Zohar Achrei Mot 11
Zohar, Achrei Mot 11:1
רבי שמעון פתח ואמר, הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וגו'. הנה מטתו שלשלמה, מאי מטתו. דא כורסי יקרא דמלכא, דכתיב ביה, בטח בה לב בעלה. שלשלמה, מלכא די שלמא כלא דיליה הוא. ששים גבורים סביב לה, דאתאחדן בסטרהא מדינא קשיא, ואקרון, שתין פולסי דנורא, דההוא נער, אתלבש בהו.
Zohar, Achrei Mot 11:2
מימיניה, שננא דחרבא תקיפא, משמאליה גומרי דנורא תקיפא, דמתאחדא בגליפוי, בשבעין אלף להטי נורא דאכלא, ואינון שתין מזייני זיוני קשיין, מאינון גבורן תקיפן, דההיא גבורה עלאה דקב"ה. הה"ד מגבורי ישראל.
Zohar, Achrei Mot 11:3
ותאנא, בהאי ערסא, מה כתיב בה, ותקם בעוד לילה, כד ינקא מסטרא דדינא. ותתן טרף לביתה. מאי טרף, כד"א וטרף ואין מציל. הה"ד כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה, זמינין בכל אתר למעבד דינא, ואקרון מארי דיבבא ויללה.
Zohar, Achrei Mot 11:4
איש חרבו על ירכו. כד"א, חגור חרבך על ירך גבור. מפחד בלילות. הא אוקמוה, מפחדה דגיהנם וכו' אבל מפחד בלילות, כלומר, כל דא מאן אתר נטלין, מפחד, מההוא אתר דאקרי פחד, כד"א ופחד יצחק היה לי. וישבע יעקב בפחד אביו יצחק. בלילות, בזמנין דאינון מתפקדין למעבד דינא.
Zohar, Achrei Mot 11:5
ותאנא, כתיב זממה שדה ותקחהו. הה"ד, וכל חית השדה ישחקו שם. ועל דא כתיב, זה הים גדול ורחב ידים וגו' שם אניות יהלכון וגו' כד"א היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. ממרחק ודאי. מרישא דמוחא, ומעילא דרישא, תביא לחמה. על ידא דצדיק, כד מזדווגן כחד, כדין חידו בכלא. הה"ד, לויתן זה יצרת לשחק בו.
Zohar, Achrei Mot 11:6
תאנא, אלף וחמש מאה, מארי תריסין, מארי דשולטנותא, אתאחדן מהאי סטרא, דאינון גיברין. בידוי דההוא דאקרי נער, ארבע מפתחין רברבן. תנינייא אזלין תחות ספינה, דהאי ימא רבא, לארבע זויין. דא אזיל לסטרא דא, ודא אזיל לסטרא דא. וכן כלהו. ארבע חיזו דאנפין אתחזיין בהו, וכד אתכלילן בחד, כתיב, ודמות פניהם פני אדם, פניהם דכלא.
Zohar, Achrei Mot 11:7
אפי רברבי, ואפי זוטרי, כלילן כחד לעילא, תרי סלקין ושאטין, ותרין מגרופין בידייהו. אלף טורין סלקין ועאלין בכל יומא, משקיו דההוא ימא, לבתר, אתעקרו מנה, וסלקין לימא אחרא.
Zohar, Achrei Mot 11:8
לית חושבנא לאינון דאתאחדן בשערהא, תרין בנין ינקין כל יומא, דאקרון מאללי ארעא. ודא הוא רזא דספרא דצניעותא, דכתיב, וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר. ואלין, ינקין מתחות סטרי אברהא, תרין בנות בתחות רגלהא, ועל דא כתיב, ויראו בני האלהים את בנות האדם. ואלין מתאחדן בטופרי דההיא ערסא, ודא הוא דתנינן, דכתיב, אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך. אז תבאנה, ולא מקדמת דנא, ובזמנא דישראל לתתא, אהדרון קדל מבתר קב"ה, מאי כתיב, עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו. ודאי.
Zohar, Achrei Mot 11:9
בידא שמאלא, שבעין ענפין, דמגדלין בין נוני ימא, כלהו סומקי כוורדא. ועילא מנהון, ענפא חד סומקא יתיר, דא סליק ונחית. וכלהו אתחפיין בשערהא.
Zohar, Achrei Mot 11:10
מארי דלישנא בישא. כד נחית חויא. אתעביד מקפץ על טורין, מדלגא על טנרי. עד דישכח טרפא, דאחיד בטופרי וייכול. כדין שכיך, ואתחזר לישניה לטב. זכאין אינון ישראל, דמזמנין ליה טרפיה. אהדר לאתריה, עייל בנוקבא דתהומא רבא.
Zohar, Achrei Mot 11:11
כד סלקין מארי דרומחין וסייפין, דלית לון חושבנא, סוחרנייהו דאינון שתין עלאין, דסוחרניה דהאי ערסא, אלף אלפין, ורבוא רבוון, קיימין בכל סטרא דהאי ערסא לעילא. ומניה אתזנן, כלהו מקמיה יקומון.
Zohar, Achrei Mot 11:12
מתחות כלהו, נפקין כמה אלף ורבבן, דלית לון חושבנא, ונחתין ושאטין בעלמא, עד דתקעי מארי שופרא, ומתכנשי. והני בזוהמא דטופרי אחידן.
Zohar, Achrei Mot 11:13
דא ערסא כליל לון, דא ערסא, רגלוהי אחידן בארבע סטרי עלמא, כלא עאלין בכללא, דאשתכח לעילא, ואשתכח לתתא, בשמים ממעל, ועל הארץ מתחת, ועל דא כתיב הנה. מאי הנה. בגין דזמינא לכלא לעילא ותתא. ורשומא האי ערסא מכלא, אדנ"י אתקרי, רבונא דכלא, רשימא בין חיילהא.
Zohar, Achrei Mot 11:14
בג"כ, כהנא בעי לכוונא מלי דלעילא, ליחדא שמא קדישא מאתר דבעא ליחדא, ועל דא תנינן, כתיב, בזאת יבא אהרן אל הקדש, בהאי בעי לקרבא קדושה לאתריה, מהאי אתר, בעי בר נש לדחלא מקמי קב"ה. ועל דא כתיב, לו חכמו ישכילו זאת, מיד, יבינו לאחריתם. כלומר, אי יסתכלון בני נשא בעונשא, היך אחידת זאת בין חיילהא, והיך אתמנו קמה כל אינון בני חיילין, ואחידן בפולחנא לאתפרעא מן חייביא, מיד יבינו לאחריתם, ויסתמרון עובדיהון, ולא יחובון קמי מלכא קדישא.
Zohar, Achrei Mot 11:15
תו אמר ר"ש, כל ב"נ דזכי למילף אורייתא, ונטיר לה להאי זאת. האי זאת נטירת ליה, וגזר עמיה קיימא על קיימא דיליה, דלא יתעדי מניה, ומן בנוהי ומן בני בנוהי לעלמין. הה"ד, ואני זאת בריתי אותם וגו'. יתבו למיכל. עד דאכלו, אר"ש לחברייא, כל חד וחד לימא מלה חדתא דאורייתא. על פתורא, לקמיה דר' פנחס.