פתח ההוא ינוקא בריה ואמר, אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה וגו'. אבינו, הא טעמא לעילא, אריך מלה ומשיך לה, אי חסידין קדישין, כמה משיכו דצערא במקרי אבינו. לית צערא, ולית כאבא דרוחא ונפשא, אלא כד קראן הכי, אבינו, בכאבא מלבא. מת במדבר, וכי אחרנין לא מיתו במדברא, דהכא רשים ליה, ואמר דאיהו מת במדבר, והא אלף ורבבן מיתו במדברא.
אלא כמה בני נשא ערטילאין על דא, מנהון אמרי דהוא מקושש עצים הוה, דכתיב כי בחטאו מת. ומנהון אמרי הכי, ומנהון אמרי הכי, ואנא הכי אוליפנא, יומא דאבא נפל בבי מרעיה, אולפי לי דא. ואנא חמינא מה דחמינא, דפקיד לי אבא דלא לגלאה. אלא כמה וכמה הוו דמיתו במדברא, ולא על חובא דקרח, ולא על חובא דמרגלים, כד אתגזר גזרה, אלא קודם מתן תורה, ובתר עגלא דעבדו, אינון מטעי עלמא, ואינון דאתמשכו אבתרייהו.
אבל טענה דטעינו אינון בנתין, דמית במדבר, איהו, והוה צלפחד רב לבי יוסף, ומגו דלא ידע ארחוי דאורייתא כדקא יאות, לא הוה נשיא. והוא הוה דלא נטר פומיה ומלוי לקבליה דמשה, ועליה כתיב, וימת עם רב מישראל. גבר דלא ידע אורייתא, ואיהו רב משפחה. רב דזרעא דיוסף, מבנוי דמנשה. ובגין דחב במדבר במלולא לגבי משה, חשיבו דמשה אנטיר דבבו. ובג"כ קריבו לקמיה דמשה, ואלעזר, וכל הנשיאין, וכל רישי אבהן, ולא מלילו עם משה אלא לקמייהו, בגין דקניאו קנאה מניה.
מכאן, מאן דחייש מן דינא, יקרב אחרנין, ויסגי בגוברין בהדי ההוא דיינא, בגין דישמעון דינא מניה, וידחל מנייהו, ולא יהא דן אלא כדקא יאות, ואי לא, ידחי ליה מן דינא. ואינון לא ידעו דהא משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. ולא ידעו דמשה לאו הכי.
כיון דחמא משה כך, אמר חמינא דכל כנופיא דגוברין רברבין מישראל, וכל רישי אבהן וכל נשיאי כנשתא, עלי קריבו. מיד אתפרש משה מן דינא, הה"ד ויקרב משה את משפטן לפני יי'. ענותנותא דמשה, אקריב את משפטן לפני יי'. דיינין אחרנין, ארחא דא לא נטלי, דאע"ג דכנופיא סגי עליהון. אינון דייני אקרון עזי פנים, לית בהו מענותנותא דמשה כלל. זכאה חולקיה דמשה. חדו ר"א וחברייא.
אמר ההוא ינוקא, אהדרנא למלין קדמאין. אבינו מת במדבר אבינו האי טעמא דאמי, לנחש תלייא על קדליה, ומשיך זנביה בפומיה, בטעמא, דההוא דאתמשך עליה לעילא. מת במדבר, במלולא דפומיה. אתבהיל ההוא ינוקא בבהילו, ואתקיף בקודלא דאבוי, ובכה ואמר, צלפחד דא במלולא מית, ואנת אבא במלולא אהדרת לעלמא דא. אהדר אבוי ונשיק ליה, וגפיף ליה. בכו ר' אלעזר, וחברייא כלהו, ואבוי בכה בהדייהו, נטלוהו כלהו ונשקוהו בפומוי, על רישיה, ועל עינוי, ואבוה הוה בכי בהדיה.
א"ל רבי אלעזר, ברי, הואיל ואמרת מלה דא, מהו כי בחטאו מת. אמר ההוא ינוקא, אבא, אבא, בחד מלה סגי לון, כיון דההוא נחש דכריך בזנביה לעילא, משיך טעמא בחטאו, מאי בחטאו. בחטאו דההוא נחש. ומאי איהו. מלולא דפומיה, כי בחטאו מת, טעמא דההוא משיכו דההוא נחש דכרוך בזנביה, בחטאו ודאי.
נטליה ר' אלעזר בתוקפיה, בין דרועוי, ובכו כלהו חברייא. אמר לון, רבנן, שבוקו לי בהדי אבא, דעד כען לא אתיישבא רוחי. א"ר אלעזר לר' יוסי, אימא כמה יומין ושנין להאי ינוקא. אמר לון, חברייא, במטו מנייכו לא תבעון דא, דהא עד לא מטו עלוי חמש שנין.
א"ל ר' אלעזר, ח"ו, דהא בעינא טבא אשגחנא ביה. ומה דאמרת חמש שנין, אינון חמש שנין אשר אין חריש וקציר. דלא תקצור ליה לעלמין. א"ר אלעזר לר' אבא, ניתיב הכא עד ז' יומין, בגין דאתיישבא ביתא. דהא כל שבעה יומין דנשמתא נפקת מן גופא, אזלת ערטילאה. והשתא דאהדרת, עד כען לא אתיישבת בדוכתהא, עד שבעה יומין.
אמר ר' אבא, כתיב פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאביונך, קרא דא, הא תנינן ליה, דלא ישבוק ב"נ עניא דיליה, ויהב לאחרא. הא ר' יוסי חמוך בבי מרעיה, ניזיל ונגמול חסד עמיה. ובתר דנהדר, ניעול בהאי. והא כל זמנא דנהך ונהדר בארחא דא, נחמי תחיית המתים. א"ר אלעזר ודאי הכי הוא, נשקוהו לההוא ינוקא, ברכוהו ואזלו.
אמר ר' אבא, תווהנא על דרדקי דדרא דא, כמה תקיפא חילייהו, ואינון טנרין רברבין ראמין. אמר ר' אלעזר, זכאה חולקיה דאבא, מאריה דדרא דא. דהא ביומוי, בעי קב"ה לאתקנא, תרין מתיבתין דיליה, ולמעבד לון ישובא רברבא ועלאה כדקא יאות. דהא לא יהא כדרא דא, עד דייתי מלכא משיחא. אזלו.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
11
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, בלק ל״ז
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
