Zohar Bereshit 64
Zohar, Bereshit 64:1
היכלא קדמאה: כתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, וכעצם השמים לטהר. רזא דרזין, רוח דאקרי ספירא כספירו דאבן טבא, נציץ לתרין סטרין, נהורא חד סליק ונחית, וההוא נהורא חוור, נציץ לכל סטר: עילא ותתא ולארבע סטרי עלמא, נהוריה תליין סתים וגלייא.
Zohar, Bereshit 64:2
מנהורא דא מתפרשין ד' נהורין, לד' סטרין, וכלהו נהורין חד נהורא, כבוצינא דשרגא דדליק, ונציץ נהורין לחיזו דעיינין דבני נשא, ואינון נהורין דשרגא, סלקין ונחתין אזלין ותייבין, מגו ההוא אשא דנהורא דשרגא דדליק, וכלהו חד נהורא, הכי נמי אלין. ונציצין כלהו נהורין, כחיזו דנחשא בטישא בסומקא, כמה דאתמר, ונוצצים כעין נחשת קלל. דא הוא לימינא.
Zohar, Bereshit 64:3
לשמאלא, אית רוחא דאקרי לבנה, ודא אתכליל ברוחא קדמאה, ועאל דא בדא, נהוריה סומק וחוור כחדא, בגין דנפקא מאינון נהורין קדמאין. כד אתו נהורין דדא, מטו בנהורין קדמאין ואתכלילו ביה, ואינון חד, ואתחזון נהורי קדמאי בלחודייהו. ולא אתגליין אינון אחרנין, ולא אתידעו דעאלו בגווייהו, ואתטמרו ביה. כד"א ולא נודע כי באו אל קרבנה וגו' ודא הוא רוחא ברוחא דאינון חד, נהורין בנהורין דאינון חד. והכא אינון תרין רקיעין תתאין מאינון רקיעין דאקרון שמי השמים.
Zohar, Bereshit 64:4
מתרין רוחין אלין מנצצן, אתבריאו אינון אופנין, דאינון קדישין, דדינייהו כדינא דחיות, כדכתיב מראה האופנים ומעשיהם וגו', ודא הוא דכתיב, ודמות החיות מראיהן כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים. היא מתהלכת בין החיות, מאן היא, דא רוחא קדישא, אתר דנפקו מניה, ואיהי נהיר לון, דכתיב ונוגה לאש, ומן האש יוצא ברק.
Zohar, Bereshit 64:5
כד אתכליל רוחא ברוחא, נפיק מנייהו, נהירו דחד חיוותא רמיא על ד' אופנין, והא דיוקנא דיליה כאריה, שליט על אלף ותלת מאה רבוא דאופנין אחרנין, גדפהא דנשרא, האי אתמנא על אינון אופנים, בד' גלגלים, נטלין כל חד וחד, מאינון ארבע, בכל גלגלא וגלגלא תלת סמכין ואינון תריסר סמכין בד' גלגלין, רוחא דא שלטא על כלא, מהכא נפקו, ודא רוחא קיימא לכלהו, מינה אתזנו.
Zohar, Bereshit 64:6
אלין ד' אופנים, ד' אנפין לכל חד וחד, וכל אינון אנפין, אסתכיין לארבע סטרין דההוא חיותא דקיימא עלייהו. כד נטלין אלין ארבע תחות ההוא חיותא, עאלו דא בדא, ומשלבן דא בדא. כד"א מקבילות הלולאות אשה אל אחותה, לאתכללא חדא בחדא ולאעלא דא בדא. כד נטלין אינון גלגלין, אשתמע קל נעימותא, בכל אינון חילין דלתתא לזינייהו.
Zohar, Bereshit 64:7
תחות היכלא דא, מתפרשין חילין לבר, לכמה סטרין דרקיעין דלתתא, עד דמטו לככבא דשבתאי, כלהו אסתכיין להיכלא דא מתמן אתזנו כל אלין די בהיכלא דא, כלהו אסתכו לההוא רוחא, דכתיב אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן, ודא הוא היכלא דאקרי לבנת הספיר.
Zohar, Bereshit 64:8
רוחא דא דכליל רוחא אחרא תניינא, סלקא ונחתא נהוריה, דלא שכיך לעלמין, כנורא דשמשא גו מיא, לית מאן דקאים עליה, בר רעותיה דבר נש זכאה, בההוא צלותא, דעאלת בההוא היכלא, וסלקא לקשרא קשרין בשלימו, בשרותא דרוח דא כדקא חזי. כדין נהורא אתעטף ביה, וחדי בה וסלקא עמה לאתקשרא בקשורא דהיכלא תניינא, לאתכללא רוחא דכליל ברוחא אחרא עלאה דעליה.
Zohar, Bereshit 64:9
ורוחא דא דכליל, כליל ביה ההיא חיוותא, וכל אינון אופנין וגלגלין, ואתאחדן ביה, כגוונא דאתאחדא אשא במיא, ומיא באשא, דרום בצפון, צפון בדרום, מזרח במערב, ומערב במזרח, הכי אתאחדן כלהו דא בדא, ואתקשרן דא בדא. ההוא רוחא סלקא לאתקשרא, וההיא חיותא אסתכייא לעילא, לגבי היכלא תניינא ואסתכיין דא בדא.
Zohar, Bereshit 64:10
באמצעיתא דהיכלא דא, נעיץ חד עמודא, דסלקא עד אמצעיתא דהיכלא אחרא, ואיהו נקיב ונעיץ מתתא לעילא, לאתדבקא רוחא ברוחא, וכן עד לעילא מכלהו, למהוי כלהו רוחא חדא, כד"א ורוח אחד לכל.
Ficha editorial de este texto