והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה׳. ר׳ יהודה שאיל לר׳ אבא, למה היה הכהן מניף את הלוים. אמר לו, מלה״ד לתינוק כשהוא בוכה וכועס, מה עושין כדי לפייסו. וא״ל רבי יהודה, מניפין אותו, ומנענעים אותו, כדי לשתקו. א״ל ר׳ אבא, יהודה יהודה, מלה זאת באה לידך, ולא חקרת בה, והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר.
כך היא מדת הגבורה, כועסת ורוגזת, דכתיב שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם. וכתיב ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה. לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם, לצאת לעשות דין, לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון, מניף אותו הצד של הלוים, שהיא מדת הגבורה, כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה, כדי שישתברו השערות מכל שוליהן, ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו, הכהן שמניף את הלוים תנופה, כדי שישקוט הצד של גבורה שלהן, כדי שלא יתעורר הדין בעולם.
בא ר׳ יהודה, ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם, כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום, אברהם אבינו ע״ה הוא דוחה אותם לחוץ, ואינם עומדים לפניו, הה״ד ואל זועם בכל יום.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
3
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, תוספות, כרך ג ט׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
