Talmud Eser Hasefirot Sección Iv 1
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:1
מבאר ראש וגוף דאדם קדמון עד הטבור, אשר בע"ס דראש אין עוד מציאות כלי, ובע"ס דגוף ישנה מציאות כלי א' שנקרא כתר, ועה"ס נבחנות בכלי זה ע"פ התרחקותן מבחינה ד'. ולהיותן בכלי א' נקראות עקודים, ובו י"א ענינים: אין לנו כח לעסוק קודם עולם האצילות כבר ידעת כי אין בנו כח לעסוק קודם אצילות יוד ספירות, ולא לדמות שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אך לשכך האזן אנו צריכים לדבר דרך משל ודמיון, לכן אף אם נדבר במציאות ציור שם למעלה אין הדבר רק לשכך האזן.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:2
י"ס דאצילות הן אורות וכלים, ובכדי לקשר בשרשן שלמעלה, צריכים לדבר בסדר המדרגה מראש עד סוף אמנם דע, כי יוד ספירות דאצילות הם ב' ענינים: הא' הוא התפשטות הרוחניות, והב' הוא כלים ואברים, אשר העצמות מתפשט בהם והנה צריך, שיהיה לכל זה שורש למעלה, לב' בחינות אלו, ולכן צריכים אנו לדבר בסדר המדרגות מראש עד סוף.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:3
האורות דגוף דא"ק מפה עד הטבור נקראים עקודים הנה כתיב, וארא בחלום, והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים, וגם כתיב, כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך. ובפסוק זה רמוז כל בחינות אלו, שאנו מדברים בכאן, כי לבן, ה"ס לובן העליון, אשר הוא קודם כל האצילות הזה, והוא העושה כל אלו הבחינות, שהם: עקודים, נקודים, ברודים, לצורך האצילות, שיאציל אחריהם אשר הוא נקרא בשם יעקב, והתחיל בעקודים כי הם האורות היוצאים מפה דאדם קדמון, אשר בהם התחיל גילוי הויות הכלים, להיות יוד אורות פנימים ומקיפים, מקושרים ומחוברים יחד בתוך כלי א', אשר לסבה זו נקרא עקודים מלשון ויעקד את יצחק ר"ל ויקשור.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:4
מהכאת או"מ ואו"פ זה בזה מחוץ לפה, נולדו הויות כלים והנה בהתחברות האורות פנימים עם האורות מקיפים מחוברים תוך הפה, לכן בצאתם יחד חוץ לפה קשורים יחד, הם מכים זה בזה ומבטשים זה בזה, ומהכאות שלהם אתייליד הויות בחינת כלים.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:5
קודם עקודים, דהיינו בע"ס דראש א"ק, אין כלים, קודם מציאות העקודים לא היה האור העליון יכול להתלבש בשום כלי כי לא היה יכולת בכלים לסובלו, ושם היה האור בלתי מתלבש בכלי, עד שהגיע התפשטות האור הגדול ההוא אל בחינת העקודים, ושם נעשה מציאות כלי אחד, אל האור הגדול ההוא, ואז התחיל האצילות להיות בו איזה מציאות הגבלת האור, מה שלא היה יכול להיות הדבר עד עתה.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:6
כלי דעקודים ה"ס כתר. למטה מעקודים יצאו יוד כלים כח"ב תו"מ ובעקודים נעשתה מציאות כלי אחד לע"ס אמנם, תחילה היה האור כולו של החלקים המגיעים לאצילות, כולם נעלמים תוך כלי א' לבד, ואותו הכלי היה בו בחינת כלי של כתר עליון, אחר כך נתפשט האור יותר למטה מבחינה הנ"ל הנקרא עקודים, ואז נעשית יוד כלים.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:7
יש כח ע"ס באור העליון ונתחיל לבאר מציאות העקודים מה ענינו. דע, כי האור העליון, אשר הוא חלק הראוי להתלבש באצילות, אשר יש בו כח היוד ספירות, אף על פי שעדיין לא ניכר היותם יוד אורות רק אחר גמר העקודים, אמנם ודאי, אשר הכח של יוד אורות אלו היה בהם תחילה, רק לפי שלא היה האור נגבל תוך הכלי, לא היה ניכר עדיין מציאות היותן יוד.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:8
המשיך אור העקודים מפה עד הטבור, וחזר ונסתלק למקורו לפה והנה כאשר רצה המאציל העליון, להוציא בחינת הכלי ההוא הנקרא עקודים, מה עשה, המשיך האור שלו למטה, עד מציאות סיום שיעור הראוי להיות נעשה ממנו בחינת עקודים, שהוא מפה עד הטבור, ואחר שהמשיכו חזר ונסתלק האור ההוא למעלה במקורו בפה.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:9
רשימה שנשארה אחר הסתלקות האור נתהווה לבחינת כלי ונודע הוא, כי האור העליון כשהוא מתפשט וחוזר ונעלם, מניח רושם חותם למטה בהכרח, והנה אותו האור, שהוא הרשימו הנשאר למטה, כאשר נסתלק אור העליון ונעלם במקורו, אז נשאר אור רשימו ההוא למטה, בלתי אור עליון ההוא, ואז על ידי התרחקו (של) אור הנשאר ונתהוה בחינת כלי, כי סבת התפשטות האור והסתלקותו אחר כך גרם להעשות מציאות כלי.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:10
לפי שהאור נסתלק בבת אחת נעשה רק כלי אחד, ונקרא כתר ולפי כאשר האור הראשון חזר ונסתלק היה מסתלק בבת אחת וברגע אחת, לכן כל מציאות אור הנשאר נעשה מציאות כלי אחד, והוא נקרא בחינת כלי, הנקרא כתר, כי עדיין האור העליון, לא היה נבדל ביוד ספירות, כי עדיין לא היה ניכר היותן יוד ספירות. ומה שנקרא כתר ולא ספירה אחרת, הטעם הוא, כי לעולם הכתר קרוב אל המאציל.
Talmud Eser HaSefirot, Sección IV 1:11
ונבחנות ע"ס בכלי זה, ע"פ התרחקותן מבחי"ד, דהיינו ע"פ ד' בחינות שבאור העליון אמנם אע"פ שביארנו, היות בכלי זה, מציאות כלי מלכות ויסוד וכו' לא מפני זה יקראו יוד כלים, כיון שעדיין לא יש הכר להיותן יוד ספירות, וגם כן כי האור נסתלק ביחד, רק הענין הוא כדמיון כלי ארוך אחד, אשר החלקים שלו אינם שוים, כפי התרחקות של החלקים ההם מקצתם אל קצתם.
Ficha editorial de este texto