(תוספתא) רבי יוסי ב"ר יהודה, אזיל למיחמי לר' חייא, א"ל, לימא מר, אי שמע האי פרשתא, היך אמרו מארי מתניתא, דפרשוה בעניינא דנשמתא. אמר, זכאה חולקיהון דצדיקיא, בעלמא דאתי, דכך היא אורייתא בלבהון, כמבועא רבא דמיא, דאע"ג דמסתימין ליה, מסגיאות מייא, פתחין מבועין דנבעין לכל עיבר.
ת"ש, ר' יוסי, רחימא את, אנא אימא לך בהאי פרשתא, לעולם אין גוף האדם נכנס בחשבון הצדיקים, על יד דומה, עד שתראה הנשמה פנקס סימנה, שנותנין לה הכרובים בג"ע. א"ר יוסי, אנא שמענא, דהא נשמתא, בתר דעיילת תמן, היא אזלת לסלקא לאתרה לעילא, ולא למיחת לתתא, אבל קודם שתעלה ותכנס, נעשית אפטרופוס הגוף, על יד דומה, ומראה לו, שראוי הוא לקבל שכר ארבע מאות עולמות.
א"ר חייא, הא רבי אלעזר אמר, דהא דומה ידע קודם, משום דמכרזי עלה בגנתא דעדן. אבל אנא כך שמענא, די בעדנא דיהבין ליה פנקסא, חזר על גופא, לאעיל ליה בפתקא דצדיקיא, על ידוי דדומה. הדא הוא דכתיב, אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני. מהו כסף השדה, דא כסופא דעלמין ארבע מאות, דיהבין ליה לאחסנא.
רב יוסף, כד הוה שמע פרשתא דא, ממאריהון דמתיבתא, הוה אמר, מאן דאיהו עפרא, מאי קא זכי להאי, מאן יזכה, ומאן יקום הדא הוא דכתיב מי יעלה בהר ה' וגו'.
אמר רבי אבא, תא חזי, מאי דכתיב, וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף, דא הוא כסופא רבתא, דאינון עלמין וכסופין. ארבע מאות שקל כסף, ארבע מאות עולמות, והנאות, וכסופין. עובר לסוחר, רב נחמן אמר, שיעבור כל שערי שמים, וירושלים של מעלה ואין מוחה בידה.
תא חזי, מה כתיב, ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו, ונמנה, עם שאר הצדיקים בחבורתם, מפתקא דממנא על ידוי דדומה. א"ר יצחק, הכי גמירנא, כל אינון דכתיבין בידוי דדומה, וממנן על ידוי, יקומון לזמנא דזמין לאחיא דיירי עפרא, ווי להון לרשיעיא דלא כתיבין על ידוי בפתקא, שיאבדו בגיהנם לעלמין, ועל דא נאמר ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר (עד כאן תוספתא).
רבי אלעזר אמר, בשעתא דעאל אברהם במערתא, היך עאל. בגין דהוה רהיט אבתריה דההוא עגלא, דכתיב ואל הבקר רץ אברהם וגו', וההוא בן בקר, ערק עד ההוא מערתא, ועאל אבתריה, וחמא מה דחמא.
תו בגין דאיהו צלי כל יומא ויומא, והוה נפיק עד ההוא חקל, דהוה סליק ריחין עלאין, וחמא נהורא דנפיק מגו מערתא, וצלי תמן, ותמן מליל עמיה קודשא בריך הוא, ובגין כך בעא ליה, דתיאובתיה הוה בההוא אתר תדיר.
ואי תימא אי הכי, אמאי לא בעא לה עד השתא. בגין דלא ישגחון עליה, הואיל ולא אצטריך ליה, השתא דאצטריך ליה, אמר הא שעתא למתבע ליה.
תא חזי, אי עפרון הוה חמי במערתא, מה דהוה חמי אברהם בה, לא יזבין לה לעלמין, אלא ודאי לא חמא בה ולא כלום, דהא לית מלה אתגליא, אלא למאריה, ובגין כך, לאברהם אתגלייא, ולא לעפרון, לאברהם אתגלייא, דיליה הוה לעפרון לא הות אתגליא ליה, דלא הוה ליה חולקא ביה. ובגין כך, לא אתגלי לעפרון כלום, ולא הוה חמי אלא חשוכא, ועל דא זבין לה.
ומה דלא תבע אברהם בקדמיתא, דיזבין ליה זבין, דהא אברהם לא קאמר, אלא ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו וגו', בכסף מלא יתננה לי וגו', ואיהו אמר השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה וגו'. בגין דכלא הוה מאיס עליה דעפרון, דלא ידע מה היא.
ות"ח, כד עאל אברהם במערתא, בקדמיתא חמא תמן נהורא, ואתרמי עפרא קמיה, ואתגלי ליה תרין קברין, אדהכי אסתלק אדם בדיוקניה, וחמא ליה לאברהם, וחייך, וביה ידע אברהם, דתמן הוא זמין לאתקברא.
א"ל אברהם, במטו מינך, קוסטרא קטיר אית הכא. אמר ליה, קב"ה טמרני הכא, ומההוא זמנא עד השתא, אתטמרנא כגילדא דקירטא, עד דאתית אנת בעלמא, השתא מכאן ואילך, הא קיומא לי, ולעלמא, הוה בגינך.
חמי מה כתיב, ויקם השדה והמערה אשר בו, קימה ממש הוה ליה, מה דלא הוה ליה עד השתא. רבי אבא אמר, ויקם השדה, ודאי קימה ממש, דקם ואסתלק קמיה דאברהם, בגין דעד השתא, לא אתחזי תמן כלום, והשתא מה דהוה טמיר, קם ואסתליק, וכדין קם כלא בנמוסוי.
אמר רבי שמעון, בשעתא דעאל אברהם במערתא, ואעיל שרה תמן, קמו אדם וחוה, ולא קבילו לאתקברא תמן, אמרו ומה אנן בכסופא קמי קודשא בריך הוא, בההוא עלמא, בגין ההוא חובא דגרימנא, והשתא יתוסף לן כסופא אחרא, מקמי עובדין טבין דבכו.
אמר אברהם, הא אנא זמין קמי קודשא בריך הוא, בגינך דלא תכסיף קמיה לעלמין. מיד ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו, מאי ואחרי כן. בתר דקביל אברהם עליה מלה דא.
אדם עאל בדוכתיה, חוה לא עאלת, עד דקריב אברהם, ואעיל לה לגבי אדם, וקביל לה בגיניה, הה"ד ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו, לשרה לא כתיב, אלא את שרה, לאסגאה חוה, וכדין אתיישבו בדוכתייהו כדקא יאות, הה"ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ותנינן באברהם. תולדות השמים והארץ, דא אדם וחוה, אלה השמים והארץ לא כתיב, אלא תולדות השמים והארץ, ולא תולדות בר נש. ואינון אתקיימו בגיניה דאברהם. ומנא לן דאתקיימו בגיניה דאברהם. דכתיב ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם, ועד דאתא אברהם, לא אתקיימו אדם וחוה בדוכתייהו, בההוא עלמא.
ר' אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוי, אמר, האי מערתא לאו איהו כפילתא, דהא כתיב מערת המכפלה וקרא קרי לה לבתר, מערת שדה המכפלה, מכפלה קא קרי ליה לשדה.
אמר ליה, הכי קארי ליה, מערת המכפלה, כמה דאת אמר, ויתן לי את מערת המכפלה, אבל ודאי, חייך, לאו מערתא איהו מכפלה, ולאו שדה אקרי מכפלה, אלא האי שדה ומערתא, על שום מכפלה אקרון, שדה המכפלה ודאי, ולא מערתא, דהא מערתא בשדה איהי, וההוא שדה קאים במלה אחרא.
תא חזי, ירושלם כל ארעא דישראל אתכפל תחותה, ואיהי קיימא לעילא ותתא, כגוונא דא, ירושלם לעילא ירושלם לתתא, אחידא לעילא, ואחידא לתתא, ירושלם לעילא אחידת בתרין סטרין, לעילא ותתא, ובגין כך, כפלתא היא.
ועל דא, האי שדה מההיא כפלתא איהו, דביה שריא. כגוונא דא כתיב כריח שדה אשר ברכו ה', לעילא ותתא, ובג"כ שדה המכפלה ודאי ולא שדה כפול.
תו, רזא דמלה, שדה המכפלה ודאי, מאן מכפלה, ה' דבשמא קדישא, דאיהי מכפלה. וכלא קיימא כחד, ובגיניה קאמר, באורח סתים, ה' מכפלה, דלא הוי בשמא קדישא, את אחרא מכפלה, בר איהי.
ואף על גב דמערתא כפלתא הוה, ודאי, דאיהי מערתא, גו מערתא, אבל על שום אחרא, אקרי מערת שדה המכפלה, כמה דאתמר. ואברהם ידע, וכד אמר לבני חת, כסי מלה, ואמר ויתן לי את מערת המכפלה, על שום דאיהי מערתא כפלתא, ואורייתא לא קרי לה, אלא מערת שדה המכפלה כדקא יאות.
וקודשא בריך הוא, עבד כלא לאשתכחא האי עלמא, כגוונא דלעילא, ולאתדבקא דא בדא, למהוי יקריה לעילא ותתא, זכאה חולקיהון דצדיקיא, דקודשא בריך הוא אתרעי בהו, בהאי עלמא ובעלמא דאתי.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
24
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, חיי שרה ט״ו
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
