דאינון חד, נהר וגן. נהר דנפיק מעדן. וגן, דאשתקי מניה. הכא כל רזא סתימא דמהימנותא. ואוליפנא, האי מאן דאתער בליליא, בההוא שעתא דעאל קב״ה, בהדי צדיקייא בגינתא. אצטריך לומר קרא דא, ברעותא דלבא, ולכוונא דעתיה ביה. ובתר, אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד. והיינו שבחא דחסידי קדמאי, כד אתערו בפלגות ליליא, ובתר מסדרי שבחייהו, ולעאן באורייתא.
שעשועא דקב״ה מאי היא. אלא, כל צדיקייא דקיימן בדיוקנייהו, מתלבשן בגנתא בכל יומא ויומא, כיון דאיתסחאן בטלא דזמין קב״ה לאחייא ביה מתייא, עאלין כלהו לגבי משיח, ושאלין מה דשאלין, והא אתערו חברייא.
לבתר מתכנשין, ומשתדלין כולהו בדעתא עלאה, דכלהו מתיבתי דתמן, ועלייהו כמה ממנן, ומתחדשי תמן כמה חדושין באורייתא, לבתר נפקי כלהו, וחמאן כד אתי אליהו לגבי אבהן, איהו נפיק, ואינהו עאלין, וקיימן קמי אבהן, וחדו בהו בכמה בנין קדישין דבסרחנייהו וחדאן כלהו.
כד עייל קב״ה בפלגות ליליא, כלהו קיימי מתקנן כדקא יאות, וכל אשתדלותא דאשתדלי כל ההוא יומא בחדושי דאורייתא, קב״ה תיאובתיה באינון צדיקייא, דחדישו בה מלין, ואשתעשע בהו, ובאינון מלין.
לבתר כלהון מתקנן דכר ונוקבא, וקב״ה בתר דארח ואשתעשע בהו לבכל אינון מלין רזין דחכמתא דלהון, אתגלי עלייהו, ואינון חמאן בההוא נועם ה', כדין כלהו חדאן בחדוה סגי, עד דמתפשטי זיוא ונהורא דלהון, ומההוא משיכו זיוא ונהורא דחדוה דלהון, עבדין פירין ואיבין לעלמא דא, וההוא פרי ואיבא עאל תחות גדפיה דשכינתא, עד זמנא דאצטריך.
וכן משתעשעא בכל צדיק וצדיק, ואמרין זכאה איהו מלכא, דבנין אלין אתברירו לחולקיה ועדביה, קלא אתער מאמצעיתא דרקיעא, וקרא בקל תקיף ואמר, זכור ה׳ לבני אדום את יום ירושלם האומרים ערו ערו עד היסוד בה. כדין ערטירו דיליה וקרקורא דיליה, וכל צדיקיא דתמן, אשתמע בתלת מאה ותשעין רקיעין.
ובגין דלא אית חדוה ושעשועא לקב״ה, אלא בשעתא דקיימי בהו צדיקיא דתמן, ובג״ד אומי ואמר, אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי. בכל אתר דאית חדוה לקב״ה, קלא דא נפיק וקארי.
כדין נפיק מתמן, וסליק ובטש רקיעין, ושאיג שאיגין, עד דכל חילי שמיא כלהו בערבוביא. כדין נשבא רוחא, ובטש בטרפין דההוא אילנא רברבא, וכל ענפין דיליה בטשין דא בדא, וקלא אתער מגו נופא דאילנא, וקרי ואמר, זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק. כיון דקלא דא אתער, שמע אברהם סבא ואיתער, כדין איהו רעוא למלכא ואתנחם בהדיה.
בההוא שעתא אתערא רוחא חדא מסטרא דדרום, וכל רעו וחדוה ואסותא אתער על עלמא, וכדין סליק צפרא ורעוא אשתכח, ונייחא לכל אסירי מלכא דאינון בבי מרעייהו. זכאה עמא, דיכלון למנדע מרזין טמירין סתימין דמלכא קדישא.
אמר רבי אבא, יומא חד, הוינא אנא ור׳ יהודה דמן עכו במדברא, ואעלנא במערתא חדא, ואשכחנא תמן ספרא חדא עתיקא, דמן יומין קדמאין, פתחנא ליה, ואשכחנא דהוה כתוב ביה בריש מלוי, הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד. ואוקים קרא בנשמתהון דצדיקייא, מן יומא דסליק במחשבה למברי עלמא.
ועד לא אתברי עלמא, כל רוחין דצדיקייא הוו גניזין במחשבה קמיה, כל חד וחד בדיוקניה. כיון דצייר עלמא, אתגליין כלהו, וקיימו בדיוקנייהו קמיה ברומי מרומים. לבתר יהב לון באוצר חד בגנתא דעדן לעילא, וההוא אוצר לא מליא לעלמין, ותדיר קרי, הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד מאן אינון, אני מגיד כלהו בשמהן, ולית תיאובתא וכסופא להאי אוצר, אלא לארקא ביה נשמתין תדיר. כמה דגיהנם לית ליה תיאובתא וכסופא אלא לקבלא נשמתין לאתדכאה תמן, וכל יומא קארי הב הב. מאי הב הב. אוקיד אוקיד.
וההוא אוצר נטיל כל נשמתין אינון, עד זמנא דאלביש לון, ונחתי להאי עלמא, ומגו חובא דאדם קדמאה, דאמשיך סטרא בישא לעלמא, אצטריכו לאלבשא אינון נשמתין בלבושא דא. דהא לבושא אחרא בעי קב״ה לאלבשא לאינון נשמתין. ואמר בההוא ספרא עד הכא, שתיקו. ועוד חמינא מכאן ולהלאה אתוון מחיקן דלא אשתמודען.
ובתר חמינא לון בחלמא, ואמרו שתוק, ולא תגלי אלא לטינרא תקיפא, וכך עבידנא. ואשכחנא ביה מאנין דלבושא אחרא זמין קב״ה לאלבשא לאינון נשמתין לזמנין דאתי.
מתים דחיו על ידא דיחזקאל, מ״ט לא עבד לון ההוא לבושא. אלא בגין דלא מטא זמנא לאעברא בעלמא, ההוא אוירא דכיא דעביד לבושין. ובג״כ לא אלביש לון אלא כמה דהוו. וכך יהא לתחיית המתים, בר דההוא זוהמא דקדמיתא לא אשתכח תמן.
כד נפק בר נש מהאי עלמא, כלהו, בין צדיקי, בין חסידי ותמימי, וחייבי ורשיעי, כלהו עברי באורחא למחמי אדם קדמאה, לבני עלמא, ומתמן נטיל אורחא, הן לגנתא דעדן, הן לגיהנם.
כל אינון דאורחייהו לגנתא דעדן, מתקרבין לגבי חומה דלבר, מאינון תלת חומות דתמן, כדין נפיק חד ממנא, ואתער קמייהו וקארי ואמר, זכאין אתון צדיקייא בעלמא, וההוא ממונא יעזרא״ל שמיה, אוליף לון אורחא, ואזלין קמיה עד תרעא חדא דגיהנם. ההוא ממונא קארי בחילא ואמר, צנון תננא, צנון יקידתא. בההוא שעתא בבהילו מצנני לה. ועאלין כלהו וטבלין ועברין. וכל אינון חייבין אתמסרן בידא דדומ״ה, ועאלין בגיהנם. וכל אינון זכאין לא אתמסרן בידוי אלא בהאי ממונא.
ובתר דטבלין ועברין, ההוא ממונא אזל קמייהו, עד דמטן לשור דגנתא דעדן, וההוא ממונא קארי לפיתחא ואומר, פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים. כדין פתחין פיתחא, ואעיל לון. וכן בכל פתחא ופתחא.
כיון דעאלו לגו אתר דצדיקייא, צדיקייא אוחרנין קיימין. כמה חדוה על חדוה על צדיקייא. וכל בני מתיבתא חדאן. לסוף תלתא יומין דאתטמרן בהיכלין ידיען, נפקי ואוירן נשבי, ומתציירן כולהו בדיוקנייהו. מכאן ולהלאה ירתין אחסנת ירותא, כדקא חזי לכל חד וחד.
חזווא דאתחזי בגנתא דעדן, מחיזו יקרא דיוקנא דכל דיוקנין, וגוון דכל גוונין דמלכא קדישא, לא אתגלי בהיכלא, ולא באתר חד, אלא אתפתח רקיעא מרקמא על גבי גנתא, לארבע סטרין, ואתמליא מזיוא יקרא קדישא, ואתחזי תמן, ואתהנן כולהו צדיקייא. מאן חמא חדוה וכסופא דההוא נועם ה׳.
ע״כ הוה לי רשו למחמי בההוא ספרא. אדמקיפנא למחמי יתיר ביה, פרח מן ידי, ולא חמינא ליה, אשתארנא עציב, ובכינא. דמיכנא תמן בההוא מערתא, וחמינא ליה לההוא לביש מנא, אמר לי, למה לך למבכי, ולא תתעצב, ממאן דהוה ההוא ספרא, פרח לגביה ונטליה. ועד לא יפוק מהאי עלמא, גניז בההוא מערתא דמדברא דא, והשתא דהוה מתגלי לחייא הכא, פרח באוירא ונטליה.
מכאן והלאה, זיל לך לאורחך, ומההוא יומא ועד השתא, לא אתגלי לי, ולא זכינא למשמע ממאן הוה. ובכל זמנא דאנא דכירנא, אשתארנא עציב. אמר רבי אלעזר, דלמא קב״ה בעי ביקריה, ולא בעי דיתגלי בעלמא. עד דהוו יתבי ל ולעאן במלין אחרנין עלאין ויקירין, נהר יממא, קמו ואזלו. א״ר אלעזר, השתא עדן רעוא מקמי מלכא קדישא, נימא מילי דאורייתא, ונתעסק בה, ונשתתף בשכינתא. פתח ואמר, יהו״ה בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך ואצפה ע״כ.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
21
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תוספות, כרך ג י׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
