Zohar Beshalach 7
Zohar, Beshalach 7:1
יי ילחם לכם ואתם תחרישון. רבי אבא פתח אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קדשי. זכאין אינון ישראל, דקב"ה אתרעי בהון, לאתדבקא בהו, מכל שאר עמין דעלמא, ומגו רחימותא דלהון, קריב לון לגביה, ויהב לון אורייתא, ויהב לון שבת, דאיהו קדישא מכל שאר יומין, ונייחא מכלא, וחדוה דכלא, ושקיל שבת, לקבל אורייתא כלא, ומאן דנטיר שבת, כאילו נטיר אורייתא כלא.
Zohar, Beshalach 7:2
וקראת לשבת עונג, ענוגא דכלא, ענוגא דנפשא וגופא, ענוגא דעלאין ותתאין. וקראת לשבת, מאי וקראת. דיזמין ליה. כד"א, מקראי קדש, כלומר, זמינין, כמה דמזמנין אושפיזא לביתיה. וע"ד וקראת לשבת ענג, דיזמין ליה, כמה דמזמנין אושפיזא, בפתורא מתקנא, בביתא מתקנא כדקא יאות, במיכלא ובמשתיא כדקא יאות, יתיר על שאר יומין. וקראת לשבת מבעוד יום. לקדוש יי' מכובד: דא יום כפורים. תרי דאינון חד. וכבדתו מעשות דרכיך, כמה דאוקימנא.
Zohar, Beshalach 7:3
ממצוא חפצך ודבר דבר, והא אתמר, בגין דההיא מלה סלקא, ואתער מלה דחול לעילא. מאן דמזמין אושפיזא, ביה בעי לאשתדלא, ולא באחרא.
Zohar, Beshalach 7:4
תא חזי ההוא מלה דנפיק מפומיה דבר נש, סלקא ואתער אתערותא לעילא, אי לטב, אי לביש. ומאן דיתיב בענוגא דשבתא, אסיר ליה לאתערא מלה דחול, דהא פגים פגימו ביומא קדישא. מאן דיתיב בהילולא דמלכא, לא יתחזי למשבק למלכא, ויתעסק באחרא.
Zohar, Beshalach 7:5
ובכל יומא בעי לאחזאה עובדא, ולאתערא אתערותא ממה דאצטריך. ובשבת, במלי דשמיא, ובקדושה דיומא בעי לאתערא, ולא במלה אחרא.
Zohar, Beshalach 7:6
תא חזי, הכא כד אתקריב פרעה לאגחא קרבא בהו בישראל, בההיא זמנא, לא בעי קודשא בריך הוא, דיתערון ישראל אתערותא לתתא כלל, דהא אתערותא לעילא הוא, דהא אבהן אקדימו ואתערו אתערותא דא לעילא, וזכותא דלהון קאים קמיה, ולא בעא קודשא ב"ה דישראל יתערון לתתא כלל. הדא הוא דכתיב יי' ילחם לכם ואתם תחרישון. תחרישון ודאי, ולא תתערון מלה דלא אצטריך לכו, והכא אתכליל שמא קדישא באתוון רשימן, והא אתערו ביה חברייא.
Zohar, Beshalach 7:7
רבי יוסי ורבי יהודה הוו אזלי בארחא. אמר רבי יוסי לרבי יהודה, ודאי תנינא, יי', בכל אתר רחמי, ואף על גב דאגח קרבא, ועביד דינא, ההוא דינא ברחימותא הוא. והכא חמינא, דכתיב יי' ילחם לכם, ולא אתחזי בההוא דינא רחמי כלל, דהא כתיב לא נשאר בהם עד אחד.
Zohar, Beshalach 7:8
אמר ליה, מלה דא שמענא מרבי שמעון דאמר, דאפילו הכא דינא ברחמי הוה, דחפא עליהון ימא ומיתו, ולבתר אפיק לון ימא, וקודשא בריך הוא בעא ביקריהון, ואתקברו בארעא, ולא בעאת ארעא לקבלא לון, עד דאושיט לה קודשא בריך הוא ימיניה, וקבילת לון, הה"ד, נטית ימינך תבלעמו ארץ. ובגין דא, האי דינא ברחמי הוה.
Zohar, Beshalach 7:9
ועל דא, לא בעא קודשא בריך הוא דיתערון ישראל מלה בעלמא, דאי יתערון ישראל מלה, לא יתערון שמא דרחמי, ולא יתעביד דינא ברחמי, הדא הוא דכתיב יי' ילחם לכם ואתם תחרישון, דלא תתערון מידי. דהא שמא דרחמי בעי לאתערא עלייהו, למעבד דינא ברחמי. ועל דא בעי, דלא תעבדון פגימו, ותתערון מלה אחרא.
Zohar, Beshalach 7:10
אמר ליה, והא כתיב, ויצא יי' ונלחם בגוים ההם. אי הכי דא דינא ברחמי הוה. אמר ליה, הכי הוה ודאי, דינא הוא ברחמי, דמותא דלהון לא אשתכח כמותנא דשאר בני עלמא, אלא חס עלייהו קודשא בריך הוא, דלא יהון כמותנא דשאר בני עלמא, דקטילו לון, אלא בנחת בלא צערא, הא דינא ברחמי איהו.
Zohar, Beshalach 7:11
ובכל אתר, שמא דא, דינא ברחמי איהו, בר אתר חד, דכתיב יי' כגבור יצא וגו'. וכי כגבור ולא גבור. אלא ישני לבושוי, וילבש לבושין אחרנין. כאיש מלחמות, ישני זיניה.
Zohar, Beshalach 7:12
ועם כל דא, דינא הוא יתיר, אבל רחמי ביה, כמה דכתיב, כגבור, ולא גבור. כאיש מלחמות, ולא איש מלחמות. דודאי אף על גב דעביד דינא, חס על עובדוי, ועל דא, יי' ילחם לכם ודאי ואתם תחרישון. זכאה חולקהון דישראל, דקודשא בריך הוא בריר לון לחולקיה ואחסנתיה, דכתיב כי חלק יי' עמו יעקב חבל נחלתו.
Ficha editorial de este texto