Zohar, Bereshit 86:1
תא חזי, את השמים, דא שכינתא עלאה. ואת הארץ, דא שכינתא דלתתא, באתחברותא דדכר ונוקבא כחדא. והא אתמר כמה דאתערו ביה חברייא עד כען.
תא חזי, את השמים, דא שכינתא עלאה. ואת הארץ, דא שכינתא דלתתא, באתחברותא דדכר ונוקבא כחדא. והא אתמר כמה דאתערו ביה חברייא עד כען.
בעו למיזל, קמו, אמר ר"ש, מלה הכא גבן, פתח רבי שמעון ואמר, תרי קראי כתיבי, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא. וכתיב התם ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום. הני קראי אוקימנא להו, בכמה אתר, ואתערו בהו חברייא. תא חזי, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, הא אתמר, מלה דא, בגו חברייא, דאית אשא אכלא אשא, ואכיל לה ושצי לה, בגין דאית אשא תקיפא מאשא, ואוקמוה.
אבל תא חזי, מאן דבעי למנדע חכמתא דיחודא קדישא, יסתכל בשלהובא דסלקא מגו גחלתא, או מגו בוצינא דדליק, דהא שלהובא לא סלקא אלא כד אתאחיד במלה גסה.
תא חזי, בשלהובא דסלקא, אית תרין נהורין, חד נהורא חוורא, דנהיר, וחד נהורא דאתאחיד בה, אוכמא או תכלא. ההוא נהורא חוורא איהו לעילא, וסלקא באורח מישור. ותחותיה, ההוא נהורא תכלא או אוכמא, דאיהו כרסיא לההוא חוורא.
וההוא נהורא חוורא, שארי עלויה, ואתאחידו דא בדא, למהוי כלא חד, וההוא נהורא אוכמא, או גוון תכלא, דאיהו לתתא, הוא כרסיא דיקר, לההוא חוורא. ועל דא רזא דתכלתא.
והאי כרסיא תכלא אוכמא, אתאחד במלה אחרא לאתדלקא, דהוא מתתא, וההוא אתער ליה, לאתאחדא בנהורא חוורא.
ודא תכלא אוכמא, לזמנין אתהדר סומקא, וההוא נהורא חוורא דעליה, לא אשתני לעלמין, דהא חוורא הוא תדיר. אבל האי תכלא אשתני לגוונין אלין, לזמנין תכלא או אוכמא, ולזמנין סומקא.
והאי אתאחיד לתרין סטרין, אתאחיד לעילא, בההוא נהורא חוורא. אתאחיד לתתא, בההוא מלה דתחותוי, דמתקנא ביה לאנהרא ולאתאחדא ביה.
ודא אכלא תדיר, ושצי לההוא מלה דשויין ליה, דהא בכל מה דאתדבק ביה לתתא, ושריא עלוי ההוא נהורא תכלא, שצי ליה, ואכיל ליה, בגין דאורחוי הוא לשיצאה, ולמהוי אכיל, דהא ביה תליא שצו דכלא, מותא דכלא, ובגיני כך איהי אכיל, כל מה דאתדבק ביה לתתא.
וההוא נהורא חוורא דשריא עלוי, לא אכיל ולא שצי לעלמין, ולא אשתני נהוריה. וע"ד אמר משה, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, אוכלה ודאי, אכיל ושצי כל מה דשריא תחותוי. ועל דא אמר ה' אלהיך, ולא אלקינו, בגין דמשה, בההוא נהורא חוורא דלעילא הוה, דלא שצי ולא אכיל.
ת"ח, לית ליה אתערותא, לאתדלקא האי נהורא תכלא, לאתאחדא בנהורא חוורא, אלא על ידי ישראל, דאינון מתדבקן ביה תחותוי.
ות"ח, אע"ג דאורחיה דהאי נהורא תכלא אוכמא, לשיצאה כל מה דאתדבק ביה תחותוי, ישראל מתדבקן ביה תחותוי, וקיימן בקיומא, הה"ד ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים. בה' אלקיכם, ולא אלקינו, בההוא נהורא תכלא אוכמא, דאכיל ושצי, כל מה דאתדבק ביה תחותיה, ואתון מתדבקן ביה וקיימי, דכתיב חיים כלכם היום.
ועל נהורא חוורא, שרייא לעילא נהורא סתימא דאקיף ליה. ורזא עלאה הכא. וכלא תשכח בשלהובא דסליק, וחכמתין דעליונין ביה. אתא רבי פנחס ונשקיה, אמר בריך רחמנא דאיערענא הכא, אזלו עמיה דרבי פנחס תלת מילין.
אהדרו רבי שמעון וחברייא. אמר רבי שמעון, הא דאמרן רזא דחכמתא איהו ביחודא קדישא, דבג"כ ה"א בתראה דשמא קדישא, איהו נהורא תכלא אוכמא, דאתאחיד ביה"ו, דהוא נהורא חוורא דנהיר.
ת"ח, לזמנין האי נהורא תכלא ד', ולזמנין ה', אלא בזמנא דלא מתדבקן ביה ישראל לתתא, לאדלקא ליה, לאתאחדא בנהורא חוורא, איהו ד' ה' ד' ה' ד'. ולזמנא דמתערי ליה, לאתחברא עם נהורא חוורא, כדין אקרי ה'.
מנלן, דכתיב כי יהיה נערה בתולה, נער כתיב, בלא ה', מ"ט בגין דלא אתחברת בדכורא, ובכל אתר דלא אשתכחו דכר ונוקבא, ה"א לא אשתכח, וסלקא מתמן, ואשתאר ד'.
דהא איהי כל זמנא דאתחבר בנהורא חוורא דנהיר, אקרי ה'. דהא כדין כלא אתחבר כחדא, איהי אתדבקת בנהורא חוורא, וישראל מתדבקן בה, וקיימא תחותה, לאדלקא לה, וכדין כלא חד.
ודא הוא רזא דקרבנא, דתננא דסליק, אתער ליה, להאי נהורא תכלא לאדלקא, וכד אתדלק, אתחבר בנהורא חוורא, ושרגא דליק ביחודא חד.
ובגין דארחיה דהאי נהורא תכלא לשיצאה, ולמהוי אכיל כל מה ה' ד' ה' דאתדבק ביה תחותיה, כד רעוא אשתכח, ושרגא דליק בחבורא חד, כדין כתיב ותפול אש ה' ותאכל את העולה וגו'. וכדין אתיידע, דההיא שרגא דליק בחבורא חד, וקשורא חד. נהורא תכלא אתדבק בנהורא חוורא, ואיהו חד. אכיל תחותיה תרבין ועלוון, דמשמע דהא לא אכיל תחותיה, אלא בזמנא דאיהו סליק, וכלא אתקשר ואתחבר בנהורא חוורא, וכדין שלמא דעלמין כלהו, וכלא אתקשר ביחודא חד.
ולבתר דסיים לשיצאה תחותיה, האי נהורא תכלא. מתדבקן ביה תחותיה, כהני וליואי וישראל. אלין בחדוה דשיר, ואלין ברעותא דלבא, ואלין בצלותא. ושרגא דליק עלייהו, ואתדבקו נהורין כחד, ונהירין עלמין, ומתברכין עלאין ותתאין.
וכדין ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום. ואתם, אתם מבעי ליה, אלא ו' לאוספא, על תרבין ועלוון, דאינון מתדבקין ביה, ואכלין ושצאן. ואתון מתדבקן ביה, בההוא נהורא תכלא אוכמא דאכלא, ואתון קיימין, הדא הוא דכתיב חיים כלכם היום.
כל גוונין טבין לחלמא, בר מתכלא, דאיהו אכיל ושצי תדיר, ואיהו אילנא דביה מותא, ושריא על עלמא תתאה, ובגין דכלא שריא תחותיה, איהו אכיל ושצי.
ואי תימא, הכי נמי שריא, בשמיא לעילא, וכמה חילין אינון לעילא, וכלהו קיימי. תא חזי, כל אינון דלעילא בההוא נהורא תכלא אתכללן. אבל תתאי לאו הכי, דאינון מלה גסה, עלמא דקיימא ושריא עליה, ובג"כ אכיל ושצי לון, ולית לה מלה אחרא לתתא בעלמא, דלא אשתצי, בגין דנהורא תכלא שצי, לכל מה דקיימא עליה.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
23
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, בראשית פ״ו
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.