רבי שמעון הוה אתי לטבריה והוה עמיה רבי אבא. אמר רבי שמעון לרבי אבא, נזיל, דהא אנן חמינן, דבר נש חד, ימטי השתא לגבן ומלין חדתין בפומיה, ואינון מלין דאורייתא. אמר רבי אבא, הא ידענא, דבכל אתר דמר אזיל, קודשא בריך הוא משדר ליה מלאכין, טסין בגדפין לאשתעשעא ביה.
עד דהוו אזלי, סליק רבי שמעון עינוי, וחמא בר נש, דהוה רהיט ואזיל. יתבו רבי שמעון ורבי אבא. כד מטא גבייהו, אמר ליה רבי שמעון, מאן אנת. אמר ליה יודאי אנא, ומקפוטקיא קאתינא, ואנא אזילנא אטיטריה דבר יוחאי, דאתמנון חבריא במלין ידיען, ושדרוני גביה. אמר ליה אימא ברי. אמר ליה אנת בר יוחאי. אמר ליה אנא בר יוחאי.
אמר ליה הא אוקימנא דלא יפסיק בר נש בצלותיה, ביניה לבין כותלא, כמה דכתיב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר וגו'. ומאן דצלי, אסיר למעבר ארבע אמות סמיך ליה, ואוקמוה להני ארבע אמות לכל סטר, בר לקמיה. ואוקמוה, דלא יצלי בר נש, אחורי רביה וכו' ואתמנון בכל הני מילי.
פתח ואמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש. מאי טעמא שמעה, ולא שמע, באתר חד כתיב שמע ה' וחנני וגו', ובאתר אחרא שמעה. אלא, בכל אתר, לזמנין שמע לדכורא, ולזמנין שמעה לנוקבא. שמעה: כמה דאת אמר שמעה ה' צדק וגו'. שמע: כד"א שמע ה' וחנני. שמע בני. הסכת ושמע.
והכא שמעה תפלתי ה', בגין דהאי דרגא, דמקבלא כל צלותין דעלמא. והא תנינן, דעבדא מנייהו עטרה, ושוי לה ברישא דצדיק חי עולמים, דכתיב ברכות לראש צדיק. ועל דא שמעה תפלתי ה'.
שמעה תפלתי ה', דא צלותא די בלחש. ושועתי האזינה, דא צלותא, דארים בר נש קליה בעקתיה, כד"א ותעל שועתם אל האלקים. ומהו שועתם, אלא דבצלותיה, ארים קליה, וזקיף עינוי לעילא, כד"א ושוע אל ההר. וצלותא דא מתבר תרעין, ודפיק לון לאעלא צלותיה. אל דמעתי אל תחרש, דא אעיל קמי מלכא, ולית תרעא דקאים קמיה, ולעולם לא אהדרו דמעין בריקניא.
תו הא כתיב הכא תלת דרגין, תפלה, שועה, דמעה, לקביל אלין תלת אחרנין: כי גר אנכי עמך, לבתר תושב, לבתר ככל אבותי, עקרא דעלמא.
תא חזי, צלותא דבר נש מעומד, בגין דתרי צלותא נינהו: חד מיושב, וחד מעומד, ואינון חד. לקביל תרין דרגין: תפלה של יד ותפלה של ראש. לגבי יום ולילה, וכלא חד. אוף הכא, תפלה מיושב לגבי תפלה של יד, לאתקין לה כמה דאתקין לכלה, וקשיט לה לאעלא לחופה, הכי נמי מקשטין לה, ברזא דרתיכאה ומשירייהא, יוצר משרתים ואשר משרתיו, והאופנים וחיות הקדש וכו'.
ועל דא צלותא מיושב כיון דעאלת לגבי מלכא עלאה, ואיהו אתי לקבלא לה, כדין אנן קיימין קמי מלכא עלאה, דהא כדין דכורא אתחבר בנוקבא, ובגין כך לא יפסיק בין גאולה לתפלה.
ובגין דבר נש קאים קמי מלכא עלאה, נטל ארבע אמות לצלותיה, ואוקמוה דבשיעורא דסורטא דיוצר כלא. וכל מה דאתי בסטרא דדכורא, בעי ליה לאיניש למיקם בקיומיה ואזדקף. כגוונא דא, כד איהו כרע כרע בברוך, וכד איהו זקיף, זקיף בשם, בגין לאחזאה שבחא דדכורא על נוקבא.
ותא חזי, דהא אוקמוה, לא יצלי בר נש אחורי רביה, ואתמר, כמה דכתיב, את ה' אלקיך תירא. את לאכללא דבעי למדחל מרביה כמורא דשכינתא, ודחילו דתלמיד, רביה איהו. בגין כך, בשעתא דצלותא, לא ישוי ההוא מורא לקמיה, אלא מורא דקב"ה בלחודוי, ולא מורא אחרא.
ותא חזי, צלותא דמנחה, אתקין ליה יצחק. ודאי כמה דאתקין אברהם צלותא דצפרא, לקבל ההוא דרגא דאתדבק ביה. וכן יצחק, אתקין צלותא דמנחה, לקבל ההוא דרגא דאתדבק ביה. וע"ד צלותא דמנחה, מכי נטי שמשא לנחתא בדרגוי לסטר מערב.
דהא עד לא נטה שמשא לצד מערב, אקרי יום, מצפרא עד ההוא זמנא, דכתיב חסד אל כל היום. ואי תימא עד חשכה, ת"ח, דכתיב אוי נא לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. כי פנה היום, לקבל צלותא דצפרא, דכתיב חסד אל כל היום, דהא כדין, שמשא איהו לסטר מזרח, כיון דנטה שמשא, ונחתא לסטר מערב, הא כדין איהו זמן צלותא דמנחה, וכבר פנה היום, ואתי צללי ערב, ואתער דינא קשיא בעלמא.
ופנה היום, דאיהו דרגא דחס"ד, ונטו צללי ערב, דאינון דרגא דדינא קשיא, וכדין אתחרב בי מקדשא, ואתוקד היכלא. וע"ד תנינן, דיהא ב"נ זהיר בצלותא דמנחה, דאיהו זמנא דדינא קשיא, שרייא בעלמא.
יעקב אתקין צלותא דערבית, דהא איהו אתקין לה, וזן לה, בכל מה דאצטריך, ודאי, וא"ו אתקין לה"א, וה"א אתזנת מן וא"ו, דלית לה נהורא מגרמה כלל.
ובג"כ, תפלת ערבית רשות, דהא אתכלילת בצלותא דיומא, בגין לאתנהרא, והשתא לאו זמנא איהו. ואוקימנא לה, דהא לא אתגליא נהורא דיממא, דינהיר לה, ואיהי שלטא בחשוכא, עד זמנא דפלגות ליליא, דאשתעשע קב"ה עם צדיקיא, בגנתא דעדן, וכדין איהו זמנא לאשתעשעא בר נש באורייתא, כמה דאתמר.
תא חזי, דוד אתא, ואמר אלין תלת זמנין דצלותי, דכתיב ערב ובקר וצהרים, הא תלתא, ואיהו לא צלי, אלא תרי מנייהו, דכתיב אשיחה ואהמה, ולא יתיר, דא לצלותא דצפרא, ודא לצלותא דמנחה, בגין כך אשיחה ואהמה דייקא, בצפרא, דאיהו שעתא דחסד, סגי ליה בחסד באשיחה, ובמנחה, דהוא שעתא דדינא קשיא, בעי המייה, ובגין כך ואהמה, ולבתר כד אתפליג ליליא, הוה קם בשירין ותושבחן, כדקא יאות, דכתיב ובלילה שירה עמי, והא אתמר.
קם ר' שמעון ואזלו. אזל ההוא ב"נ בהדיה, עד טבריה. עד דהוו אזלו, אמר רבי שמעון, תא חזי, תפלות כנגד תמידין, תקנום רבנן דאנשי כנסת הגדולה, בגין דאשכחן תרי, דכתיב את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. ואינון מתקרבין בהני תרי זמני דיומא, דאינון זמנין לצלותא.
אמר ההוא גברא הא בקדמיתא, אבות תקנום להני צלותי, ומה דאתקינו אברהם ויצחק, הוא עקרא, ומה דאתקין יעקב, דאיהו שבחא דאבהן, אמאי איהו רשות, ולא עקרא כהני.
אמר רבי שמעון, הא אתמר. אבל תא חזי, הני תרי זמני, דתרי צלותי לאו אינון, אלא לחברא ליעקב בעדביה, כיון דאתחברו דא בדא, אנן לא צריכין יתיר, דכיון דאתיהיבת אתתא בין תרין דרועין, ואתחברת בגופא, לא אצטריך יתיר, ועל דא אנן בעינן לאתערא תרין דרועין, בגין דאתיהיבת בינייהו, כיון דאיהי בינייהו, גופא ואתתא מלייהו בלחישו, דלא לאדכרא.
ובגין כך, יעקב משמש במרום תנינן, מאי במרום. כמה דאת אמר ואתה מרום לעולם ה'. וכלא איהו רזא לידעי מדין. אתו רבי אבא, וההוא יודאי, ונשקו ידוי. אמר רבי אבא, עד יומא דין, לא קאימנא במלה דא, בר השתא. זכאה חולקי, דזכינא למשמע ליה.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
21
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, חיי שרה כ״ג
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
