Zohar Ha Azinu 17
Zohar, Ha'Azinu 17:1
ימצאהו בארץ מדבר ובתהו, ודאי לבתר עבד לכל אינון קליפין, דיהון כלהו משתעבדין ליה. עד הכא הוה כתיב בההוא ספרא, דקרטנא אסיא לבתר הוה רשים בהאי קרא, כל נטורא דאצטריך אסיא חכים למעבד למרע דשכיב בבי מרעיה, בי אסירי דמלכא, למפלח למארי עלמא.
Zohar, Ha'Azinu 17:2
דכד אזיל אסיא חכים לגביה, ימצאהו בארץ מדבר ובתהו יליל ישימון, מרעין דשריין עליה, אשכח ליה באסירו דמלכא. אי תימא הואיל וקב"ה פקיד לתפשא ליה, דלא ישתדל בר נש אבתריה. לאו הכי, דהא דוד אמר, אשרי משכיל אל דל וגו', דל ההוא דשכיב בבי מרעיה. ואי אסיא חכים הוא, קודשא בריך הוא יהיב ליה ברכאן, לההוא דישתדל ביה.
Zohar, Ha'Azinu 17:3
וההוא אסיא, ימצאהו בארץ מדבר, בבי מרעיה שכיב. ובתהו יליל ישימון, דאינון מרעין דחקין ליה. מאי אצטריך ליה למעבד. יסובבנהו: יסובב סבות, וייתי עלות, בגין דימנע מניה אינון מלין דנזקין ליה. יקיז ליה, ויפיק מניה דמא בישא. יבוננהו: יסתכל ויבין ההוא מרעא ממה הוי, ויסתכל בגין דלא יתרבי עלוי, וימאך ליה. לבתר יצרנהו כאישון עינו, בגין דיהא נטיר כדקא יאות, באינון משקי, באינון אסוותא דאצטריכו ליה, ולא יטעי בינייהו. דאלמלי יטעי, אפילו במלה חד, קב"ה חשיב על ההוא אסיא, כאלו שפיך דמא וקטליה.
Zohar, Ha'Azinu 17:4
בגין דקב"ה בעי, דאע"ג דההוא בר נש איהו בבי אסירי דמלכא, ואיהו אסיר בבי אסירי, דישתדל בר נש עליה, ויסייע ליה לאפקא ליה מבי אסירי. והוה אמר הכי. קודשא בריך הוא דן דינין דבני עלמא לעילא, הן למות הן לשרושי, הן לעקור, הן לענוש נכסין, ולאסורין. מאן דאתחזי לענוש נכסין, נפל בבי מרעיה, ולא יתסי, עד דיתן כל מה דאתגזר עליה. כיון דאתענש בממוניה, ויהיב כל מה דאתגזר עליה, אתסי, ונפק מבי אסירי. וע"ד אצטריך לאשתדלא עליה דיתן עונשיה ויפוק.
Zohar, Ha'Azinu 17:5
מאן דיתחזי לשרושי, יתפסון ליה, ויהבי ליה בבי אסירי, עד דישתרש מכלא. ולזמנין דישתרש משייפי, או מחד מנייהו, ולבתר יפקון ליה מבי אסירי. מאן דיתחזי למות, הכי הוא, דאילו יתן כל כופרא, וכל ממונא דעלמא לא ישתזיב.
Zohar, Ha'Azinu 17:6
ועל דא אצטריך לאסיא חכים, לאשתדלא עליה, אי יכיל למיהב ליה אסוותא מן גופא, יאות. ואי לאו, יתן ליה אסוותא לנשמתיה, וישתדל על אסוותא דנשמתא. ודא הוא אסיא דקב"ה ישתדל עליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי.
Zohar, Ha'Azinu 17:7
א"ר אלעזר, עד השתא לא שמענא מאסיא דא, ומספרא דא. בר מזמנא חדא, דאמר לי טייעא חדא, דשמע לאבוי, דאסיא חד הוה ביומוי, דכד הוה מסתכל בב"נ, כד איהו בבי מרעיה, הוה אמר, דא חי ודא מת. והוו אמרין עליה דהוא זכאה קשוט, דחיל חטאה. וכל מה דלא יכיל למדבק מה דאצטריך, איהו הוה קני, ויהיב מדיליה. הוה אמרין, דלית חכים בעלמא כגיניה. ובצלותיה הוה עביד יתיר, ממה דהוה עביד בידוי. וכדדמי לן, דא הוה ההוא אסיא.
Zohar, Ha'Azinu 17:8
אמר ההוא טייעא, ודאי ספרא דיליה בידי איהו, דקא יריתנא מאבי אבא, וכל מלוי דההוא ספרא, כלהו אתייסדון על רזין דאורייתא, ורזין סתימין אשכחנא ביה, ומלין דאסוותא סגיאין, דאיהו אמר דלא יאות למפעל לון, בר אי איהו דחיל חטאה.
Zohar, Ha'Azinu 17:9
ואינון ממה דהוה עביד בלעם, דהוה לחיש לחישין על מרע, והוה אמר בפומוי ואתסי מיד. וכלהו בריר לון בההוא ספרא. ואמר, דא אסור, ודא מותר למאן דדחיל חטאה. בגין דמרעין סגיאין אמר, דתלייא אסוותא דלהון, בלחישו דפומא. ואינון מסטרא דנחש, ומנהון מסטרא דקסם. וכל אינון דאסור לומר בפומא, ואסור למעבד בעובדא, הוה אמר. עד דאשכחנא על מרעין ידיעאן דאצטריך לומר כך. ולנדויי בנדוי ובשמתא, על ההוא מרע. ואיהו תווהא סגי לגבן.
Zohar, Ha'Azinu 17:10
חדי ר' אלעזר, וחדו חברייא. א"ר אלעזר, אי ההוא ספרא הוה לגבן נחמי מה איהו אמר. אנא אמסר במסירה, על מנת לאחזאה לבוצינא קדישא. ותנינן, א"ר אלעזר, ההוא ספרא הוה בידי תריסר ירחי, ואשכחנא ביה נהורין עלאין ויקירין. כד מטינא לאינון רזין דהוה מבלעם תווהנא.
Zohar, Ha'Azinu 17:11
יומא חד לחישנא באתר חד, והוו אתוון סלקן ונחתן. עד דחמינא בחלמא, ואמר לי מה לך למיעל בתחומא דלא דילך, ולא אצטריך לך. אתערנא, ואבאיש קמאי, על רזין סתימין דהוו תמן. שדרנא לההוא יודאי, ור' יוסי בר' יהודה שמיה, ויהיבנא ליה ספרא.
Zohar, Ha'Azinu 17:12
וברזין דבלעם אשכחנא, מאינון שמהן דמלאכין דשדר ליה בלק, ולא הוו מסתדרן על תקונייהו כדקא יאות. אבל כמה זיני אסוותא אשכחנא ביה, דקא מתתקני על תקוני אורייתא, ורזין סתימין דילה. וחמינא דאינון בחסידותא. וצלותין ובעותין לקב"ה. ואי תימא, דהוה עביד אסוותא בפסוקי אורייתא, או ברזין דאורייתא. ח"ו. אלא הוה אמר רזין דאורייתא, ועל ההוא רזא אפיק רזין דאסוותא, דלא חמינא כההוא גוונא לעלמין. אמינא בריך רחמנא, דאחכים לבני נשא מחכמתא דלעילא.
Zohar, Ha'Azinu 17:13
ומאינון מלין דבלעם נסיבנא, וחמינא בהו דלא הוה בעלמא חכים בחרשין כגיניה. אמינא, בריך רחמנא דבטל מעלמא חרשין, דלא יטעון בני נשא מבתר דחלתא דקב"ה ית' וית' שמו אמן. ע"כ. ברוך יי' לעולם אמן ואמן. ימלוך יי' לעולם אמן ואמן.
Ficha editorial de este texto