פתח ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי אתך אני וגו'. האי קרא אתמר ואתערו ביה, אבל עד כען אית לאתערא יתיר. אתה, מאי איהו. רזא ארון הברית. דדא איהו דרגא דאזלא בגלותא בהדי בנהא עמא קדישא. משה בשעתא דבעא רחמין עלייהו דישראל, מה כתיב ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג, ואוקמוה.
אבל הכי אמר משה, דרגא חד דיהבית לי אקרי אתה, בגין דלית ליה פרישו ממך. ה' דילה אתאחד בהו בישראל. אי את תשיצי לון מעלמא, הא ה' דשמא דא דאתאחד בהו אתעבר מניה, אי הכי את עושה לי, דה' עקרא דשמא דא אתעקר.
וע"ד אמר יהושע לבתר, ומה תעשה לשמך הגדול, דהא ודאי שמא דא עקרא ויסודא דכלא, אתה הוא יי'. ומשה אע"ג דקב"ה לא א"ל, הכי ידע, דהא בהא תלייא, וחובה גרים. ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו', כלא חד. כי אתך אני, הא אוקימנא כי אתי אתה לא כתיב, אלא כי אתך אני. כי אעשה כלה בכל הגוים וגו', בכל הגוים אעשה כלה.
רב המנונא קדמאה אמר, דחיקו ועאקו דישראל, כמה טב וכמה תועלתא גרים לון. רפיון דשאר עמין, כמה בישין גרים לון. דחיקו ועאקו דישראל, גרים לון דטב ליהוי ותועלתא. ומאי ניהו. כלה. כלא דחיק. רפיון דשאר עמין, גרים לון רפיון וביש, והאי איהו כלה. והכי אתחזי לון, דהא כל רפיון בלא דחיקו דהוה לון בהאי עלמא, גרים לון רפיון לבתר בלא דחיקו, כלה. כי כלה ונחרצה שמעתי. כי אעשה כלה. כלה ברפיון. לישראל דהוה לון דחיקו ועאקו, כלה, וככלה תעדה כליה.
מאן כליה. אלין ישראל, דאינון כלים דהאי כלה, ישראל דהוה לון דחיקו ועאקו, אקים את סכת דוד הנופלת, סכת שלום. לשאר עמין דהוה לון רפיון צרה וצוקה, כלה ברפיון, כמה דהוה לון בקדמיתא. וע"ד כי אעשה כלה בכל הגוים וגו', ואותך לא אעשה כלה, דהא לא אתחזי לך. דהא דחיק הוית בקדמיתא זמנין סגיאין, בדחיקו, דגלותא תדיר, ודחיק תהיה כלה.
ויסרתיך למשפט, האי קרא הכי מבעי ליה ויסרתיך במשפט, דהא אימתי ייסורי בשעתא דדינא. מאי ויסרתיך למשפט. אלא כתיב יי' במשפט יבא עם זקני עמו. וההוא יומא, אקדים קב"ה אסוותא לישראל, עד לא ייעלון לדינא, בגין דייכלון לקיימא ביה. ומאי אסוותא, היא דבכל שעתא ושעתא קב"ה יהיב יסורין לישראל זעיר, זעיר בכל זמנא וזמנא, ובכל דרא ודרא בגין דכד ייעלון ליומא דדינא רבא, דייחון מתייא, לא ישלוט עלייהו דינא.
ונקה לא אנקך, מהו. אלא, כד ישראל בלחודייהו, ולא עאלין בדינא עם שאר עמין, קב"ה עביד לון לגו משורת הדין, והוא מכפר עלייהו. ובזמנא דעאלין בדינא בשאר עמין, מה עביד. ידע קב"ה דהא סמא"ל אפטרופסא דעשו, ייתי לאדכרא חוביהון דישראל, וכניש כלהו לגביה ליומא דדינא, והא קב"ה אקדים להו אסוותא, ועל כל חובא וחובא לקי ונקה להו ביסורין זעיר זעיר. ודא הוא ונקה, ביסורין. ובגין כך בדינא דקשוט, לא אנקך מעלמא בדינא בתר דסבלת יסורין זעיר זעיר.
ותו לא אנקך, אע"ג דאתון בני, לא אשבוק חוביכון, אלא אתפרע מנכון זעיר זעיר, בגין דתהוון זכאין ליומא דדינא רבא. כד אתאן לדינא, אתא סמא"ל, בכמה פתקין עלייהו. וקב"ה אפיק פתקין דיסורין, דסבלו ישראל על כל חובא וחובא, ונמוחו כל חובין, ולא עביד לון וותרנותא כלל. כדין תשש כחיה וחיליה דסמאל, ולא יכיל לון. ויתעבר מעלמא, הוא, וכל סטרוי, וכל עמין. הה"ד, ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו', בג"כ ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
8
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, בלק כ׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
