Zohar, Addenda, Volume I 50:1
ויחלום והנה סולם מוצב ארצה. והנה סולם, דא צלותא. מוצב ארצה, דמצלאן בני נשא ליה בארעא, דאיהי שכינתא. ומטא לשמיא, דאיהו קב״ה. דאתמר ביה, ואתה תשמע השמים. ורזא דמלה, יהו"ה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ וגו׳.
ויחלום והנה סולם מוצב ארצה. והנה סולם, דא צלותא. מוצב ארצה, דמצלאן בני נשא ליה בארעא, דאיהי שכינתא. ומטא לשמיא, דאיהו קב״ה. דאתמר ביה, ואתה תשמע השמים. ורזא דמלה, יהו"ה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ וגו׳.
ובזמנא דמודע לון קב״ה ושכינתיה, דסלקא בההוא צלותא, מיד והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. בו: בההוא בר נש, כלהו פתחין גדפייהו לקבלא שכינתא בההיא צלותא. הה״ד, וכנפיהם פרודות מלמעלה. והאי ואיהי עולים, שכינתא על גדפייהו. ויורדים בו, מאי בו. בקב״ה. דקב״ה נחית עלייהו, לקבלא שכינתיה, ומייחד קב״ה ביה בההוא בר נש, בצלותיה.
דשכינתא איהי מצוה, כלילא בשם יהו״ה איהי, חיה דיליה. ומצוה בלא מחשבה, לית ליה סליקו. ומחשבה איהו אד״ם, יו׳׳ד ה״א וא״ו ה״א, תפאר״ת. מצוה, מלכותא כלילא מארבע חיון דמרכבתא. כלילא מארבע אתוון, איהי נוקבא דיליה, אנפץ דיליה, אנפוי דרחמי. בגינה אמינא אם אין פניך הולכים, וגו׳.
ומסטרא דצדיק, אתקריא אחורוי חיה, כלילא ח״י חוליין דאחורוי דבר נש, דדמי לשדרה, דביה ח"י חוליין. איהי אחור לעובדא דבראשית, וקדם למחשבה. דאתמר בה, עלה במחשבה. מה דלאו הכי באדם, דאחור דעץ הדעת טוב ורע, דאיהו אחור למעשה בראשית, וקדם לפורענות.
קמו תנאין ואמוראין ואמרו, רעיא מהימנא, בריך אנת לאלהא עלאה, הוא יקם לך בעותך בכלא. קם סבא עלאה ביניהון ואמר, רעיא מהימנא, בך אתקיים האי קרא דאתמר, ואל תתנו דמי לו, דהא עלאין ותתאין מקנני בצולמא דידך, משריין דקב״ה, דאינון מתיבתא עלאה, ומשריין דמטרוניתא, דאינון ממתיבתא תתאה. עלך אתמר והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו.
בך סלקין משריין דשכינתא בצלותא, ונחתין משריין דקב״ה לגבי שכינתיה בכמה שירין ונגונין דצלותא, אנת הוא קריבא דקב״ה בצלותא דילך, דאיהו קרבנא דקב״ה ושכינתא, באיזהו מקומן, בצו את בני ישראל וכו', דתקינו מארי מתניתין קרבנין דצלותא, מסטרא דימינא דתמן כהן איש חס״ד.
ותקינו זמירות דאינון שיר דלוים אבתרייהו, מסטרא דגבור״ה, והו״ד דרגא דדוד, אתקשר בשמאלא דגבורה. ואהרן דדרגא דיליה בהו״ד, אתקשר בחס״ד. הה״ד, נעימות בימינך נצח.
שמע ישראל דיחודא, כליל ברכו וקדושה. דאיהו קדוש קדוש קדוש. וברכה מסטרא דימינא. הה״ד, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל. וקדושה מסטרא דלוים. עמודא דאמצעיתא, קשורא דימינא ושמאלא. ואיהו קשורא דתפלין דרישא, דאיהו אימא עלאה. תפלין על רישיה, כמה דאוקמוה מארי מתניתין, תפלין דמארי עלמא מה כתיב בהו. ואיהו קשורא דתפלין דיד, דאיהי שכינתא תתאה. והאי דאוקמוה מארי מתניתין. הראהו למשה קשר של תפלין.
ש׳ דילך משה, כליל תלת אנפי אבהן לעילא, דתקינו ג׳ צלותין: דאיהו סימנם שחרית מנחה ערבית. מ״ה דידך, צלותא דשבת דאתמר ביה, וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ.
ואתכליל מרכבתא תתאה דאהרן דוד ושלמה ואדם קדמאה לעילא, ובת זוגיה לתתא. אם כל חי, דאיהו צדי״ק. ח״י עלמין ובגין דא אהרן אע"ג דאיהו ימינא אוקמוה רבנן ביה אהרן שושבינא דמטרוניתא הוה. רעיא מהימנא יעקב איהו כליל תלת אבהן דביה רכיב אדם קדמאה ולאו למגנא אוקמוה מארי מתניתין שופריה דיעקב כשופרא דאדם קדמאה.
אמר בוצינא קדישא, רעיא מהימנא, חזינא דכפל קב״ה שמך ואמר משה משה, לאכללא לך במרכבתא עלאה, ובמרכבתא תתאה. לאכללא בך אדם קדמאה מסטרא דאברהם. ולאכללא בך חוה מסטרא דאהרן דוד ושלמה.
למה לא כפל שמיה דיעקב הכי. א"ל, בוצינא קדישא, בגין דקרא ליה יעקב, וקרא ליה ישראל, יעקב לישנא דעוקבא, דהיינו נוקבא. דאתמר עקבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה. ואתקרי ישראל, דתמן ראש, דכורא, רישא לנוקבא דהיינו עקב, והאי איהו דאמר קב״ה לחויא הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב ודא גרם שכינתא בגלותא דאתמר הוא עקב ענוה יראת יי'.
חדי ר׳"ש, וחדו מארי מתיבתא, ואמרו קמיה, פומא דשכינתא, סיני, מאן יכיל למיקם דקב״ה ושכינתיה ממללן ביה. ושתין רבבן דמתיבתא תתאה ממללין ביה. ואוף שתין רבוא דמתיבתא עלאה הכי ממללין ביה. על פומך אתמר, והנה מלאכי אלהים עולים וגו׳.
ד״א ויחלום והנה סלם. פתח רבי שמעון ואמר, סינ״י דא סל״ם, ואיהו ק״ל. ורזא דמלה, הנה יי׳ רוכב על ע״ב ק״ל. ע״ב: דא יו״ד ה״י וי״ו ה״י. ועוד, יו״ד, יו״ד ה״א, יו״ד ה״א וא"ו, יו״ד ה״א וא״ו ה״א, דא ק״ל. אתוון קדמאן סלקין לע״ב. אתוון דאינון תולדין דלהון, סלקין ק״ל. ע״ב ק״ל, מאתן ותרין, כחשבן ב״ר, אנת הוא בר. רעיא מהימנא, עלך אתמר נשקו בר. אנת הוא רבן דישראל, רב לתתא, רבן דמלאכי השרת. ב״ר לעילא, ברא דקב״ה ושכינתא.
חסר ג״ם לאשלמא רמ״ה, עלייהו אתמר לגבי משיח בן יוסף, גם הוי״ה העביר חטאתך לא תמות. בהאי ג״ם אתכפר דוד, והאי איהו שיעורא דחלה, מ״ג ביצים, ותוספת חומש ביצה, רמיז וחמישיתו יוסף עליו.
זכאה צלותא דנפיק מפומך, כגוונא דקב״ה דנחית על טורא דסיני, ואתמר ביה כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום, הכי כד את משתדל באורייתא ובצלותא,קב״ה כניש עלאין ותתאין וכל אלין נשמתין דהוו, ודעתידין למהוי, וכל משריין דמלאכין, ונחית בצולמא דילך, לקבלא צלותא דילך, אורייתא דילך, בגין דמחשבתא דילך ליחדא לקב"ה ושכינתיה, בכל משריין דיליה לעילא ותתא.
באורייתא ובצלותך, קב״ה מצרף מחשבה טובה למעשה, וכגוונא דאיהו אמר אנכי, ואינהו אמרי נעשה ונשמע, הכי קב״ה עביד לכלהו משריין, ואינהו שתקין ושמעין במלולך, בגין דרעותך בהון ליחדא קב״ה ושכינתיה בכל משריין דיליה.
וכל מה דקב״ה אבטח ואודי למעבד לך מכמה טבין דלית לון סוף, כלהו אמרין נעשה ונשמע. ובג״ד אמרו ברכו יי׳ מלאכיו גבורי כח וגו', ואתתקף בך, דהא קב״ה ושכינתיה וכל משריין דיליה ודשכינתיה, אסתכמו למעבד כל רעותך, ויתיר מדאי הוא כתיב על ידך, ולא נפל מלה זעירא מכתיבת ידך דלא אתקיים. זכאה בר נש, דמריה חשיב ליה כגופיה ועביד ליה יקרא כדיוקניה, למהוי שקיל מלולין דפומוי באורייתא בצלותא. כלמוד בטורא דסיני, ולית חד דפתח פומוי לקטרגא, אלא עלאין ותתאין באסכמותא חדא, ברעותא חדא. ע״כ.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
18
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תוספות, כרך א נ׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.