Zohar Emor 32
Zohar, Emor 32:1
תו פתח ואמר, מזמור שירו ליי' שיר חדש כי נפלאות עשה. שיר חדש אקרי. בגין כך בהקריבכם מנחה חדשה. התם מנחת קנאות, הכא מנחה חדשה. חדשה דחודשא דכלה הכא. קשורא דכלה דעילא ותתא, קשורא דמהימנותא. וע"ד יעקב שלימא אתעטר בעטרוי, ואורייתא אתייהיבת.
Zohar, Emor 32:2
וכד מטון בכורים לגבי כהנא, הוה בעי בר נש למימר ולפרשא מלין, על ההוא אילנא דארעא, דאשתלים כגוונא דלעילא, בתריסר תחומין, בשבעין ענפין, ובעא לאובדא ליה לבן ארמאה, דאתפגים עלמא בגיניה. וקב"ה שזיב ליה, ואתעטר בבנוי כמה דאוקימנא. בגין ההוא אילנא, דכל קשרא דמהימנותא, ביה תלייא. ועל דא מנחה חדשה אתקרי. מ"ט. בגין דחדוותא דעלאי ותתאי הוא, וחדוותא דסיהרא. ובכל זמנא חדתותי דסיהרא, קשרא דמהימנותא הוא, וחדוותא דילה.
Zohar, Emor 32:3
למלכא דהוו ליה בנין, וברתא חדא, אתקין סעודתא לכלהו בנין, לא אשתכחת ההיא ברתא על פתורא. כד אתאת, אמרת למלכא, מארי, לכל אחי זמינת ויהבת לכל חד מאנין ידיען, ולי לא יהבת חולקא בינייהו. א"ל, חייך ברתי, מנא דילך ישתכח על חד תרין. הא כלא יתנון לך מחולקיהון. אשתכח לבתר בידהא חולקין, על חד תרין מכלא. כך כנסת ישראל, מכלא נטלא חולקין, ועל דא אתקרי כלה, כלולא. ככלה דכלהו מזמנין לה מאנין וחולקין ותכשיטין, כך היא כ"י, חדתותי דילה בכלא, וכלא יהבין לה חולקין ומאנין.
Zohar, Emor 32:4
תא חזי, בשעתא דמלכא קדישא אשתכח בעטרוי, חדוותא דכנסת ישראל הוא. וכד אורייתא אתייהיבת, אתעטרת כנסת ישראל בעטרין עלאין, ובגין דכל קשרא דמהימנותא, אתקשר בהאי אילנא, אקרי יום אחד. דכתיב, והיה יום אחד הוא יודע ליי'. יום אחד ודאי, דכ"י יום אחד, בקשורא דלעילא.
Zohar, Emor 32:5
קשורא דלעילא, רישא וגולגלתא ומוחי. קשורא אחרא, תרין דרועין וגופא. דאחידן, מחילא דרישא. ואוקמא רב המנונא, בתלת קשירין דאבהתא. תרין קיימין דלתתא דאתמשכו במשח רבות, בתרין דרגין, תרין נחלין, לאכנשא זרעא, לאפקא בדרגא אחרא, בפום אמה. אילנא דא, הוא גופא דאמצעיתא, דאחיד לכל הני, וכלא מתקשרן ביה, והוא בהון, ועל דא כלא חד. וכד אזדווגת ביה מטרוניתא, כדין הוא אחד, והא אוקימנא מלי.
Zohar, Emor 32:6
תא חזי, כתיב ביום השמיני עצרת. מאן עצרת. אלא בההוא אתר, דכלא מתקשרן כחדא, אקרי עצרת, מאי עצרת, כנישו. ואי תימא הכא דאקרי עצרת, מאי טעמא. אלא בכל אינון יומין, יומי סעודתי דענפי אילנא הוו. ועל דא, שבעים פרים אינון. לבתר, חדוותא דאילנא ממש, וחדוותא דאורייתא. ובגיניה הוא יומא חד עצרת. חדוותא דאורייתא, חדוותא דאילנא, דהוא גופא.
Zohar, Emor 32:7
ועל דא לית חולקא בהאי יומא, אלא לקב"ה וכנ"י. בג"כ, עצרת תהיה לכם, לכם, ולא לאחרא. דהא בשעתא דמלכא אשתכח, כלא אשתכח ביה. וע"ד תנינן, בעצרת על פירות האילן, והא אוקמוה בג"כ אחד אקרי, אחד ודאי, כמה דאמרן.
Zohar, Emor 32:8
ת"ח, מה כתיב, ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו', סלת תהיינה חמץ תאפינה. מאי שנא הכא חמץ, אלא בגין דכלא אחידן ביה באילנא, דהא באילנא אחידן ענפין, באילנא אחידן עלין, קליפין, דינין סגיאין בכל סטרין, כלא אשתכח ביה. ובגין דהאי אילנא, מכפר על יצר הרע, דהוא בבי מותביה דבר נש.
Zohar, Emor 32:9
אמר רבי אלעזר, מהאי אילנא אתזנו כל שאר אילנין לתתא. והוא אשתרשא על חד נהרא עמיקא, דנגיד ונפיק ולא פסקין מימוי לעלמין. עליה כתיב והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו, ועל דא אקרי אורייתא, עץ חיים היא וגו'. ומאי ותומכיה מאושר. הא אוקמוה, אבל ותומכיה מאושר, כד"א באשרי כי אשרוני בנות.
Ficha editorial de este texto