עינוי דרישא חוורא, משתניין משאר עיינין, לית כסותא על עינא. ולית גבינין על עינא. מ"ט. דכתיב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ישראל דלעילא. וכתיב אשר עיניך פקוחות. ותאנא, כל מה דאתי ברחמי, לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. כ"ש רישא חוורא, דלא בעא מידי.
אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא. א"ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא, ולא ניימין, ולא בעיין נטורא על עינא. כ"ש עתיקא דעתיקא, דלא בעי נטורא. וכ"ש דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה ולא נאים. הה"ד, הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ישראל דלעילא.
כתיב הנה עין יי' אל יראיו. וכתיב עיני יי' המה משוטטים בכל הארץ. לא קשיא, הא בזעיר אפין. הא באריך אנפין. ועכ"ד תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד, עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור.
חוורא קדמאה, נהיר וסליק, ונחית לאסתכלא, דצריר בצרורא. תאנא, בטש האי חיורא, ואדליק ג' בוציני, דאקרון: הוד. והדר. וחדוה. ולהטין בחדוותא בשלימותא.
חוורא תניינא, נהיר, וסליק ונחית, ובטש ואפיק ג' בוצינין אחרנין, דאקרון נצח וחסד ותפארת, ולהטין בשלימותא בחדוותא.
חוורא תליתאה, להיט ונהיר, ונחית וסליק, ונפיק מסתימותא דמוחא, ובטש בבוצינא אמצעיתא, שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה, ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר"ש יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך, בשעתא דתצטריך ליה.
תאנא חוור בגו חוור. וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה, נהיר, וסליק. ונחית לתתא לתלת בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין, ובריחין, על מה דהוו עלוי בקדמיתא.
חוורא תניינא, נחית, וסליק, ונהיר לתלת בוציני, דלסטר ימינא. ולהטין ואסחין בהאי חוורא, כמאן דאסחי בבוסמין טבין ובריחין, על מה דהוו עלוי בקדמיתא.
חוורא תליתאה, נהיר וסליק ונחית, ונפיק נהירו דחוורא, דלגו לגו מן מוחא, ובטש בשערא אוכמא, כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו, כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא.
ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך, ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו.
תאנא, אי עינא דא אסתים רגעא חדא, לא יכלין לקיימא כלהו, בג"כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. ועל האי כתיב טוב עין הוא יבורך, אל תקרי יבורך אלא יברך. דהאי אתקרי טוב עין, ומניה מברך לכלא.
ותאנא, לית נהירו לעינא תתאה, לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי טוב עין. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא. בר איהו.
וזמינין צדיקייא, זכאי עליונין, למחמי דא ברוחא דחכמתא, הה"ד כי עין בעין יראו. אימתי. בשוב יי' ציון. וכתיב אשר עין בעין נראה אתה יי'. ואלמלא עינא טבא עלאה, דאשגח ואסחי לעינא תתאה, לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.
תאנא בצניעותא דספרא, אשגחותא דעינא תתאה, כד אשגח נהירו עלאה ביה, ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא הה"ד אשר עין בעין נראה אתה יי'.
כתיב הנה עין יי' אל יראיו. וכתיב עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ. זכו, עיני יי' אל יראיו, עינא דלעילא. לא זכו, עיני יי' המה משוטטות, עינא דלתתא.
דתניא, מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא, מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עילאה, הה"ד בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. אמאי הוא בן פורת. עלי עין. כלומר על סבת עין דאשתגח ביה.
וכתיב טוב עין הוא יבורך, מ"ט. כי נתן מלחמו לדל. מ"ט אקרי חד. ת"ח, בעיניה דתתאה אית עינא ימינא, ואית עינא דשמאלא. ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא, לית עינא שמאלא. ותרווייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך, עינא חד, ולא תרין.
ותאנא, עינא דא, דהוא עינא דאשגחותא. פקיחא תדיר. חייכאן תדיר. וחדאן תדיר, דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא דליה עיניה בגביני דמכסאן על עינא. וע"ד כתיב, עורה למה תישן יי'. פקח יי' עיניך.
כד אתפקח, אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה, ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין, טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכאה חולקיה, למאן דישגח עלויה, חד חוור מנייהו. וע"ד ודאי כתיב טוב עין הוא יבורך. וכתיב בית יעקב לכו ונלכה באור יי'.
תאנא, שמיה דעתיקא סתים מכלא, ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד, דאומי זעיר אפין לאברהם, דכתיב בי נשבעתי נאם יי'. נאם דזעיר אפין. וכתיב, בך יברך ישראל, ישראל דלעילא. וכתיב ישראל אשר בך אתפאר, לישראל קאמר דא. ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר.
תניא, כתיב חזה הוית עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב. כרסוון רמיו, מאן הוא. אמר לרבי יהודה, קום בקיומך ואתקין כרסייא דא.
א"ר יהודה, כתיב כורסייה שביבין דינור. ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מ"ט. דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא, לא יכיל לאתקיימא עלמא, מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה אתכפייא לההוא כורסייא, ומאן דרכיב שליט. בעידנא דנטיל מהאי כרסייא, ויתיב על כורסייא אחרא, כורסייא קדמאה רמיו, דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. א"ר שמעון לר' יהודה, יתתקן ארחך, וייתי בך מעתיק יומין.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
22
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, האדרא רבא ח׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
