Zohar, Achrei Mot 46:1
כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו. ר' יצחק פתח, לספר בציון שם יי' ותהלתו בירושלם. תמן תנינן, שמא קדישא סתים וגליא. ואורייתא דהיא שמא קדישא עלאה, סתים וגליא. וכל קרא דבאורייתא, וכל פרשתא דאורייתא, סתים וגליא.
כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו. ר' יצחק פתח, לספר בציון שם יי' ותהלתו בירושלם. תמן תנינן, שמא קדישא סתים וגליא. ואורייתא דהיא שמא קדישא עלאה, סתים וגליא. וכל קרא דבאורייתא, וכל פרשתא דאורייתא, סתים וגליא.
דתניא א"ר יהודה, מחציפותא דצדקת חדא, נפקן כמה טבאן לעלמא. ומאן היא. תמר. דכתיב ותשב בפתח עינים. אמר רבי אבא, פרשתא דא מוכח, דאורייתא סתים וגליא. והא אסתכלנא באורייתא כלא, ולא אשכחנא אתר דאקרי פתח עינים, אלא כלא סתים, ורזא דרזין הוא.
ותניא, מאי חמאת צדקת זו לעובדא דא. אלא ידעת בביתא דחמוהי ארחוי דקודשא ב"ה, היך מדבר האי עלמא עם בני נשא. ובגין דהיא ידעת, קב"ה אוקים מלה על ידהא. ואזלא הא כמה דתנינן, אזדמנת הות בת שבע מו' ימי בראשית למהוי אמיה דשלמה מלכא. אוף הכא אזדמנת הות תמר לדא, מיומא דאתברי עלמא.
ותשב בפתח עינים, מאן פתח עינים כמה דאת אמר, והוא יושב פתח האהל. וכתיב, ופסח יי' על הפתח. וכתיב פתחו לי שערי צדק וגו'. עינים: דכל עיינין דעלמא להאי פתחא מצפאן. אשר על דרך תמנתה, מאי תמנתה. כד"א ותמונת יי' יביט. והכי אוקימנא, תמר אוקימת מלה לתתא, ופרחת פרחין, ואניצת ענפין ברזא דמהימנותא.
ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן. ויראה יהודה ויחשבה לזונה וגו'. כד"א, כן דרך אשה מנאפת. כי כסתה פניה, ואוקימנא כי כסתה פניה, כד"א, אכלה ומחתה פיה, אוקידת עלמא בשלהובוי, ואמרה לא פעלתי און. מ"ט. בגין כי כסתה פניה, ולית מאן דידע אורחהא, לאשתזבא מנה. ויט אליה אל הדרך, אל הדרך ממש, לאתחברא חוורא בסומקא. ויאמר הבה נא אבא אליך וגו', הא אוקימנא הבה בכל אתר.
כי לא ידע כי כלתו היא. כי כלתו היא דעלמא, מתרגמינן ארי שצייתא דעלמא היא. מאי טעמא לא ידע. בגין דהא מנהרן אנפהא, לקבלא מניה, ואזדמנא לאתבסמא ולרחמא עלמא. ד"א כי כלתו היא, דא כלה ממש, דכתיב אתי מלבנון כלה.
ותאמר מה תתן לי כי תבא אלי. השתא כלה בעיא תכשיטהא. ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן. למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא, ואזיל בהיכלא, בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עלאה, ולאעלאה בהיכליה. אמרה מאן יהיב ליה לדין בהיכליה דמלכא. אמר מלכא, מכאן ולהלאה אשדר ואתריך לברא דאמהו מהיכלא דילי.
כך נמי הכא, אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן. והא אוקימנא, בלא תבשל גדי. וכל אינון בסטרא דבכור בהמה קא אתו. ועל דא לא כתיב אנכי אתן, אלא אנכי אשלח, אתריך ואשדר ליה, דלא ישתכח בהיכלי.
[א] ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך. אלין אינון סימנין דמטרוניתא, דאתברכא מן מלכא בזווגהא. ויאמר מה הערבון אשר אתן לך, ותאמר חותמך ופתילך ומטך. אלין אינון קטרי עלאי, תכשיטהא דכלה אתברכא מתלתא אלין, נצח הוד יסוד, וכלא אשתכח בתלתא אלין וכלה מהכא מתברכא. מיד ויתן לה ויבא אליה ותהר לו. [ב] ויהי כמשלש חדשים. מאן משלש חדשים. בתר דיתלתון ירחיא, והא ג' ירחין אוקימנא. והכא כמשלש חדשים, דשארי ירחא רביעאה לאתערא דינין בעלמא בחובי בני נשא, והיא ינקא מסטרא אחרא. כדין, ויוגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך, הא כלה בסטרא אחרא אשתכחת. מה כתיב, הוציאוה. כמה דכתיב, השליך משמים ארץ תפארת ישראל. ותשרף, בשלהובי טיהרא בגלותא. [ג] מה כתיב, היא מוצאת, לאתמשכא בגלותא. והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו. לאיש אשר אלה ממנו לא כתיב, אלא לאיש אשר אלה לו. דיליה סימנין אלין משתכחין, אנכי הרה. מיד ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני. צדקה ודאי, ושמא גרים. מאן גרים לה, שמא דא. הדר ואמר ממני, דכתיב כי צדיק יי' צדקות אהב ישר יחזו פנימו. צדקה: צדק ה', דממני נטלת שמא דא. ממני ירתא. ממני אשתכחת.
א"ר יוסי, מ"ט חמיה כתיב באתר חד, יהודה באתר אחרא. א"ל, כלא אתקטר דא בדא. חמיה, באתר עלאה תלי.
א"ר אלעזר, פרשתא דא אוקימנא ברזא עלאה, בכמה גוונין. כד יסתכלון מלי, מינה ישתמע רזין דאורחוי דקב"ה, ודינוי בכל אתר. והיא ידעת ואקדימת גרמאה למלה דא, לאשלמא אורחוי דקב"ה, בגין דינפקו מינה מלכין שליטין, וזמינין לשלטאה על עלמא. ורות כהאי גוונא עבדת.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
11
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, אחרי מות מ״ו
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.