Zohar Beshalach 30
Zohar, Beshalach 30:1
ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת. מ"ט. משום דמחקק בנסין הוה, ושמא קדישא עלאה רשימא ביה. בקדמיתא נחש, כמה דאתמר, דרך נחש עלי צור. נחש, הא אתידע דאתער צור. באן אתר אתגלי, הכא אתגלי דכתיב הנני עומד לפניך שם על הצור. ומאן צור. כד"א הצור תמים פעלו, ותמן ידע משה היך קאים נחש עלי צור. והא אוקימנא מלי.
Zohar, Beshalach 30:2
א"ר יהודה, אי לישתיק קרא יאות שאילתא. אלא הא כתיב, והכית בצור ויצאו ממנו מים. אמר ליה, ודאי הכי הוא, דלית לך כל שמא ושמא, מאינון שמהן קדישין דקב"ה, דלא עבד נסין וגבוראן, ואפיק כלא דאצטריך לעלמא, כ"ש לאפקא הכא מיא.
Zohar, Beshalach 30:3
א"ל, אי הכי, הא כתיב, הן הכה צור ויזובו מים. מאן מחי לשמיה. א"ל, פטישא חריפא, בקטרוי ידיע, ואת שאיל דא. אלא תא חזי, בכל אתר צור גבורה, וכד בעי קב"ה למחאה, או לאלקאה, אתער גבורה דא וההוא גבורה מחי ולקי, ודא הוא דכתיב, הן הכה צור ויזובו מים. ואי לאו דאתער צור, ולקי באתר דאצטריך, לא נביעין מיא.
Zohar, Beshalach 30:4
א"ל, אי הכי, הא כתיב, צור ילדך תשי. ותנינן מאי תשי, כלומר חלשת ליה. א"ל ודאי הכי הוא, דאלמלי ינדעון חייביא, דהאי צור זמינא לאתערא לקבלייהו, ולאלקאה לון, ימנעון מלמיחב קמיה, אלא חלשא איהי בעינייהו, הואיל ולא מסתכלי בה, ולא מסתכלי בארחייהו, ועל דא צור ילדך תשי.
Zohar, Beshalach 30:5
ר' אבא אמר, אית צור, ואית צור, מסטרא דצור עלאה, נפק צור אחרא. ומאי צור עלאה. צור דכל צורים. ומאי איהו, ההוא דאולידת לישראל, דכתיב צור ילדך תשי. דהא מסטרא דצור עלאה דלעילא, נפקא צור אחרא. מסטרא דאימא, נפקא גבורה.
Zohar, Beshalach 30:6
ואזלא הא כהא דא"ר אלעזר, כתיב מי ימלל גבורות יי'. מאי גבורות יי'. לאכללא אימא עלאה דכלא, דאע"ג דלאו איהי דינא, מסטרהא אשתכח, דהא מסטרהא גבורה אשתכח, ובגיני כך צור עלאה אקרי. ותשכח אל מחוללך, דא נהירו דאבא. מאי ניהו. חסד עלאה, דאיהו נהירו דאבא.
Zohar, Beshalach 30:7
תו אמר רבי אבא, מים בכל מקום, הא ידיעא, וקב"ה בהאי צור אתער לארקא מיא, דהא לא אתחזי, ודא הוא את וניסא דקב"ה. ועל דא שבח דוד ואמר, ההפכי הצור אגם מים וגו'. ומשמע ההפכי, דהא לאו ארחוי דצור בכך.
Zohar, Beshalach 30:8
ועל דא, בצור עלאה, אפיק מיא מאתר דלתתא. ומה שמיה דההוא דלתתא. סלע. דכתיב והוצאת להם מים מן הסלע. ובמה אפיק האי סלע מיא. בחילא דצור דלעילא.
Zohar, Beshalach 30:9
ר"ש אמר, הצור תמים פעלו מאי משמע הצור תמים פעלו. דאתהפך צור, למעבד פעלו דתמים. ומאי איהו. אברהם. דכתיב ביה התהלך לפני והיה תמים. ודא הוא ההפכי הצור אגם מים, ומשמע תמים פעלו, ודא אברהם.
Zohar, Beshalach 30:10
בשעתא דא, אתהדר הצור, תמים. בשעתא אחרא תניינא, כד בעא משה לאפקא מיא בהאי צור, בחובייהו דישראל, לא אתהדר תמים, כקדמיתא. ביה זמנא, אתרעם משה ואמר, צור ילדך תשי. כלומר, חלשת ליה ממה דהוה בקדמיתא, דבגינך לא אשתכח תמים השתא, ואתעביד דינא, מה דלא הוה ביומי ילדך, כלומר עולימך.
Ficha editorial de este texto