Zohar, Beshalach 27:1
ויאמר אם שמוע תשמע לקול יי' אלהיך. ויאמר, מאי ויאמר. לא כתיב מאן קאמר דא. אלא קב"ה אמר. רבי חזקיה אמר, שמעינן אמירה סתם, מאמירה סתם. דכתיב ואל משה אמר עלה אל יי'. אמר, לא כתיב מאן קאמר. אוף הכא ויאמר סתם, ולא כתיב מאן קאמר.
ויאמר אם שמוע תשמע לקול יי' אלהיך. ויאמר, מאי ויאמר. לא כתיב מאן קאמר דא. אלא קב"ה אמר. רבי חזקיה אמר, שמעינן אמירה סתם, מאמירה סתם. דכתיב ואל משה אמר עלה אל יי'. אמר, לא כתיב מאן קאמר. אוף הכא ויאמר סתם, ולא כתיב מאן קאמר.
אמר רבי יוסי, משמע דכתיב, ויצעק אל יי' ויורהו יי' עץ, מהכא משמע ויאמר, ומשמע מאן אמר מלה. לקול יי' אלהיך, לקולי מבעי ליה. אלא לההוא קול דעאלו ביה.
אמר רבי אבא, בתר דאתגליא בהו רשימא קדישא, עאלו בתרין חולקין קדישין, כמה דאתמר, וכיון דעאלו באלין תרין, עאלו באלין תרין חולקין אחרנין, דכד יסתלקון באלין תרין אחרנין, יתחברון באלין, ולא ממנעי ברכאן, ובג"כ, באלין מטו ברכאן, עד מלכא קדישא.
ומאתריה דקרא אשתמע מלה, דכתיב, ויאמר אם שמוע תשמע. ויאמר: דא מלכא קדישא. ומאי קאמר, אם שמוע תשמע לקול יי' אלהיך, כד"א כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא, דא כנסת ישראל. והישר בעיניו תעשה: דא צדיק. והאזנת למצותיו: דא נצח. ושמרת כל חקיו: דא הוד. כיון דעאלו באלין, הא מטו למלכא קדישא. לבתר מה כתיב, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יי' רופאך. כי אני יי': דא מלכא קדישא.
אשתמע, דכל מאן דנטיר להאי רשימא קדישא, מניה סליק עד מלכא קדישא עלאה. מאי משמע. משמע אינון תרין, דאתכנש בהו זרעא, ומשח רבות קודשא, דשדיין ליה בפום אמה, אתקשרו כחדא, ומלכא עלאה עלייהו, ואתקשרו ביה. ועל כך, מאן דעאל באלין תרין, ונטיר לון, אתקשר בתרין אחרנין, ועאל בהו, וכדין מטי למלכא קדישא.
אמר רבי יצחק, ודאי מאן דזכי בצדיק, זכי בנצח והוד, ואלין אינון תלתא, דאתברכא בהו כנסת ישראל. ומאן דזכו בהו, זכי במלכא קדישא, ועאל בכלהו ארבעה.
ולקבלי ארבעה אלין, נטירו להאי רשימא קדישא, מארבע מלין: נטירו דכנסת ישראל, אסתמרותא דנדה. נטירו דצדיק, אסתמרותא דשפחה. נטירו דנצח, אסתמרותא דבת עכו"ם. נטירו דהוד, אסתמרותא דזונה. ועל דא לקול יי' אלהיך, דא כנסת ישראל.
במה זכאן ישראל לקבלא אפי שכינתא, באסתמרותא מן נדה. ועל דא כתיב, ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה. מאי לגלות ערותה דא כנסת ישראל. ובהאי אחידן ומתקשרן מלין אחרנין, דכנסת ישראל אתקשרת בהו. והא אוקמוה מלי.
והישר בעיניו תעשה: דא צדיק. כמה דכתיב, עיני יי' אל צדיקים, לאסתמרא משפחה. והא אוקימנא מלי. דכתיב ושפחה כי תירש גבירתה, דגרים לצדיק דאתדבק בשפחה. והאזנת למצותיו: דא נצח, לאסתמרא דלא יעול רשימא דא בבת אל נכר, ולא ישקר ביה בנצח. דכתיב, וגם נצח ישראל לא ישקר. ומאן דנטיר האי, קיים מצותיו, דכתיב כי לא תשתחוה לאל אחר. ושמרת כל חקיו: דא הוד, לאסתמרא מן זונה.
ואזלא הא, כמה דתנינן, אמר רבי יהודה, מאי דכתיב חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. אלא, כל מאן דמזרז גרמיה, ושוי דחילו דחרבא שננא תקיפא לקבליה. על ירך, מאי על ירך. דא רשימא קדישא. כד"א, שים נא ידך תחת ירכי.
ד"א חגור חרבך, כלומר, זרז ואתקיף יצרך בישא, דאיהו חרבך. על ירך, על ההוא רשימא קדישא לנטרא ליה. ואי נטר ליה, כדין אקרי גבור, וקב"ה אלביש ליה בלבושוי, ומאן לבושוי דקב"ה. הוד ונצח. דכתיב, הוד והדר לבשת. אוף הכא הודך והדרך, וכדין אתדבק בר נש במלכא קדישא כדקא יאות.
מכאן ולהלאה, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יי' רופאך. דא מלכא קדישא, ועל דא אזהר לון על ההוא מלה ממש, דיהב ורשים בהו, ולא יתיר ועד כען לא אתייהיבת להו אורייתא, אלא כיון דכתיב, שם שם לו חק ומשפט, מיד ויאמר אם שמוע תשמע וגו'.
תא חזי, כד בעא קב"ה לאזהרא לישראל, על אורייתא, בכמה מלין משיך להו, בכמה משיכן דחביבותא, כבר נש דמשיך בריה לבי רב. ות"ח, לא בעא קב"ה למיהב להו אורייתא, עד דקריבו בהדיה. ובמה קריבו בהדיה, בגלויא דרשימא דא, כמה דאתמר.
אמר ר' יהודה, לא קריבו ישראל לטורא דסיני, עד דעאלו בחולקא דצדיק, וזכו ביה. מנלן, דכתיב ביום הזה באו מדבר סיני, ביום הזה ממש דייקא. וכתיב ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו וגו'.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
14
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, בשלח כ״ז
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.