Zohar, Addenda, Volume III 16:1
פקודא ליבם אשת האח. ורזא דא הא אוקימנא, דאיהו עביד טיבו וקשוט עם אחוהי מיתא, דלא לשתצי מההוא עלמא. בגין דההוא ב״נ דמית בלא בנין, לא אעבר כותלא דפרזלא, למיעל גו פלטרין דמלכא.
פקודא ליבם אשת האח. ורזא דא הא אוקימנא, דאיהו עביד טיבו וקשוט עם אחוהי מיתא, דלא לשתצי מההוא עלמא. בגין דההוא ב״נ דמית בלא בנין, לא אעבר כותלא דפרזלא, למיעל גו פלטרין דמלכא.
בגין דכותלא דפרזלא קיימא בין האי עלמא לעלמא אחרא, ובתר ההוא כותלא, קיימן אלף שתין ריבוא מלאכי חבלה, וכלהו אקרון מארי תריסין, מארי דבבו, סייפי שננן דנורא מלהטן בידייהו. וגו ההוא כתלא אית שתין אלפי היכלין דחשוכא, וכל היכלא והיכלא אית ביה כוין פתיחן לגיהנם.
וכל אינון דלא זכו בבנין בהאי עלמא, כד נפקין מיניה, אזלין לאעלא לההוא עלמא אחרא, ופגעין גו ההוא כותלא, ונפקין כל אינון מארי תריסין, וטרדין לון, ועאלין לון גו אינון היכלין, ויתבין תמן עד דיתפרקון. ובכל יומא ויומא טעמין טעמא דגיהנם, אע״ג דאיהו זכאה, בר אי זכותיה סגי, וזכותא דאבהן. והני אינון דאשתדלו בהו ולא יכלי, בגין דכל אינון דלא אתפשט מנהון דיוקנא דלעילא בהאי עלמא, לא עאלין גו ההוא עלמא.
וכל אינון דלא אשתדלו בהאי עלמא בבנין, כד נפקי מהאי עלמא, קריבו גו האי כותלא, ונפקין הנהו מארי תריסין, וטרדין לון בנורא מלהטא. וגו אינון היכלין, אית היכלא חדא, וההוא היכלא אקרי היכל פועלי און, ונטלין ליה, ועאלין ליה בההוא היכלא, ותמן אתטריד בכל יומא, ודא קשה מגיהנם. אי אית ליה פרוקא יאות, ואי לאו לא נפיק מתמן לעלמין. וע״ד כתיב, אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם וגו'.
כד אית לון פרוקא, לאינון דלא זכו, אצטריך לההיא אתתא ממש, דהוא שבק, תמן באתר דנפשיה ורעותיה הוה שוי תדיר, ואידבק ברעותא ותיאובתא, וכד אשתמש בההוא אתר אחוה דמיתא, ההוא דביקו דתיאובתא דנפשא דשבק בההוא אתר, איתער באתערותא דאתתיה, ואחוה דשוי רעותיה באחוה בההוא אתר כדין אתערו, דא מתער לההוא מיתא באינון היכלין, ונפק מתמן.
וחד ממנא מאינון מארי תריסין אתי עמיה, ואתהדר ב״נ לההוא אתר, וישוב לימי עלומיו. ההוא ממנא קרי עליה, ווי דנפיק אגריה בטיקוליה, מאן דהוה סיב, אתהדר רביא לחייכא ביה, ועכ״ד קב״ה רעותיה למעבד עמיה טיבו, לאיתקנא בהאי עלמא.
ודא איהו דמאריה אתרעי ביה, רביא מתריסר שנין, דלא אשלים לעשרין, או דאיהו רביא, דלא נסיב, קב״ה אעקר ליה, ושתיל ליה לבתר בסטרא דאבוי בקשיו. ודא לא אזיל לההוא כותלא, בין גן עדן וגיהנם איכא חד טינרא, ודא הוא טינרא דמחלוקת. אמאי אקרי הכי. בגין דכל בני עלמא עבדין פליגא במאריהון על ההוא רביא, וקב״ה חמי ביה דלא יצלח, דאי אתקשי לא אתנטע בנטיעא שפיר, והשתא דאיהו רכיכא ויאות לאתעקרא, אתעקר, ושתיל ליה קב״ה.
כד אתעקר, עאל לגבי ההוא טינרא, ותמן היכלין ידיעאן לאילין, וחילין ומשריין סגיאין קיימין תמן, דממונה עלייהו, וכלהו בחשבנא קיימי, וקיימי תמן עד דאתפריקו בסטרא דאבוי, ואם לא אבוי, זמנין דקיימי לחמשין שנין, ועביד ביה קב״ה טיבו, ואיפרק בקריבא דקריב ליה, או אחוה, וכמה פרוקא אזמין קב״ה לההוא ב״נ.
גופא קדמאה מה תהא מניה, שאלתא שאילו קמיה חברייא, אי יתקיים ההוא גופא אי לאו. אי תימא דלא יתקיים, וכי ייבדון עובדי ידוי דקב״ה, אי חייבא הוה סגי ולא אתחזי לאתקיימא, לא שאילנא, דודאי אתאביד, ולא אתקיים, אבל כמה אינון דאתהדרו להאי עלמא, ואתתקנו, גופא מה תהא מניה.
ההוא גופא לא אתאביד, דהא קב״ה לא יאבד עובדי ידוי, ובריין זמינין למעבד מנייהו, ואינון הוו גופין דאתהדרן בלא רוחא. כד זמין קב״ה לאחאה מתייא, אלין יתבנון, ויקומון ארבעין יומין בלא רוחא, וקב״ה חס עלייהו, ומשדר עלייהו רוחא דנשיב בגנתא דעדן, ויקומון בקיומיהון, ויהון שמשין לצדיקייא דאתעסקין באורייתא, ואלין ימותון כמלקדמין, ולבתר יקיימון לון.
וע״ד כתיב, ושבח אני את המתים שכבר מתו, מקדמת דנא. כד יקומון, ינדעון למאריהון ידיעא דלא ברירא, כשאר בני נשא, ואלין שמשין דעמא קדישא. בספרא דשלמה, על אלין גופין כתיב, ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה וגו׳ ואלה וגו'. בין זכאין בין חייבין יקומון. וע״ד כתיב בהו באורח סתים, ורבים, לא כתיב מאן אינון.
ובגין כל דא, אע״ג דאמרינן דאתברי, לאו הכי, דהא לית לן גופא מאלין דלא יקומון, דור המבול ודור הפלגה, ויתברון כמלקדמין. דור המבול מה כתיב בהו. כי השחית כל בשר את דרכו, מחבלין ההוא שייפא בג״כ אתענשו, אוף הכא כל אינון דלא זכו לבנין, לית לון חולקא בההוא עלמא עד דמתתקנן, ואפילו לחמשין דרין אהדר לון קב״ה, כמה דאתמר.
פקודא לחלוץ את יבמתו, הא אתמר, הואיל ולית רעותא דהאי, או דהאי, ולא אתתקנן בחביבו, אית לחלוץ. ואי תימא, באתר דשריין חיים, אית סנדל, בשפירו דתיקונא דרגלין. דכתיב, מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב וגו'. בגין דדא איהו אתר דשריין ביה חיים.
ובאתר דשריא ביה מותא, לית סנדל כלל. בגין דאיהו סטרא דלית ביה תיקונא דרגלין דב״נ, ובג״כ לית ביה סנדל, וכל אינון סטרין דמתפשטין מניה, כולהו משניין רגלין, עד דאשתני כרגלא דתרנגולא.
מלכת שבא כתיב, ותבא לנסותו בחידות, חדא, דעביד לרגלוי סנדלא דסטרא אוחרא, מה כתיב, ויגד לה המלך את כל לבבה, ולא כתיב ויעש לה, גלי לה רזא, ולא אצטריך למעבד לה סנדלא, דלאו אורחא להאי סטרא בהאי.
ובג״כ, מאן דחמי בחלמיה, דיהבין ליה סנדלין לרגלוי, ודאי חיין אתמסרן ליה. ומאן דחמי דאעדן מניה סנדלא, בדינא דסטרא אוחרא יתמסר, אי לא ייתוב. וע״ד אית לאשלפא להאי, ולמיהב ליה גו עפרא.
רזא דא, סנדלא דאיהו רגיל ביה, לא תשלוף, בגין דלא לאעדאה מניה, אבל אצטריך סנדלא אחרא למשלף מניה. וכמה אינון אלין מארי תריסין, בההוא סטרא, דמתכנפי תמן לאנעלא ההוא סנדלא לההוא סטרא, ולא יכלין.
אהדר לגביה ההוא מיתא, וקא טעין עליה קמיה דקב״ה, למיחס עליה, וקב״ה חס עליה. ובגין ההוא סנדלא אהדר לההוא אתר ארבעין יומין, ואתעדי מההוא מיתא, וכל אינון מארי תריסין דילה, וקב״ה יהיב ליה ענשא, ופריק ליה.
אבל לא עאל גו מקדשא, ואתר מתתקנא להו לבר מגנתא דעדן, ותמן קיימין, ואודן ומשבחן לקב״ה, וחמן ליה מרחיק, וההוא נהירו דעדונא דצדיקייא בגנתא דעדן, ואכסיפו בעובדין. זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין, ובעלמא דאתי.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
19
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תוספות, כרך ג ט״ז
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.