Zohar, Addenda, Volume III 18:1
ת״ר, כשחלה רשב״י, עאלו לקמיה ר׳ פנחס, ור׳ חייא, ור׳ אבא. א״ל, מאן דהוא קיימא דעלמא, שכיב. אמר לון לא בי דינא דעילא מעיינין בדינאי. דהא אנא חזי, דלית אנא מתייהב למלאכא, ולדיינא דלעילא, דאנא לאו כשאר בני נשא.
ת״ר, כשחלה רשב״י, עאלו לקמיה ר׳ פנחס, ור׳ חייא, ור׳ אבא. א״ל, מאן דהוא קיימא דעלמא, שכיב. אמר לון לא בי דינא דעילא מעיינין בדינאי. דהא אנא חזי, דלית אנא מתייהב למלאכא, ולדיינא דלעילא, דאנא לאו כשאר בני נשא.
אלא האי דינא דילי, קב״ה דייניה, ולאו בי דיניה, והיינו דאמר דוד בבעותיה קמיה, שפטני אלהים וריבה ריבי. וכן שלמה אמר, לעשות משפט עבדו, הוא בלחודוי, ולא אחרא.
דהא תנן, כשאדם שכיב, בי דינא דלעילא מסתכלין בדינוי, אית מנהון נוטין לכף זכות, דאחזיין זכותיה דבר נש. ואית מנהון דנוטין לכף חובה דאחזיין חוביה דב״נ, ולא נפיק איניש מדינא, כמה דהוה בעי.
אבל מאן דדאין מלכא עלאה, דשליט על כלא, הוא טב, ולא יכיל איניש למהוי בההוא דינא בר טב. מ״ט. דהא תנן מכילוי דמלכא עלאה נטו לזכותא תדיר, והוא כוליה צד דמהימנותא, ובידוי לשבקא חטאין וחובין, הה״ד, כי עמך הסליחה למען תורא, עמך הסליחה, ולא עם אחר.
ובג״כ, בעינא קמיה, דהוא דאין דינאי, ואנא איעול תליסר אבבי לעלמא דאתי. ועוד דלא אעברו לון בר אבהתא, ולא יהא מאן דימחי בידי, דלא אתבע רשותא מנהון.
אר״ש מלה, וחמו ביה מרעיה דלא הוה תמן, תווהו, ולא יכיל חד מנהון למללא מפומיה, מדחילו רבה דהות עליהון, עד דהוו יתבין, סליק לון ריחי דבוסמין סגיאין, וכל חד אתיישב, עד דחמו לר״ש, והוה ממלל מלין, ולא הוו חמאן אחרא בר מניה.
לבתר עידן, אמר לון ר״ש, חמיתון מידי, א״ל ר׳ פנחס, לא, אלא כולנא תווהין על דלא חמינא לך בבי מרעיך זמן רב, וכד חמינא לך, סליק לן ריחי דבוסמין דגנתא דעדן, ושמענא קלא ממלל, ולא ידענא מאן ממלל עמך.
אמר להו, ולא שמעתון מלה אחרא בר מדידי. אמרו לא. אמר לון, לית אתון חזון למחמי, סבר אפין דעתיק יומין.
אמר לון, אימא לכו מלה, תווהנא על ר׳ פנחס דלא חמא, דאנא חמית ליה כען בעלמא דאתי, לתתא מניה דר״א ברי.
וכען שדרו בדילי מלעילא, ואחזון לי אתר צדיקייא לעלמא דאתי, ולא אתיישר בלבאי דוכתאי, בר עם אחיה השלוני. וברירנא דוכתאי, ואתינא, ואתו עמי נשמי דצדיקייא, ועילא מנהון דנשמי דצדיקייא, אדם הראשון, דהוה יתיב גבאי, והוה ממלל עמי, ובעא דלא אתגלי חוביה לכל עלמא, בר ההוא דאמר אורייתא בגיניה, ואתכסי בההוא אילנא דגנתא דעדן.
ואנא אמינא ליה, דהא חבריא גלו, אמר, ההוא דגליין בחברייא בינייהו שפיר, אבל שאר בני עלמא לא. מ״ט דחס קב״ה על יקריה, ולא בעא לפרסומי חוביה, אלא בההוא אילנא דאכיל מניה.
וקב״ה גלי ליה ברזא קודשא לחבירנא חברייא, דלא ישתעו אינון בהדייהו בינייהו, ולא לרווקי חברייא, ולאינון דייתון לעלמא והוא מלה דלא בעי כל איניש וטעי ביה, לאו משום חובתא דחב, אלא משום יקרא דשמא עלאה, דב״נ לא זהירין ביה. וכתיב זה שמי לעולם, וייתון למשאל מה דלא צריך לון.
והיינו דכתיב פן יהרסו אל ה׳ לראות ונפל ממנו רב, הרב נופל ונתפס באותו עון. הכי גזרנא האי חברא, דאורי שמא קדישא, הוא נפל ואיתא בההוא חובא יתיר מנייהו, דכתיב ונפל ממנו רב, הרב נופל ונתפס באותו עון.
קריב לגביה ר״א בריה, א״ל אבא, מה אנא התם. א״ל זכאה חולקך ברי, זמן סגי יהא דלא תתקבר גבאי, אבל בההוא עלמא דוכתא דידי ודידך ברירנא, זכאין אינון עם אינון צדיקייא, דזמינין לשבחא למארי עלמא, דאינון מלאכים דמשתמשין קמיה, הה״ד אך צדיקים יודו לשמך.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
14
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תוספות, כרך ג י״ח
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.