Zohar Ha Azinu 11
Zohar, Ha'Azinu 11:1
הליי' תגמלו זאת, דא שכינתא. והא אוקימנא מלי, דתנינן, ה"א דבהבראם, זעירא. ה"א דבהליי' רברבא. והא אתמר דתניא, א"ר יהודה, ה"א דבכל אתר קב"ה, ואקרי אם. ותרי עלמין נינהו, דכתיב מן העולם ועד העולם. והא תנינן ברזא דקרא, בשמן כתית רביעית ההין.
Zohar, Ha'Azinu 11:2
תניא ר' יהודה אומר, בכמה אתרי אסתכלנא, דקב"ה לא אעדי רחימותא מנייהו דישראל, דבכל אתר דאינון הוו, קב"ה בינייהו. דכתיב לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם. דייקא אתם, בינייהו עמהון לא אעדי מנייהו לעלמין.
Zohar, Ha'Azinu 11:3
ר' יצחק הוה אזיל בארחא, ופגע ביה ר' חייא, א"ל חמינא באנפך, דהא במדורא דשכינתא מדורך. מאי כתיב. וארד להצילו מיד מצרים. וארד, ארד מבעי ליה. וארד בקדמיתא. אימתי. כד נחת יעקב למצרים. ולמה. להצילו מיד מצרים. דאלמלא לא הוה בינייהו, לא יכלין למסבל גלותא. כד"א עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו.
Zohar, Ha'Azinu 11:4
א"ל, ודאי בכל אתר דישראל שריין, קב"ה בינייהו. וכל אתר דחכימי דרא אזלין, קב"ה אזיל עמהון, דכתיב כי מלאכיו יצוה לך וגו'. מנלן דכתיב, ויעקב הלך לדרכו וגו', ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה. השתא נשתתף כחדא, וניזיל בארחא, דהא ידענא דלאתר חד אזלינן, לקבלא אנפוי דשכינתא. א"ל, ודאי. א"ר יצחק, תנינן, שלוחי מצוה אינן ניזוקין, לא בהליכתן ולא בחזרתן. ואנן לאתחזאה קמי קב"ה אזלינן, ולא דחילנא.
Zohar, Ha'Azinu 11:5
עד דהוו אזלי, א"ר חייא, כתיב אלה תולדות השמים והארץ. השמים, לאכללא קב"ה. והארץ, לאכללא קב"ה וכל מה דלתתא, אינון אקרון תולדות השמים מנייהו.
Zohar, Ha'Azinu 11:6
א"ל אי הכי מהו בהבראם, ואתמר בה' בראם. א"ל כלא חד מלה, כד שמים אתחברו, האי ה' אפיקת תולדות, ואינון אקרון, תולדות השמים והארץ. א"ל אי הכי, במאי אוקימנא בה' בראם, באברהם. א"ל כלא חד מלה הוא, באברהם, היינו השמים, דמתמן שריין לאתפשטא. בה' בראם, היינו והארץ, וכלא חד מלה.
Zohar, Ha'Azinu 11:7
א"ל, ודאי הכי הוא, והא אוליפנא, דכתיב, אלה תולדות השמים והארץ. ותנינן, העולם הזה נברא בה', דכתיב בהבראם. והעולם הבא, נברא בי', דכתיב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. לאכללא השמים. את הגן, לאכללא את הארץ.
Zohar, Ha'Azinu 11:8
והא אוקימנא, דכתיב, מעין גנים, דא היא השמים, באר מים חיים, דכתיב ויכרו שם עבדי יצחק באר, דכתיב ויעתק משם ויחפור באר אחרת וגו'. ונוזלין מן לבנון, דאינון מתעטרין לעילא, וסלקין ברישא דמלכא. דכתיב, כי גדול מעל שמים חסדך.
Zohar, Ha'Azinu 11:9
מן לבנון, מתמן נפקין לבינה. ונגיד ואתמשך לכל זוויין, עד דנגדין אינון מבועין, ונחתין לאתכנשא לאתר דאקרי ימא רבא. דכתיב כל הנחלים הולכים אל הים וגו'. וכתיב, הביטו אל צור חוצבתם וגו'. לבתר כתיב, גן נעול אחותי כלה וגו'. ומכאן, נפיקו תולדות לכלא. דכתיב, בהבראם, בה' בראם ממש, באברהם. א"ר יצחק, ואפילו ביעקב ממש. וכלא חד מלה.
Ficha editorial de este texto