañó el aire para producir esto. Es un decreto del Altísimo.
Ramban on Exodus 9:3
ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה בושו והכלמו וחפו ראשם בהיותם מלאים שחין ולא יכלו מלט נפשם, על כן לא באו בהיכל המלך ולא נראו לפני משה בחוצות והיו בבתיהם מסוגרים:
“Y los magos no pudieron estar delante de Moshé.” Se avergonzaron, fueron humillados y cubrieron su cabeza, porque estaban llenos de úlceras y no pudieron salvarse a sí mismos. Por eso no vinieron al palacio del rey ni aparecieron ante Moshé en las calles, sino que permanecieron encerrados en sus casas.
Ramban on Exodus 9:4
ויחזק ה' את לב פרעה ויתכן שבמכות הראשונות היו החרטומים מחזקים את לבו להתפאר אצלו בחכמתם, ועתה לא באו לפניו, ואין עוזר לו ואין סומך באולתו רק עונותיו אשר ילכדונו. או שירמוז הכתוב למה שפירשו רבותינו, כי במכות הראשונות בפשעו היה הדבר, ועתה סבה מאת ה' כמו שביארתי למעלה (ז ג). והוא האמת:
“Y Hashem fortaleció el corazón de Faraón.” Puede ser que en las primeras plagas los magos fortalecieran su corazón para jactarse ante él de su sabiduría, pero ahora no vinieron ante él. No tenía quien lo ayudara ni quien sostuviera su necedad, salvo sus pecados, que lo atraparon.
O bien el versículo alude a lo que explicaron nuestros Sabios: en las primeras plagas el asunto ocurrió por su propio pecado, pero ahora fue causa de parte de Hashem, como expliqué arriba. Y esto es verdad.
Ramban on Exodus 9:5
בעבור שאמר הכתוב אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ושנה ואמר עוד (שמות ט׳:כ״ד) כבד מאד אשר לא היה כמוהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי, ירמוז כי יש מקומות אחרים בעולם שירד עליהם כן, כענין וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים (יהושע י יא), או כענין סדום גפרית ומלח ואש, אבל בארץ מצרים שאין הגשמים יורדים ולא הברד היה פלא גדול בה. ולא הבינותי מה שאמר במדרש רבה (שמו"ר יב ג) אינו אומר אשר לא היה במצרים כמוהו אלא אשר לא היה כמוהו במצרים, שלא היה כמוהו בעולם ולא במצרים: וטעם למן היום הוסדה כאומר לא ראו בה כן אבותיכם ואבות אבותיכם מעולם, ולא יתכן לומר שהיה כן טרם הוסד העולם, או טרם היות הארץ לגוי, ואולי בעבור שהברד הזה ענש על חטא יושביה ואיננו בנוהג שבעולם יאמר כן שלא בא ככה בעונות אבותם, כי טרם היותה לגוי דבר ברור הוא שלא בא כן:
Puesto que el versículo dijo: “como no hubo en Egipto desde el día en que fue fundada”, y repitió diciendo: “muy pesado, como no hubo en toda la tierra de Egipto desde que fue nación” (Éxodo 9:24), alude a que hay otros lugares en el mundo donde cayó algo así, como: “Hashem arrojó sobre ellos grandes piedras desde el cielo” (Josué 10:11), o como en Sodoma: azufre, sal y fuego. Pero en la tierra de Egipto, donde no caen lluvias ni granizo, fue una gran maravilla.
No entendí lo que dijeron en el Midrash Rabá: no dice “como no hubo en Egipto”, sino “como no hubo como él en Egipto”, es decir, que no hubo como él en el mundo ni en Egipto.
El sentido de “desde el día en que fue fundada” es como decir: vuestros padres y los padres de vuestros padres jamás vieron allí algo así. No es posible decir que sí ocurrió antes de que el mundo fuera fundado, o antes de que la tierra fuera nación. Quizá, puesto que este granizo fue castigo por el pecado de sus habitantes y no fue algo normal del mundo, dice que no vino así por los pecados de sus padres; porque antes de que fuera nación, es evidente que no vino así.
Ramban on Exodus 9:6
הנני ממטיר כעת מחר ועתה שלח העז כל אלה דברי ה' אל משה, ובידוע שבא משה ואמר לפרעה את כל דברי ה' אשר שלחו, ולא הוצרך להאריך, רק אמר הירא את דבר ה', שדבר להם משה כן. והיתה העצה הזאת בחמלת ה', כי מכת הברד לא שלחו רק להשחית יבול הארץ, ולא על האדם, על כן יורה חטאים בדרך להצילם ממנה:
“He aquí que mañana a esta hora haré llover... Y ahora envía, reúne...” Todas estas son palabras de Hashem a Moshé. Es sabido que Moshé vino y dijo a Faraón todas las palabras de Hashem con las que lo envió, y no fue necesario extenderse. Solo dijo: “el que temió la palabra de Hashem”, porque Moshé les había hablado así.
Este consejo fue por la compasión de Hashem, porque la plaga del granizo no la envió sino para destruir la producción de la tierra, no contra el ser humano. Por eso enseña a los pecadores el camino para salvarlos de ella.
Ramban on Exodus 9:7
רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל בעבור שנטה ידו על השמים והוריד הברד היה ראוי שירד גם על ארץ גשן, שהאויר שלה ושל ארץ מצרים אחד הוא, ולכן פירש הכתוב שניצל אויר ארץ גשן בעבור ששם בני ישראל:
“Solo en la tierra de Goshen, donde estaban los hijos de Israel.” Puesto que extendió su mano hacia los cielos e hizo descender el granizo, habría sido apropiado que cayera también sobre la tierra de Goshen, pues su aire y el de la tierra de Egipto eran uno. Por eso la Escritura explicó que el aire de la tierra de Goshen fue salvado porque allí estaban los hijos de Israel.
Ramban on Exodus 9:8
חטאתי הפעם ביאורו הפעם אודה לה' כי חטאתי לו והוא הצדיק ואני ועמי הרשעים, שמרדנו בדברו מאז ועד עתה:
“He pecado esta vez.” Su explicación es: esta vez reconoceré ante Hashem que he pecado contra Él; Él es el justo, y yo y mi pueblo somos los malvados, porque nos rebelamos contra Su palabra desde entonces hasta ahora.
Ramban on Exodus 9:9
כצאתי את העיר על דרך הפשט יתכן לומר שהיה משה מתפלל בביתו, רק בפעם הזאת רצה להיות כפיו פרושות השמים ויחדלו הקולות והמטר מיד, ולא יתכן לעשות כן בעיר, על כן אמר כצאתי את העיר וכן נאמר עוד (שמות ט׳:ל״ג) ויצא משה מעם פרעה את העיר, ובראשונה אמר (שמות ח׳:כ״ה) הנה אנכי יוצא מעמך. ורבותינו אמרו (מכילתא פסחא בפתיחתא) שלא היה מתפלל בתוך העיר לפי שהיא מלאה גלולים, וכל שכן שלא היה נדבר עמו אלא חוץ לכרך. אם כן נאמר כי בעבור שהיה פרעה מבקש עתה שיסור הברד מיד, הוצרך משה לפרש לו כי יצטרך לצאת את העיר, ואחרי כן יפרוש כפיו אל ה' ויסור בתפלתו, והוא האמת:
“Cuando salga de la ciudad.” Según el sentido simple, puede decirse que Moshé solía rezar en su casa, pero esta vez quiso que sus manos estuvieran extendidas hacia los cielos y que los truenos y la lluvia cesaran inmediatamente. Esto no podía hacerse en la ciudad; por eso dijo: “cuando salga de la ciudad”. Así se dice después: “Moshé salió de donde estaba Faraón, fuera de la ciudad” (Éxodo 9:33). En la primera ocasión había dicho: “he aquí que salgo de ti” (Éxodo 8:25).
Nuestros Sabios dijeron que no rezaba dentro de la ciudad porque estaba llena de ídolos, y con mayor razón no recibía allí la palabra divina, sino fuera de la ciudad. Si es así, diremos que, puesto que Faraón pedía ahora que el granizo se retirara inmediatamente, Moshé necesitó explicarle que tendría que salir de la ciudad, y después extendería sus manos a Hashem y se retiraría por su oración. Y esto es verdad.
Ramban on Exodus 9:10
ידעתי כי טרם תיראון יפה תפש ר"א על דברי רש"י שאין טרם כמו "לא", אבל הוא כטעם "קודם" ופירש כי הכתוב יחסר מלה אחת, טרם זה תיראון, כלומר טרם שאפרוש כפי ויחדלו הקולות והברד אתם יראים את ה', כי בסור המכה תשובו ותמרו. והנכון עוד שנפרש כי ירמוז גם לפעמים הראשונים, יאמר, כבר ידעתי מכם כי בטרם אתם יראים ובאחרית אתם מורדים, כי לעולם טרם סור מכם המכות אתם יראים את ה' כאשר עשיתם בצפרדעים (שמות ח׳:ד׳) ובערוב (שם שם כד), ותשובו ותמרו את פי ה', וכן תעשו לעולם, ומפני זה לא הזהירו עוד בשובו, אבל התפלל עליו בארבה על דעת כדי שיוסיף לחטוא:
“Sé que todavía no temeréis.” Rabí Abraham objetó correctamente las palabras de Rashi, porque “térem” no significa “no”, sino “antes”. Explicó que al versículo le falta una palabra: “antes de esto temeréis”, es decir, antes de que extienda mis manos y cesen los truenos y el granizo, temeréis a Hashem; pero al retirarse la plaga volveréis a rebelaros.
Más correcto aún es explicar que alude también a las veces anteriores. Dice: ya conozco de vosotros que antes teméis, y después os rebeláis; porque siempre, antes de que se retiren de vosotros las plagas, teméis a Hashem, como hicisteis con las ranas y con el arov, pero luego volvisteis y os rebelasteis contra la boca de Hashem. Así haréis siempre. Por eso ya no le advirtió más al volver, sino que rezó por él en la langosta sabiendo que volvería a pecar.
Ramban on Exodus 9:11
והפשתה והשעורה וגו' ספר הכתוב מה שאירע, ולא ידעתי למה נכנסו שני הפסוקים האלה במקום הזה, טרם השלים דבר משה בתפלתו וסור הברד. ואמרו בשם הגאון רב סעדיה שהן דברי משה אל פרעה, שאמר לו קודם שתיראון ואמרתם ה' הצדיק כבר הוכתה הפשתה והשעורה, וזה לא ישוב לרפואה, אבל החטה והכסמת לא נכו עדיין, ומעתה לא יפסד לכם דבר: ואין לי טעם בפירוש הזה, כי הברד הכה כל עשב השדה וכל העץ שבר, ולא נמלטו החטה והכסמת רק מפני שהן אפילות, לא צמחו כלל, או מפני קטנותן לא נפסדו כי עוד תצמחנה ואם כן אפילו ירד עליהם הברד עוד ימים לא יזיק, ואין צריך להודיע לו מה שנפסד ומה שלא נפסד, כי בסור הברד יראה. ועל דעתי שהם דברי משה אל פרעה, שאמר להם ידעתי כי טרם סור המכות תיראון, ואחרי כן תשנו באולתכם, אבל הפשתה והשעורה נכתה והחטה והכסמת שהן לכל חיתכם לא נכו במכה הזאת, והן ביד האלהים לאבד אותם מכם אם תשובו ותחטאו לפניו, רמז להם למה שאמר (שמות י׳:ה׳) ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד:
“Y el lino y la cebada...” La Escritura cuenta lo que ocurrió, pero no sé por qué estos dos versículos entraron aquí, antes de completar las palabras de Moshé en su oración y la retirada del granizo.
Dijeron en nombre del Gaón Rab Saadia que son palabras de Moshé a Faraón. Le dijo: antes de que temáis y digáis “Hashem es el justo”, ya fueron golpeados el lino y la cebada, y esto no volverá a sanar; pero el trigo y la espelta aún no fueron golpeados, y desde ahora no se os perderá nada.
Pero no encuentro sentido en esta explicación, porque el granizo golpeó toda hierba del campo y quebró todo árbol. El trigo y la espelta solo se salvaron porque eran tardíos y aún no habían crecido del todo, o por su pequeñez no se perdieron, porque todavía volverían a crecer. Si es así, aunque cayera sobre ellos granizo más días, no los dañaría. No había necesidad de informarle qué se perdió y qué no se perdió, pues al retirarse el granizo lo vería.
Según mi opinión, son palabras de Moshé a Faraón. Les dijo: sé que antes de retirarse las plagas temeréis, y después volveréis a vuestra necedad. Pero el lino y la cebada fueron golpeados, mientras que el trigo y la espelta, que son para todo vuestro sustento, no fueron golpeados en esta plaga. Están en la mano de Dios para quitároslos si volvéis a pecar delante de Él. Les insinuó lo que luego dijo: “comerá el resto de lo salvado que os quedó del granizo” (Éxodo 10:5).
