אמר רבי יוסי, אמאי כל זייני חרשין וקוסמין, לא אשתכחו אלא בנשייא. אמר ליה, הכי אוליפנא, מדאתא נחש על חוה, הטיל בה זוהמא בה אטיל, ולא בבעלה. אמר, הכי הוא ודאי. אתא רבי יוסי, ונשקיה לרבי יצחק, אמר כמה זמנין שאילנא האי מלה, ולא זכינא בה, אלא השתא.
אמר ליה, כל הני עובדין וכל מה דידע בלעם, מאן אתר אוליף ליה. אמר ליה, מאבוי. אבל, באינון הררי קדם, דאיהו ארץ קדם, אוליף כל חרשין וכל זיני קוסמין, בגין דבאינון טורי, אינון מלאכי עז"א ועזא"ל דאפיל לון קב"ה מן שמיא, ואינון קטירין, בשלשלאי דפרזלא, ואודיעין חרשין לבני נשא, ומתמן הוה ידע בלעם, כמה דאת אמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם.
א"ל, והא כתיב ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו. א"ל, סטרא תתאה דאתיא מרוח מסאבא דלעילא, הוא רוח מסאבא, דשליט במדברא, כד עבדו בני ישראל ית עגלא, בגין לאסתאבא בהדיה, דאיהו תתאה, ובכלא עבד חרשוי בגין דיכול לאעקרא לון לישראל, ולא יכיל.
אמר רבי יוסי, האי דאמרת בקדמיתא, דכד נחש אתא על חוה אטיל בה זוהמא, שפיר, אבל הא תנינן, דכד קאימו ישראל, על טורא דסיני, פסק מנייהו זוהמא. ישראל דקבילו אורייתא, פסק מנייהו זוהמא, אבל שאר עמין עעכו"ם, דלא קבילו אורייתא, לא פסקא זוהמא מנייהו.
אמר ליה שפיר קאמרת, אבל תא חזי, אורייתא לא אתייהיבת אלא לדכורי, דכתיב וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. דהא נשי, פטירין מפקודי אורייתא.
ועוד, דאהדרו כלהו לזוהמתן כקדמיתא, בתר דחטו, ואתתא קשיא לאתפרשא זוהמא מנה, יתיר מגברא, ובגין כך, אשתכחו נשין בחרשיא, ובזוהמא דא, יתיר מגוברין. דהא נשיא מסטרא דשמאלא קא אתיין ואתדבקו בדינא קשיא, וסטרא דא, אתדבק בהו, יתיר מגוברין, כמה דאתמר, בגין דאתיא מסטרא דדינא קשיא, וכלא אתדבק ואזיל בתר זיניה.
תא חזי, דהכי הוא, כמה דאמינא, דבלעם הוה אסתאב בקדמיתא, בגין לאמשכא עליה רוחא מסאבא. כגוונא דא, אתתא ביומי דמסאבו דילה, אית ליה לבר נש לאסתמרא מנה, בגין דברוח מסאבא אתדבקת ובההוא זמנא, אי איהי תעביד חרשין, אצלחו בידהא, יתיר מזמנא אחרא דהא רוח מסאבא שריא עמה, ועל דא, בכל מה דקריבת אסתאב, כל שכן מאן דקריב בהדה. זכאין אינון ישראל, דקודשא בריך הוא, יהיב לון, אורייתא, ואמר לון, ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה אני ה'.
אמר ליה, האי מאן דאסתכל, בצפצופוי דעופי, אמאי אקרי נחש. א"ל דהא מההוא סטרא קאתי, דרוח מסאבא, שריא על ההוא עופא, ואודע מלין בעלמא. וכל רוח מסאבא, בנחש אתדבקו, ואתיין לעלמא, ולית מאן דישתזיב מניה בעלמא, דהא איהו אשתכח עם כלא, עד זמנא, דזמין קב"ה לאעברא ליה מעלמא, כמה דאתמר, דכתיב בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'. וכתיב ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ וגו'.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
8
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, חיי שרה י״ג
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
