א"ר אלעזר, בשעתא דעאל משה בגו עננא, כמה דכתיב, ויבא משה בתוך הענן, כבר נש דהוה אזיל באתר דרוחא. איערע ביה חד מלאכא רברבא, ותאנא, קמוא"ל שמיה. והוא ממנא על תריסר אלפין ממנן שליחן. בעא לאזדווגא ביה במשה, פתח משה פומיה, בתריסר אתוון גליפן דשמא קדישא דאוליף ליה קב"ה בסנה, ואתרחק מניה תריסר אלפין פרסין, והוה אזל משה בעננא, ועינוי מלהטן כגומרין דאשא.
עד דאיערע ביה חד מלאכא, רברבא ויקירא מן קדמאה, ותאנא הדרניא"ל שמיה, והוא עלאה על שאר מלאכין, אלף ושתין רבוא פרסין, וקליה אזיל במאתן אלף רקיעין, דמסתחראן באשא חיוורא. כיון דחמא ליה משה, לא יכיל למללא. בעא למשדי גרמיה מגו עננא.
א"ל קב"ה, משה, וכי אנת הוא דאסגית מלין עמי בסנה, דבעית למנדע רזא דשמא קדישא, ולא דחלת. והשתא את דחיל מחד משמשי. כיון דשמע משה קליה דקב"ה, אתתקף. פתח פומיה, בע"ב אתוון דשמא עלאה, כיון דשמע הדרני"אל אתוון דשמא קדישא, מפומיה דמשה, אזדעזע. קריב לגביה, א"ל, זכאה חולקך משה, דאתגלי לך, מה דלא אתגלי למלאכי עלאי.
והוה אזיל עמיה, עד דמטו לאשא תקיפא, דחד מלאכא די שמיה סנדלפון. ותאנא, סנדלפון עלאה הוא על שאר חברוי, חמש מאה שנין. והוא קאים בתר פרגודא דמאריה, וקשר ליה כתרין, מבעותהון דצלותא דישראל. ובשעתא דמטי האי כתר לרישיה דמלכא קדישא, הוא מקבל צלותהון דישראל. וכלהו חיילין ואכלוסין מזדעזעין, ונהמין ואמרין, בריך יקרא דיי' מאתר בית שכינתיה.
א"ל הדרניאל למשה, משה, לית אנא יכיל למהך עמך, דלא יוקיד לי אשא תקיפא דסנדלפון. ביה שעתא אזדעזע משה, עד דאתקיף ביה קב"ה במשה, ואותביה קמיה, ואוליף ליה אורייתא. וחפא ליה למשה, בההוא נהורא וזיוא דההוא נעם, והוו אנפוי דמשה נהירין בכל אינון רקיעין. וכל חילא דשמיא הוו מזדעזעין קמיה, בשעתא דהוה נחית באורייתא.
כיון דחבו ישראל לתתא, נטל קב"ה ממשה אל"ף חולקין מההוא זיוא. ביה שעתא, בעו מלאכין עלאין, וכל אינון אכלוסין, לאוקדא למשה, בשעתא דא"ל קב"ה לך רד כי שחת עמך. אזדעזע משה, ולא יכיל למללא, עד דאסגי בצלותין ובעותין קמי קב"ה.
א"ל קב"ה, משה, אתקיף בכורסייא דילי, עד דגער קב"ה בכל אינון אכלוסין, בכל אינון חיילין, ואתקיף משה בתרין לוחין דאבנין, ואחית לון לתתא. ודא הוא דכתיב, עיר גבורים עלה חכם ויורד עז מבטחה. ומההוא זיוא דאשתאר ביה, הוו מבהיקין אנפוי דמשה. ומה בהאי דאשתאר ביה לא הוי יכלין לאסתכלא באנפוי, בההוא דאסתלק מיניה עאכ"ו.
ר' חייא אמר, ימינך יי' נאדרי בכח, דא אורייתא. וע"ד, ימינך יי' תרעץ אויב. דלית מלה בעלמא דיתבר חיליהון דעמין עכו"ם, בר בשעתא דישראל מתעסקין באורייתא. דכל זמן דישראל מתעסקין באורייתא, ימינא אתתקף, ואתבר חילא ותוקפא דעעכו"ם. ובגיני כך אורייתא אקרית עז, כד"א יי' עז לעמו יתן.
ובשעתא דישראל לא מתעסקין באורייתא שמאלא אתתקף, ואתתקף חיליהון דעעכו"ם, ושלטין עלייהו, וגזרין עלייהו גזרין, דלא יכלין למיקם בהו. וע"ד אתגליאו בני ישראל, ואתבדרו ביני עממיא.
הדא הוא דכתיב על מה אבדה הארץ וגו', ויאמר יי' על עזבם את תורתי. דהא כל זמנא דישראל ישתדלון באורייתא, אתבר חילא ותוקפא דכל עע"ז, הה"ד ימינך יי' תרעץ אויב. א"ר אלעזר, ודאי הכי הוא, דכל זמנא דקליהון דישראל, אשתמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וכו', כמה דתנינא הקול קול יעקב, ואי לאו הידים ידי עשו, והא אוקימנא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
10
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, בשלח כ׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
