Zohar Bereshit 70
Zohar, Bereshit 70:1
היכלא שביעאה: היכלא דא, לאו ביה דיוקנא ממש, כלא איהו בסתימו. גו רזא דרזין, פרוכתא דפריסא. קיימין כלהו היכלין, דלא לאתחזאה תרין כרובים. לגו מן דא קיימא כפורתא, דיוקנא דקדש קודשין, בגין כך היכלא דא אקרי קדש הקדשים. האי קדש הקדשים, אתר מתתקנא, לההוא נשמתא עלאה, כללא דכלא, עלמא דאתי לגבי האי עלאי.
Zohar, Bereshit 70:2
דהא כד מתחברן, כלהו רוחי דא בדא, ואשתלימו דא עם דא, כדקא חזי, כדין אתער רוחא עלאה נשמתא דכלא, לגבי עילא, סתימא דכל סתימין, לאתערא על כלא, לאנהרא לון מעילא לתתא, ולאשלמא לון לאדלקא בוצינין.
Zohar, Bereshit 70:3
וכד כלא בשלימו, בנהירו דכלא, ונחית נהירו עלאה, כדין האי היכלא שביעאה, איהו היכלא סתימאה, בסתימו דכלא, לקבלא ההוא קדש הקדשים, נהירו דנחית, ולאתמליא מתמן, כנוקבא דמתעברא מן דכורא, ואתמלייא, ולא אתמלייא אלא מהאי היכלא, דמתתקנא לקבלא ההוא נהירו עלאה, ורזא דא, היכלא שביעאה, איהו אתר דחבורא דזווגא, לאתחברא שביעאה בשביעאה, למהוי כלא חד שלימו, כדקא חזי.
Zohar, Bereshit 70:4
ומאן דידע לקשרא יחודא דא, זכאה חולקיה, רחים לעילא, רחים לתתא, קב"ה גזיר ואיהו מבטל. סלקא דעתין, דאיהו מקטרגא במאריה, לאו הכי, אלא בגין דכד איהו קשיר קשירין, וידע ליחדא יחודא, וכל אנפין נהירין, וכל שלימו אשתכח, וכלא אתברכא כדקא יאות, כל דינין מתעברין ומתבטלין, ולא אשתכח דינא בעלמא. זכאה חולקיה בעלמא דין, ובעלמא דאתי, דא הוא לתתא דכתיב ביה וצדיק יסוד עולם, דא הוא קיומא דעלמא, בכל יומא קארי עלוי כרוזא ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל.
Zohar, Bereshit 70:5
כגוונא דא קרבנא סלקא תננא, ומסתפקין כל חד וחד, כדקחזי ליה, וכהני ברעותא, ולואי בבסימו דשירתא, דא אתכליל בדא, ועיילי היכלא בהיכלא, רוחא ברוחא, עד דמתחברן בדוכתייהו כדקא חזי ליה, שייפא בשייפא, ואשתלימו דא בדא, ואתייחדו דא בדא, עד דאנון חד. ונהרין דא בדא.
Zohar, Bereshit 70:6
כדין נשמתא עלאה דכלא, אתיא מלעילא, ונהיר לון, והוו נהירין כלהו בוצינין בשלימו, כדקא חזי, עד דההוא נהורא עלאה אתער, וכלא אעיל לגבי קדש הקדשים, ואתברכא ואתמלייא כבירא דמיין נבעין, ולא פסקין, וכלהו מתברכאן לעילא ותתא.
Zohar, Bereshit 70:7
הכא רזא דרזין, ההוא דלא אתיידע, ולא אעיל בחושבנא, רעותא דלא אתפס לעלמין, בסים לגו לגו בגווייהו, ולא אתיידע ההוא רעותא, ולא אתפס למנדע, וכדין כלא רעותא חדא, עד א"ס, וכלא איהו בשלימו, מתתא ומלעילא, ומגו לגו. עד דאתעביד כלא חד.
Zohar, Bereshit 70:8
האי רעותא, לא אעיל לגו, אע"ג דלא אתיידע, עד דכלא אשתלים, ואתנהיר בקדמיתא בכלהו סטרין, כדין בסים ההוא רעותא, ולא אתפס לגו בגו בסתימו, וכדין זכאה חולקיה מאן דיתדבק במאריה, בההיא שעתא. זכאה איהו לעילא, זכאה איהו לתתא, עליה כתיב ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.
Zohar, Bereshit 70:9
ת"ח, כיון דכלהו אשתלימו דא בדא, ואתקשרו דא בדא, בקשורא חדא, ונשמתא עלאה נהיר לון מסטרא דלעילא, וכלא נהורין אינון בוצינא חדא, בשלימו, כדין רעוא חדא דמחשבה אתפס, נהירו דלא אתפס ולא אתיידע, בר ההוא רעו דמחשבה תפיס, ולא ידע מה תפיס, אלא דאתנהיר ואתבסם, ההוא רעו דמחשבה, ואתמליא כלא, ואשתלים כלא, ואתנהיר ואתבסם כלא, כדקא יאות. ועל דא כתיב אשרי העם שככה לו וגו'.
Zohar, Bereshit 70:10
מאן דזכי לאתדבקא במאריה, כהאי גוונא, ירית עלמין כלהו, רחימא לעילא, רחימא לתתא, צלותיה לא אהדרא ריקניא, דא אתחטי קמי מאריה, כברא קמי אבוי, ועביד ליה רעותא בכל מה דאצטריך, ואימתיה שליט על כל בריין, איהו גזיר וקב"ה עביד. עליה כתיב ותגזר אמר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור.
Zohar, Bereshit 70:11
ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור וגו', א"ר יצחק מכאן דעקרן קב"ה להני נטיען, ושתיל לון, משמע דכתיב יהי. ר' יהודה אומר, אור שכבר היה, תנן משמע דכתיב ויהי אור, והיה לא כתיב, אלא ויהי. וכד אסתכל קב"ה באינון דרין דרשיעייא. גניז ליה לצדיקייא, הה"ד אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, והא אתמר ויאמר אלקים יהי אור הה"ד מי העיר ממזרח וגו'.
Zohar, Bereshit 70:12
וירא אלהים את האור כי טוב, מאי ראה א"ר חייא כדקאמרן, חמא בעובדייהו דרשיעייא וגניז ליה. ר' אבא אמר וירא אלקים את האור כי טוב לגנוז אותו. וירא אלקים את האור, דסליק נהוריה מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, וכי טוב הוא לאגנזא ליה דלא יהנון מניה חייבי עלמא.
Zohar, Bereshit 70:13
אמר רבי שמעון, וירא אלקים את האור כי טוב, דלא ישתכח ביה רתחא, כתיב הכא כי טוב, וכתיב התם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל, וסופא דקרא ויבדל אלקים בין האור ובין החשך, ובג"כ לא אשתכח ביה רתחא, ואף על גב דשתף לון קודשא בריך הוא כחדא.
Zohar, Bereshit 70:14
ת"ח, נהירו עלאה, למהוי נהיר האי אור, ומההוא נהירו, חדו לכלא ביה, והוא ימינא לאתעטרא גולפוי גליפין בהדיה, והא אתמר כתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך, מה רב טובך, דא אור קדמאה דגניז קודשא בריך הוא ליראיך, לצדיקים, לאנון דחלי חטאה כדקאמרן.