Zohar, Balak 41:1
ואי תימא, הא כתיב ויבא אלהים אל בלעם לילה. הכי הוא ודאי, ואוקימנא ההוא ממנא דממנא עלייהו, והוא הוה אתי לקבליה. כגוונא דא ויבא אלהים אל לבן הארמי וגו'. וכלא חד מלה. בגין דא איהו אמר לרברבי בלק לינו פה הלילה.
ואי תימא, הא כתיב ויבא אלהים אל בלעם לילה. הכי הוא ודאי, ואוקימנא ההוא ממנא דממנא עלייהו, והוא הוה אתי לקבליה. כגוונא דא ויבא אלהים אל לבן הארמי וגו'. וכלא חד מלה. בגין דא איהו אמר לרברבי בלק לינו פה הלילה.
כיון דהוה אתי ההוא ממנא, בלעם הוה אתי לגבי אתניה, ועבד עובדיה, ואמר מלי, וכדין אתנא אודעא ליה. ואיהו אחזי עובדא למשרי עלוי ההוא רוחא. ומאי אחזי. הוא הוה ידע דחמרי שטאן ושראן בקדמיתא דליליא, כדין אחזי עובדא, וקאים לאתניה באתר מתתקן, ועבד עובדוי וסדר מלוי. וכדין הוה אתי מאן דאתי, ואודע ליה על ידא דההיא אתון.
כיון דליליא חד א"ל לא תלך עמהם, מ"ט תב תניינות להאי. אלא אינון ברשותא דלעילא קיימי, והא תנינן, בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכין וכו'. בקדמיתא כתיב, לא תלך עמהם. כיון דחמא קב"ה, דרעותא הוא למיהך. א"ל קום לך אתם ואך את הדבר וגו'. מה עבד בלעם כל ההוא ליליא הוה מהרהר ואמר ומה אן הוא יקרא דילי, אי בקטורא אחרא אתקטרנא. אשגח כל ההוא ליליא בחרשוי, ולא אשכח סטרא, דיהא הוא ברשותיה, אלא מסטרא דאתניה.
והיינו דא"ר יצחק אמר ר' יהודה, באלין כתרין תתאין אית ימינא ואית שמאלא. מסטרא דימינא חמרי, כמה דאוקימנא. ומסטרא דשמאלי אתני ותאנא, עשרה אינון לימינא, ועשרה לשמאלא. ודא הוא דא"ר יוסי, יוסף כד אתפרש מאבוי, ידע בחכמתא דלעילא, ברזא דכתרין קדישין עלאין. כיון דהוה במצרים, אוליף בההיא חכמתא דלהון, באינון כתרין תתאין, היך אחידן אינון דימינא, ואינון דשמאלא. עשרה דימינא ועשרה דשמאלא חמרי ואתני. ובגין כך רמז לאבוי ממה דאוליף תמן, דכתיב ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים וגו'.
א"ר יוסי, אינון דימינא כלילן כלהו בחד, דאקרי חמו"ר. והאי הוא ההוא חמור, דכתיב לא תחרוש בשור ובחמו"ר יחדיו. והאי הוא חמור, דזמין מלכא משיחא למשלט עליה, כמה דאוקימנא. ואינון דשמאלא, כלילן כלהו בחד דאקרי אתון, דהא מסטרהא נפיק עירה, קטרוגא דדרדקי, כמה דאוקימנא. והיינו דכתיב, עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות, אתנת חסר, עשרה דכלילן כחד.
ודא הוא דאר"ש, מאי דכתיב אסרי לגפן עירה. אסרי לגפן, זמין קב"ה לקשרא בגיניהון דישראל דאקרון גפן. עירה. דאיהו קטיגורא דילהון, ובגין דאקרון שורק, דכתיב ואנכי נטעתיך שורק. בני אתנו, ההוא דנפיק מסטרא דהאי אתון.
והני י' מימינא, וי' משמאלא, ואתכלילן בהני תרי, כלא אינון משתכחי בקס"ם. ואית עשרה אחרנין דימינא ועשרה דשמאלא, דמשתכחי בנח"ש. וע"ד כתיב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. מ"ט, בגין כי יי' אלהיו עמו. מסטרא דנח"ש, נפק שו"ר, מסטרא דקס"ם, נפק חמו"ר. ודא הוא שור וחמור, וע"ד בלעם, כיון דידע דאתקשר ברשותא אחרא, וא"ל אך את הדבר וגו', אבאיש ליה, ואמר, ומה אן היא יקרא דילי. מיד אסתכל בחרשוי, ולא אשכח דיהא ברשותיה, אלא האי אתון.
מיד ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו למעבד רעותיה בה, ורעותא דבלק. ועל דא ויחר אף אלהים כי הולך הוא. הוא דייקא, דאפיק גרמיה מרשותיה, ממה דאמר ליה ואך את הדבר וגו'. ת"ח דהכי הוא, דהא בקדמיתא יהב ליה רשותא, ואמר קום לך אתם, השתא דהוה אזיל, אמאי ויחר אף אלהים. אלא בגין דהולך הוא, הוא ברשותיה דיליה, לנפקא מההוא דאמר ליה ואך את הדבר.
אמר ליה קב"ה, רשע, את מתקן ומזרז זיינך לנפקא מן רשותי, חייך אנת ואתנך ברשותי תהוון. מיד ויתיצב מלאך יי'. מאי ויתיצב. א"ר אבא, נפק וקאים באומנותא אחרא, מאומנותא דיליה, דהאי מלאכא דרחמי הוה. והיינו דאמר ר' שמעון, חייביא מהפכי רחמי לדינא. לשטן לו, דהא לא אומנותא דיליה הוה.
אמר רבי אלעזר, לא שני מלאכא, ולא נפק מאומנותא דיליה, אלא בגין דהוה האי מלאכא מסטרא דרחמי, וקאים לקבליה, סתיר חכמתא דיליה, וקלקל רעותיה. הה"ד לשטן לו. לו הוה שטן, ואשתכח שטן, אבל לאחרא לא הוה שטן.
תאנא, אר"ש, כמה חכים הוה בלעם בחרשוי, על כל בני עלמא, דהא בשעתא דאשגח, לאשכחא עיטא לנפקא מרשותיה דקב"ה, מההיא מלה דכתיב, ואך את הדבר וגו'. אסתכל בחרשוי, ולא אשכח בר ההיא אתון, מה כתיב, ויחבוש את אתונו, אטעין לה בכל חרשין, ובכל קסמין דהוה ידע, ואעיל בה, ואכליל לה מכלהו, בגין למילט להו לישראל. מיד ויחר אף אלהים כי הולך הוא. הוא דייקא כמה דאתמר. מה עבד קב"ה, אקדים למלאכא דרחמי. לקיימא לקבליה, ויסתיר חרשוי וקסמוי.
ות"ח, דעד השתא לא כתיב יי' ולא אתחזי בקסמוי וחרשוי. והא אוקמוה. והשתא כיון דאתקין אתניה, וזרזה בתקוני חרשוי, בסטרא דדינא למילט לישראל, אקדים קב"ה למלאכא דרחמי לקבליה, ובשמא דרחמי, בגין לסתור חכמתא דיליה, ולאסטאה לאתניה מההוא ארחא, כמה דכתיב, ותט האתון מן הדרך. מן הדרך דייקא. ועל דא לא כתיב ויתיצב מלאך האלהים, ויעמוד מלאך האלהים, אלא מלאך יי' דרחמי.
אמר קב"ה, רשע, את אטענת לאתנך בחרשך, בכמה סטרי דדיני לקבל בני. אנא אעבר טעונך, ויהפך מארחא דא, מיד אקדים מלאכא דרחמי לשטן לו. לו דייקא. כמה דאתמר.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
13
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, בלק מ״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.