Zohar Idra Rabba 11
Zohar, Idra Rabba 11:1
קם רבי יצחק, פתח ואמר, מי אל כמוך נושא עון וגו', ישוב ירחמנו וגו', תתן אמת ליעקב וגו'. תאנא, תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקוני דיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין. תנא, תקונא דדיקנא טמיר וסתים, טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע.
Zohar, Idra Rabba 11:2
תקונא קדמאה. הא תנינן, דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה. ושארו נימין דדיקנא לאתקנא, מתקונא דשער רישא.
Zohar, Idra Rabba 11:3
הכא אית לאסתכלא, אי כל נימין דשער רישא, ונימין דדיקנא יקירא עלאה, בחד נימא אתכללו, אמאי אלין אריכין, ואלין לא אריכין. אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי, וקשיין. ואלין דרישא לא קשיין, אלא שעיעין.
Zohar, Idra Rabba 11:4
אלא, כל נימין שקילין דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין, למיגד לרישא דזעיר אפין, מההוא משיכא דמוחא, למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. וע"ד אתחזן למהוי רכיכי.
Zohar, Idra Rabba 11:5
תאנא, מאי דכתיב, חכמות בחוץ תרנה. ולבסוף כתיב, ברחובות תתן קולה. האי קרא לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה. אלא חכמות בחוץ תרנה, כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין, למוחא דזעיר אפין, באינון נימין. כאלו מתחבראן לבר, תרין מוחין, ואתעביד חד מוחא, בגין דלית קיומא למוחא תתאה, אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי, כתיב תתן קולה חד.
Zohar, Idra Rabba 11:6
ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין אינון לא אשתכחו קשישין. מ"ט. משום דאי אשתכחו קשישין, לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך, לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא. דכתיב דברי חכמים בנחת נשמעים. ומהכא אוליפנא, מאן דשערוי דרישיה קשישן, לאו חכמתא מתישבא עמיה.
Zohar, Idra Rabba 11:7
וע"ד אינון אריכי, למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא. למיעל על חוטא דשדרה, דמתשקיין מן מוחא. ובג"ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין. דכלהו מתפרשן בארחייהו.
Zohar, Idra Rabba 11:8
תאנא, כלהו שערי בין דרישא, בין דדיקנא, כלהו חוורי כתלגא. ותאנא, אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מ"ט. משום דאינון תקיפא דתקיפין, לאחתא אינון י"ג מכילן, מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין, והני מכילן סתימן אינון. דלא יתערבון באחרנין.
Zohar, Idra Rabba 11:9
ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו. לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: מי אל כמוך, חד. נושא עון, תרי. ועובר על פשע, תלת. לשארית נחלתו, ארבע. לא החזיק לעד אפו, חמש. כי חפץ חסד הוא, שית. ישוב ירחמנו, שבעה. יכבוש עונותינו, תמניא. ותשליך במצולות ים כל חטאתם, תשעה. תתן אמת ליעקב, עשרה. חסד לאברהם, חד סר. אשר נשבעת לאבותינו, תריסר. מימי קדם, תליסר. לקביל דא, אל רחום וחנון וגו', אינון לתתא.
Zohar, Idra Rabba 11:10
ואי תימא, משה איך לא אמר אלין עלאין. אלא, משה לא אצטריך, אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח, לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר, אלא בעידנא דישראל חאבו, ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה, אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר, סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה.
Zohar, Idra Rabba 11:11
ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא, טמירא דטמירין, תקיפין, לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא, טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה. ובג"כ, כל שערוי קשישין, ותקיפין בתקונוי.
Zohar, Idra Rabba 11:12
[א] ואי תימא, אי הכי הא שערי דלתתא, אינון אוכמי, אמאי לא הוו דא כדא. דתניא כתיב, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. וכתיב, ושער רישיה כעמר נקא. לא קשיא, הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. וע"ד, כד אתייהיבת אורייתא לישראל, אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. [ב] ועקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא, דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו. דיקנא בלחודוי. ושערי בלחודייהו.
Zohar, Idra Rabba 11:13
תקונא קדמאה תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא, כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא, והכא לא פריש הכי, דהא לא הוי. אלא תקונא דא, דנחית מן רישא דשערי דרישא, הכי אשתכח.
Zohar, Idra Rabba 11:14
ומהאי דיקנא אשתמודע, כל מה דהוי ברישא, דאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא, דכליל כל עזקין.
Zohar, Idra Rabba 11:15
אורכא דכל שערא, דנחית מקמי אודנוי, לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא נחתין. אלין שערין. מכד נגדין אתמשכן ותליין.
Zohar, Idra Rabba 11:16
ושירותא דתקונא קדמאה, תלתין וחד קוצי, שקילן, אתמשכן עד רישא דפומא. ותלת מאה ותשעין נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא.
Zohar, Idra Rabba 11:17
תלתין וחד קוצי שקילין, דהוו בתקונא קדמאה תקיפין, לאכפייא לתתא, כחושבן א"ל. מהו א"ל. תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא, מתפרשין תלתין וחד עלמין, תקיפין שלטין, לאכפיא, ואתפשטו ל"א בהאי סטר, ול"א בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה, מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא, דכליל תקיפא, וכלילן בהאי א"ל. ועם כל דא, האי א"ל אתכפייא לרחמי. דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה.
Zohar, Idra Rabba 11:18
אמאי עד פומא. משום דכתיב דינא יתיב וספרין וגו'. מאי דינא יתיב. יתיב לאתריה דלא שלטא. הה"ד פלא יועץ אל גבור. אל דהוא גבור, ואתבסם בדיקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב, מי אל כמוך בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.
Zohar, Idra Rabba 11:19
עלמא קדמאה, דנפיק מתקונא קדמאה, שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין, בקסטא בעזקא רבא.
Zohar, Idra Rabba 11:20
עלמא תניינא. דנפיק מהאי תקונא. שליט ונפיק, ונחית וסליק, לשבעה וחמשין אלף דרגין, מארי דיבבא. ומתאחדן מניה, לאכפייא בקודלא בחיורא.
Zohar, Idra Rabba 11:21
עלמא תליתאה. דנפיק מהאי תקונא שליט ונחית, וסליק לצ"ו אלפין מארי דיללה, ומתאחדן מניה בבוצינא קמורא, ומהאי תקונא, מתכפיין כלהו, ומתבסמן במרירא דדמעין, דמתבסמין בימא רבא.
Zohar, Idra Rabba 11:22
מאן חמי תקונא דא, דדיקנא קדישא, עלאה, יקירא, דלא אכסיף מניה. מאן חמי יקירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא. יתיב בעיטרא דעטרין, עטרין דכל עטרין. עטרין דלא אתכללו בעטרין. עטרין דלא כשאר עטרין. עטרין, דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון. ובג"כ, הני תקונין, אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין.
Zohar, Idra Rabba 11:23
תקוני דאתתקן, דאצטריך לאתברכא, מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן בקבלהון, ברכאן משתכחין לקבליהון ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא, סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין.
Zohar, Idra Rabba 11:24
תאנא. אי עתיק דעתיקין, קדישא דקדישין, לא אתתקן באלין תקונין, לא אשתכחו עלאין ותתאין. וכלא הוי כלא הוי. ותניא, עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא. עד תליסר, וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין, זהירין אלין דלתתא. וכלא. בחושבנא דאלין תליסר, אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא.
Zohar, Idra Rabba 11:25
ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא, לא אדכר באורייתא, ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא. דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא, נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך, תמניא תקונין לכהנא רבא, כד משחא נחית על דקניה, הה"ד כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'.
Zohar, Idra Rabba 11:26
ומנ"ל. דכתיב שבת אחים גם יחד. גם לרבות כהן גדול דלתתא. דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא, משמש בכהונא רבא, כביכול כהן גדול דלעילא, משמש בכהונא רבא.
Zohar, Idra Rabba 11:27
דא תקונא חד, דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. א"ל רבי שמעון, יאות אנת ר' יצחק, למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין, עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי.