Zohar Ki Teitzei 26
Zohar, Ki Teitzei 26:1
הכא אשכחנא אסוותא, לגבי דאתמר בי ויתן את רשעים קברו. בתר דקבורה דא בגין אבא ואימא, דאינון בגלותא עם ישראל אתקיים בי קרא ולא יטמא. אליהו, לא תתעכב מלנחתא, דאע"ג דאנת כהנא, לאביו ולאמו יטמא, דהא קב"ה ושכינתיה בגלותא, דאיהי קבורה לון, ואנא קבור בינייהו. באומאה עלך, בשם יי' חי וקיים, לא תתעכב מלנחתא. מלאכין קדישין, מארי דגדפין, באומאה עלייכו, טולו אומאה דא, וסליקו לה על גדפייכו, שבועת יי' בח"י צדיק וקיים עמודא דאמצעיתא, טולו אומאה דא, וסליקו לה על גדפייכו. במטרוניתא ביקרא דילה, לגבי קב"ה.
Zohar, Ki Teitzei 26:2
מלאכין עלאין, שליחן דקב"ה מימינא. ומלאכין שליחן דיליה, משמאלא. ומלאכים דאבא ואמא. יהון סתרין לה עילא ותתא, ומכסין לה באת ו', בשית גדפין דיליה, דאתמר ביה שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים וגו' בשתים יכסה פניו דשבועה דיליה, דאיהי ה', רביעאה. ובשתים יכסה רגליו דילה, ובשתים מעופפים לה.
Zohar, Ki Teitzei 26:3
ואנת אליהו, דסליקת לעילא, לעילת העילות, והוא טעין לך מכל טוב, נחית לגבה, ותהוי כרוב תחותא, לנחתא לה מלאה כל טוב. ומלאכין, דאבא ואימא, דאינון י"ה, אסתרו לה, בנחיתו דילה. ומלאכין דבעלה, ברא דאבא ואמא, ו', כסיאו לה, ומעפפין לה, משית גדפין אב"ג ית"ץ, ובל"ו דתליין מנייהו כחשבון ל"ו. ודאי איהו שרפים עומדים ממעל לו. ונחיתת ה' דיליה, טמירא מכוסה בהון. ומלאכין דאינון דצדיק ח"י עלמין, אסמיכו לה עלייכו כחיון דסמכי לכרסייא.
Zohar, Ki Teitzei 26:4
דאע"ג דה"א דאצילות, דשמא דידו"ד, איהי סמיכת לכלהו, לית לכון לפרחא לעילא, ולנחתא לתתא, בר מינה. כאברין דגופא, דלית להון תנועה בר מנשמתא, דאברין דאית לה, אתפשטו עלייכו, לסמכא לכון בהון. דהכי איהי ה', כימא, אי אית לה מאנין, מתמליין מנה, ומתפשטין בהון, כנחלים דמתפשטן מן ימא על ארעא. ואי לאו, איהי ה' בגרמא יחידאה, בלא אתפשטותא דנחלין.
Zohar, Ki Teitzei 26:5
הכי מאנין דשכינתא, אינון מלאכין קדישין לעילא, וישראל לתתא, אי אית בהון מארי מדות, מארי חסד חסידים, גבורים מארי תורה, נביאים וכתובים, צדיקים, אנשי מלכות, דאתמר בהו, ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, בעמידה דצלותא, בהיכלא דמלכא אדנ"י, מלכא דילה ידו"ד. והם חכמים ונבונים ראשי ישראל. ולא ראשי ערב רב, דאתמר בהון, היו צריה לראש. איהי אתפשטת עלייהו בעשר ספירן דילה. בההוא זמנא, נחית עלת העלות, ביוד ה"א וא"ו ה"א, לנחתא עלייהו, לאקמא שכינתא עלייהו.
Zohar, Ki Teitzei 26:6
ובזמנא דויפן כה וכה וירא כי אין איש, איהי אמרת, שלמה אהיה כעוטיה, מעוטפת בגרמא דלא אתפשטת עלייהו, וקב"ה צווח עלה ואמר, איכה ישבה בדד.
Zohar, Ki Teitzei 26:7
אדהכי, קם בוצינא קדישא, ואמר רבון עלמא, הא הכא רעיא מהימנא, דאתמר ביה והאיש משה ענו מאד, עד כען וירא כי אין איש. הא הכא והאיש משה, דשקיל לשתין רבוא דישראל. וביה ממכון שבתו השגיח. דביה אתמר לגבי דרא דגלותא בתראה, ויי' הפגיע בו את עון כלנו. ואיהו כליל בעשר מדות, דבגינייהו אמרת לא אשחית בעבור העשרה. נחית עליה, לאשגחא על עלמא, וקיים מילך, דאנת קשוט, וכל מילך קשוט.
Zohar, Ki Teitzei 26:8
דאיהו גמל חסד עם שכינתא, וקטיר שפחה דילה בגבורה, למהוי שפחה אסירא תחות גבירתה, בקשורא דתפלין. ואשתדל בגינה, בתורת אמת, תורת אמת היתה בפיהו. ואשתדל בה, בנביאים וכתובים. בנביאי, בכמה נחמות. בכתובים, בעשרה מיני תהלים. בצדיק, בי"ח ברכאן דצלותא.
Zohar, Ki Teitzei 26:9
ומארי מתניתין, לא אשתמודען ליה לרעיא מהימנא. אליהו, באומאה עלך בשמא דידו"ד, ובשמיה מפרש, גלי ליה לכל רישי מארי מתניתין, דישתמודעון ליה, ולא יתחלל יתיר, דאתמר ביה, והוא מחולל מפשעינו, לית לך צורך למיטל רשו דהא אנא שליחא דמארי עלמא, וידענא דאי אנת עביד דא, דיודי לך קב"ה עליה, ויסתלקון בנך בגיניה, עילא ותתא. ולא תתעכב למעבד, לא שבוע, ולא חדש, ולא שנה, אלא מיד.
Ficha editorial de este texto
