ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת. אוליפנא מהכא, דאחרנין לא הוו, בדיוקנא דיליה, ודא בדמותו כצלמו, אתעביד בתקונא דגופא, בתקונא דנפשא, בארח מישר כדקא יאות. נחש אטיל זוהמה בחוה, וההוא זוהמא הוה מכשכשא במעהא, ולא יכיל לאצטיירא.
בגין דעד לא חטא אדם, הוו אתוון באלפא ביתא, מתתקן ביה, ואתציירן ביה בהאי עלמא, עד דמטת לאת כ״ף, אתתקנו דכר ונוקבא, בחביבו בגנתא, ומלאכי עלאי קמייהו. ומיד אבאיש לסמאל ברקיעא, ונחת ורכב על נחש תקיף, ואחזי קמיה, מיד אתערבו אתוון.
כדין אתחבר סמאל בההוא נחש, ואתעבידו חד, ונטלו אתוון, ועבידו מתמן ולהלאה אומנותא בישא, באתוון צד צי"ד, והיינו צ״ץ, וצדו להו בפתויא בישא, ועבדו אומנותא יתיר באתוון ק״ר, אומנותא דשקרא, בגין דאתהדרו לאפכא אתוון באומנותא בישא. קוף דלא יכיל לקיימא, דלית לה רגלין, קופא קמיה בני נשא, לית ליה קיומא. רי״ש רע. אלין אתהפכו באומנותא בישא, עד דנפלו אדם ואתתיה.
ובאלין אתוון ק״ר אולידו בנין, ולא הוו בקיומא. בדיל זוהמא דנחש, דאשתאיב בחוה, מההוא זוהמא ממש אתיליד קין, ובגין דא אשתכח קטולא, בגין דנחש אומנותא דיליה קטולא הוא, ואתעכבו אתוון עד הכא.
בשעתא דתב אדם בתיובתא, ואהדר כמלקדמין לשמשא בנוקבא. מה כתיב, ויולד בדמותו כצלמו, דא הוה מתקונא דרוחא וגופא כדקא יאות. וכדין כתיב, יש הבל אשר נעשה על הארץ ואהדרו אתוון בשירותא דשי״ן ותי״ו. דכתיב כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל. שת הוא בצלם ודמות. דקדמאי לאו הכי. ומהכא אתבני עלמא, בגוונא אחרא דאלפא ביתא, קינן ומהללאל ירד אתוסף את לאתקנא.
סידורא דעלמא בשבע קטרין סגלגלן. שבע ארצות אינון, דא לעילא מן דא. כמה דאינון שבעה רקיעין, דא לעילא מן דא. ואינון: ארץ. אדמה, ארקא. גי. נשיה. ציה. תבל. תבל לעילא מכלהו, דכתיב והוא ישפוט תבל בצדק.
כד נפיק אדם מגנתא דעדן, מתמן אתרמי לההוא דאקרי ארץ. ואיהו אתר חשיך, דלית תמן נהירו כלל, ולא משמש כלום. כיון דאדם עאל תמן, דחיל דחילו סגי, ולהט החרב המתהפכת, הוה מלהטא בכל סטרין גו ארץ.
כיון דנפק שבת והרהר תשובה, אפיק קב״ה ליה, לההוא אתר דאקרי אדמה, דכתיב לעבוד את האדמה. בהאי אית נהירו דנהיר, ודיוקנין דככביא ומזלי.
ותמן ציורין דבני נשא עלאין, גברין דנפקו מאדם, במאה ותלתין שנין דקא הוה משמש ברוחי נוקבי. ואינון עציבין תדיר, דלית בהו חדוה. ואלין משטטי ונפקי לעלמא דא, ומתהפכאן לסטר בישא, ומתהדרן תמן, וצלאן צלותא, ומתיישבן בדוכתייהו תמן, וזרעין זרעין בריחין ואכלי. וחטין לית תמן, ולא חד משבע מיני תבואה. בהאי אתר אתיליד קין והבל.
כיון דחטא קין, אחית ליה קב״ה, לההוא אתר דאקרי ארץ. דכתיב הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה, מההוא אתר דאקרי אדמה. והייתי נע ונד בארץ. בגין דתמן אדחי ואתתרך. והיה כל מוצאי יהרגני, ההוא להט החרב המתהפכת.
והוה דחיל, והרהר תשובה, וסליק ליה קב״ה לארקא, והוה תמן, ואוליד בנין בארקא. ובארקא אית נהירו, דנהיר מגו שמשא. וזרעין זרעין, ונטעין אילנין, ולית תמן חטין, ולא מאינון שבע זיני תבואה.
כל אינון דתמן, אינון מתולדין דקין, ואינון בתרין רישין. מנהון גברין עלאין, ומנהון גברין זעירין. ולית בהו דעתא שלים, כשאר בני נשא דהכא. לזמנין אינון זכאין, ואתהדרן לסטרא טבא. ולזמנין אתהדרן לסטרא בישא. ומולידין ומתין כשאר בני נשא.
אדם הוה באדמה, עד דאוליד שת, ומתמן סליק לעילא, ד׳ דרגין מקין. וסליק להאי אתר דאקרי תבל. כיון דסליק סליק לאתר בית מקדשא, ודא תבל, איהו עלאה דכלהו דרגין. דאקרי באינון שמהן דהוה דיוריה בהו. ארץ אדמה הכי אקרי.
דליג אדם תלת דוכתי. גיא, נשיה, ציה. גיא, איהו אתר ודוכתא סגי, בהאי פותיא וארכא דגיהנם. בגיא ונשיה וציה, אתבדרו אינון דבנו מגדלא, ואולידו תמן, על דארגיזו למלכא עלאה. בגין דא קריב לנורא דדליק, ואית בני נשא בכל יקירי עותרא, ועפרות זהב, ואבנין יקירין. מאן דעאל תמן, והוה מתבל, בחמידו דההוא עותרא יהבין ליה, וסליק לזמנין לדוכתא דאקרי נשיה, בגין דאתנשי תמן, ונחית להאי גיא, ולא ידע אתר דהוה מתמן.
גיא, דא הוא באמצעותא דעילא ותתא, ודא אקרי גיא בן הנם. ורצועא חדא נפקא מתמן לעילא, להאי תבל, ואקרי אוף הכי גי בן הנם. ותמן פתחא דגיהנם, אינון בני נשא דתמן כולהו ידעי חרשין וחכמאן יקירין. ותמן זרעי ונטעי אילנין, ולית תמן חטין, ולא חד משבעת המינים.
בנשיה, אית בני נשא, כולהו קטיעין זעירין, ולית להון חוטמין, בר תרין נוקבין דנפיק בהו רוחא. וכל מה דעבדין, מיד משתכחי. ועל דא אקרי נשיה. וזרעי ונטעי אילנין. ולית תמן חטין, ולא משבעת המינים.
צי״ה, איהו אתר כשמיה, ביה יבשותא דכלא. ותמן בני נשא שפירן בחיזו. ומגו דאיהו ציה, כד ידעי אתר דמקורא דמיין נבעין, עאלין תמן. ולזמנין דסלקין מגו אתר דמיא, סלקין להאי תבל. ואינון בני מהימנותא, יתיר מבני נשא אחרנין. ובינייהו דיורין טבין, ועותרא סגי. וזרעי זעיר, מגו יבשותא דהתם. ונטעי אילנין ולא מצליחין. ותיאובתא דלהון לבני נשא דהכא.
ומכלהו לית דאכלי נהמא, בר אלין דהכא דבתבל. דהא לעילא מכל אלין תבל וכתיב, והוא ישפוט תבל בצדק. כגוונא דכל אלין ארעאן, אית בהאי תבל, וכל אלין שמהן אית להו אוף הכי, בגין דאיהו שביעאה. אית הכא כגוונא דאינון דוכתי תחומין ודוכתי הכא, ואקרי כל חד וחד. כגוונא דההוא דוכתא דלתתא, וכל אלין בדיורין דבני נשא, משניין אלין מאלין. דכתיב מה רבו מעשיך יי' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך. ע"כ.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
18
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תוספות, כרך א ט׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
