Zohar Idra Rabba 33
Zohar, Idra Rabba 33:1
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, קום ברי, סלסל תקונא דדיקנא קדישא, בתקונוי אלין. קם ר' אלעזר, פתח ואמר, מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'. עד מבטוח בנדיבים. תנא, הכא ט' תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא, בגין לנצחא לשאר מלכין, ולשאר עמין.
Zohar, Idra Rabba 33:2
ת"ח, כיון דאמר הני ט' תקונין, לבתר אמר כל גוים סבבוני בשם יי' כי אמילם. אמר, הני תקונין דאמינא, למאי אצטריכנא. משום דכל גוים סבבוני. ובתקונא דדיקנא דא, ט' תקונין, דאינון שם יי', אשצינון מן עלמא, הה"ד בשם יי' כי אמילם.
Zohar, Idra Rabba 33:3
ותנא בצניעותא דספרא, תשעה תקונין אמר דוד, הכא, שיתא אינון בשמא קדישא. דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון. תלתא הוו, דהא נדיבים בכלל אדם הוו.
Zohar, Idra Rabba 33:4
תנא שיתא שמהן, דכתיב: מן המצר קראתי יה, חד. ענני במרחב יה, תרין. יי' לי לא אירא, תלת. יי' לי בעוזרי, ארבע. טוב לחסות ביי', חמשה. טוב לחסות ביי', שיתא. אדם תלת, דכתיב: יי' לי לא אירא מה יעשה לי אדם, חד. טוב לחסות ביי' מבטוח באדם, תרי. טוב לחסות ביי' מבטוח בנדיבים, תלת.
Zohar, Idra Rabba 33:5
ות"ח רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר אדם הכא, לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי אדם, אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה. שמא קדישא. דכתיב וייצר יי' אלהים את האדם, בשם מלא, דהוא יי' אלהים. כמה דאתחזי ליה ובג"כ הכא לא אדכר אדם אלא בשמא קדישא.
Zohar, Idra Rabba 33:6
ותנא, כתיב מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה, תרי זמני י"ה י"ה, לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין, שארי ואמר יי' לי לא אירא. יי' לי בעוזרי. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא, אדכר אדם.
Zohar, Idra Rabba 33:7
ומה דאמר מה יעשה לי אדם, הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא, כד אתתקנן בתקונוי. אתקרון אדם. דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו, אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה, אתקרי ידו"ד, ואתקרי אדם בכללא דתערא, ומה דביה.
Zohar, Idra Rabba 33:8
ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא, לאכנעא שנאוי בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא, ואוקיר ליה ביקירו עלאה, כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מ"ט דיקנא, ולא גופא. אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא.
Zohar, Idra Rabba 33:9
ובתרי גווני אתי האי חושבנא, חד כדקאמרן. תרין: מן המצר קראתי יה, חד. ענני במרחב יה, תרי. ה' לי לא אירא, תלת. מה יעשה לי אדם, ארבע. ה' לי בעוזרי, חמש. ואני אראה בשונאי, שיתא. טוב לחסות בה', שבעה. מבטוח באדם תמנייא. טוב לחסות ביי' מבטוח בנדיבים תשעה.
Zohar, Idra Rabba 33:10
מן המצר קראתי י"ה, מאי קא מיירי. אלא דוד, כל מה דאמר הכא, על תקונא דדיקנא דא קאמר. מן המצר קראתי יה, מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא, דהוא אתר דחיק, מקמי פתחא דאודנין מעילא, תחות שערי דרישא. ובג"כ אמר י"ה י"ה תרי זמני. ובאתר דאתפשט דיקנא, ונחית מאודנוי, ושארי לאתפשטא, אמר יי' לי לא אירא, דהוא אתר דלא דחיק וכל האי אצטריך וכו', דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין, בגין יקרא דדיקנא דא.
Zohar, Idra Rabba 33:11
ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה, או דאושיט ידיה ליה. ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא, מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין, בט' תקונין מתתקן.
Zohar, Idra Rabba 33:12
תקונא קדמאה. מתתקן שערא מעילא, ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי, נימין על נימין, עד רישא דפומא. תאנא, כל אלין נימין דבדיקנא, תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא, ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין, ושערי דרישא, מנהון שעיעי, ומנהון קשישין.
Zohar, Idra Rabba 33:13
ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין, לשערי דזעיר אפין, כתיב, חכמות בחוץ תרנה. מאי בחוץ. בהאי זעיר אפין. דמתחברן תרי מוחי.
Zohar, Idra Rabba 33:14
תרי מוחי ס"ד. אלא אימא ארבע מוחי. תלת מוחי דהוו בזעיר אפין, ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא. וחד מוחא שקיט על בורייה, דכליל כל תלת מוחי. דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן, בשערי חוורי. להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה.
Zohar, Idra Rabba 33:15
ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין, עתיקא דעתיקין, וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא. דכתיב, וראו כל עמי הארץ כי שם יי' נקרא עליך ויראו ממך. שם יי'. שם יי' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין.
Zohar, Idra Rabba 33:16
ובג"כ, חכמות בחוץ תרנה. דהכא משתכחין. דהא עתיקא דעתיקין, סתימא דסתימין, לא אשתכח, ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין. אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא, דנפיק מכלהו. ובג"כ אינון ארבע.
Zohar, Idra Rabba 33:17
ותאנא, האי חכמתא דאתכלילא בארבע, אתמשכא בהני שערי, דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין, ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין, מנייהו דליתהון בחושבנא. הה"ד, קווצותיו תלתלים. תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף. וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן, כתיב מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות.
Zohar, Idra Rabba 33:18
ותנא, הני שערי דדיקנא תקיפין משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו.
Zohar, Idra Rabba 33:19
אמאי תקיפין. אי תימא, משום דכלהו דינא, לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא, אלין כלהו רחמי.
Zohar, Idra Rabba 33:20
אלא תאנא, כל הני שערי דדיקנא, כלהו תקיפין. מ"ט. כל אינון דרחמי, בעיין למהוי תקיפין. לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא, הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין, מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין, רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא, דינא תקיף, ונצח על רחמי. ובג"כ בעיין למהוי תקיפן מתרין סטרין, דכד בעו רחמי, שערי דאינון ברחמי, קיימין ומתחזיא דיקנא באינון שערי, וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא, אתחזייא דיקנא באינון שערי. וכלא אתקיים בדיקנא.
Zohar, Idra Rabba 33:21
וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא, כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין, כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה. ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח, וכל הני תשעה כד נהרין כחדא, כלהו אסתחיין ברחמי.
Zohar, Idra Rabba 33:22
ובג"כ אמר משה זמנא אחרא, יי' ארך אפים ורב חסד. ואלו אמת לא קאמר. משום דרזא דמלה, אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה תניינא, תשעה תקונין אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין, ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. ובג"כ אמת תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה ואמת.
Zohar, Idra Rabba 33:23
תנא, שערי דרישא דזעיר אפין, כלהו קשישי, תלין על תלין. ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה, ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין, שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה, שערוי כלהו שעיעין, ומשיחין במשחא טב. ובג"כ כתיב, ראשה כעמר נקא.
Zohar, Idra Rabba 33:24
והאי דזעיר אפין, קשישין ולא קשישין. דהא כלהו תליין ולא מתקמטי, ובג"כ חכמתא נגיד ונפיק. אבל לא חכמתא דחכמתא, דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין, בר איהו. והאי דכתיב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה, בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון, בריך ברי לקב"ה, בעלמא דין ובעלמא דאתי.