Zohar Bo 15
Zohar, Bo 15:1
ובגין דא אמר, ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. לית בכל בריה דאשוה כוותי, ואף על גב דבראתי לה כדמות אתוון דילי, דאנא יכיל למחאה ההיא צורה, ולמעבד לה כמה זמנין, ולית אלוה אחרא עלי דיכיל לממחי דיוקני' ובג"ד כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים.
Zohar, Bo 15:2
ואי יקשה ב"נ, דהא כתיב כי לא ראיתם כל תמונה. איהו יתרץ ליה, האי תמונה חזינא, דהא כתיב ותמונת ה' יביט. ולא בכל תמונה אחרא דברא ויצר באתווי, ובגין דא אמר, ואל מי תדמיוני ואשוה ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו.
Zohar, Bo 15:3
ואפילו האי תמונה, לית ליה באתריה, אלא כד נחית לאמלכא על בריין, ויתפשט עלייהו, יתחזי לון לכל חד, כפום מראה וחזיון ודמיון דלהון, והאי איהו וביד הנביאים אדמה.
Zohar, Bo 15:4
ובגין דא יימא איהו, אע"ג דאנא אדמה לכו בדיוקנייכו, אל מי תדמיוני ואשוה, דהא קדם דברא קב"ה דיוקנא בעלמא, וצייר צורה, הוה הוא יחידאי בלא צורה ודמיון, ומאן דאשתמודע ליה, קדם בריאה, דאיהו לבר מדיוקנא, אסור למעבד ליה צורה ודיוקנא בעלמא, לא באות ה', ולא באות י' ואפילו בשמא קדישא, ולא בשום אות ונקודה בעלמא, והאי איהו כי לא ראיתם כל תמונה, מכל דבר דאית ביה תמונה ודמיון לא ראיתם.
Zohar, Bo 15:5
אבל בתר דעבד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עלאה, נחית תמן, ואתקרי בההוא דיוקנא ידו"ד, בגין דישתמודעון ליה במדות דיליה, בכל מדה ומדה, וקרא: אל, אלהים, שדי, צבאות, אדי"ד. בגין דישתמודעון ליה, בכל מדה ומדה, איך יתנהג עלמא, בחס"ד ובדינא, כפום עובדיהון דבני נשא, דאי לא יתפשט נהוריה על כל בריין, איך ישתמודעון ליה, ואיך יתקיים, מלא כל הארץ כבודו.
Zohar, Bo 15:6
ווי ליה, מאן דישוה ליה, לשום מדה, ואפילו מאלין מדות דיליה, כל שכן לבני האדם, אשר בעפר יסודם, דכלים ונפסדים. אלא דמיונא דיליה, כפום שלטנותיה על ההיא מדה, ואפילו על כל בריין. ולעילא מההיא מדה. וכד אסתליק מינה, לית ליה מדה, ולא דמיון, ולא צורה.
Zohar, Bo 15:7
כגוונא דימא, דלית במיא דימא דנפקי מיניה, תפיסו כלל ולא צורה, אלא דאתפשטותא דמיא דימא על מאנא, דאיהו ארעא, אתעביד דמיון, ויכילנא למעבד חושבן תמן, כגון המקור דימא הא חד. נפיק מיניה מעין, כפום אתפשטותא דיליה מההוא מאנא, כעגולא דאיהי י', הא מקור חד, ומעין דנפיק מניה הא תרין.
Zohar, Bo 15:8
לבתר עבד מאנא רברבא כגון מאן דעבד חפירא רברבא ואתמלי מן מיא, דנפיק מן מעיין. ההיא מאנא אתקרי ים, והוא מאנא תליתאה, וההוא מאנא רברבא, ואתפליג לז' נחלין, כפום מאנין אריכין, הכי אתפשט מיא מן ימא, לשבעה נחלין והא מקור, ומעיין, וימא, וז' נחלין, אינון י' ואי יתבר אומנא אלין מאנין דתקין, יהדרון מיא למקור, וישתארו מאנין תבירין יבשין בלא מיא.
Zohar, Bo 15:9
הכי עלת העלות, עביד עשר ספירות, וקרא לכתר מקור, וביה לית סוף לנביעו דנהוריה. ובג"ד קרא לגרמיה אין סוף, ולית ליה דמות וצורה, ותמן לית מאנא למתפס ליה, למנדע ביה ידיעא כלל. ובג"ד אמרו ביה, במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור.
Zohar, Bo 15:10
לבתר עבד מאנא זעירא, ודא י', ואתמליא מניה, וקרא ליה מעין נובע חכמה, וקרא גרמיה בה חכם, ולההוא מאנא קרא ליה חכמ"ה. ולבתר עבד מאנא רברבא, וקרא ליה ים, וקרא ליה בינה, והוא קרא לגרמיה מבין בה.
Zohar, Bo 15:11
חכם מעצמו, ומבין מעצמו, כי חכמה איהי לא אתקריאת חכמה מגרמה, אלא בגין ההוא חכם דאמלי לה מנביעו דיליה. ואיהי לא אתקריאת בינה מגרמה, אלא ע"ש ההוא מבין דאמלי לה מניה. דאי הוה מסתלק מנה, אשתארת יבשה. הה"ד אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש.
Zohar, Bo 15:12
לבתר והכהו לשבעה נחלים. ועבד ליה לז' מאנין יקירין, וקרא לון: גדול"ה. גבור"ה. ת"ת. נצ"ח. הו"ד. יסו"ד. מלכו"ת. וקרא גרמיה גדול בגדול"ה וחסי"ד. גבור, בגבור"ה. מפואר, בתפאר"ת. מארי נצחן קרבין, בנצ"ח נצחים. ובהו"ד קרא שמיה, הוד יוצרנו. וביסו"ד קרא שמיה צדיק. ויסו"ד, כלא סמיך ביה, כל מאנין וכל עלמין. ובמלכות, קרא שמיה מלך. ולו הגדול"ה והגבור"ה והתפאר"ת והנצ"ח וההו"ד כי כ"ל בשמים, דאיהו צדי"ק. ולו הממלכה: דאיהו מלכו"ת.
Zohar, Bo 15:13
כלא ברשותיה, למחסר במאנין, ולאוספא בהון נביעו, ולמחסר כפום רעותיה בהון ולית עליה אלהא, דיוסיף ביה, או יגרע ביה.
Zohar, Bo 15:14
לבתר עבד משמשין, לאלין מאנין, כרסייא בארבע סמכין. ושית דרגין לכרסייא. הא עשר. וכלא איהו כרסייא. כגון כוס דברכה, דתקינו בו עשרה דברים, בגין תורה דאתייהיבת בעשרה דברן. בגין עלמא דאיהו מעשה בראשית, דאתברי בעשרה מאמרות.
Zohar, Bo 15:15
ותקין לכרסייא כתות לשמשא ליה, דאינון מלאכים. אראלים שרפים. חיות. אופנים. חשמלים. אלים. אלהים. בני אלהי"ם. אישי"ם. ולאלין עביד שמשין, סמא"ל, וכל כתות דיליה, דאינון כעננים למרכב בהון לנחתא בארעא, ואינון כסוסין לון.
Zohar, Bo 15:16
ומנלן דעננים אקרון מרכב. הה"ד, הנה יי' רוכב על עב קל ובא מצרים. ודא ממנא דמצרים, ומיד דחזו דאלהא די הוא ממנא דלהון, חזו ליה כסוסיא, תחות מרכבתיה דקב"ה, מיד ונעו אלילי מצרים מפניו, ולבב מצרים ימס, נעו מאמונה דלהון, ולב דלהון נמס כדונג, מההיא אמונה, ואמרי, וכי עד כען אמונה ממנא דילן כסוסיא, הוה נע לבהון מאמונה דלהון, ונמס כדונג. ומנלן דימס לשון נמס כדונג איהו כד"א, היה לבי כדונג נמס בתוך מעי.