Zohar Ki Tisa 7
Zohar, Ki Tisa 7:1
חאבו כמלקדמין. מה עבד קב"ה. אפיק להאי ברא כמלקדמין מהיכליה, ואימיה בהדיה. אמר, מכאן ולהלאה, אימא וברה יסבלון כמה בישין כחדא, הה"ד ובפשעיכם שלחה אמכם. ועל דא כתיב, בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים. מאי באחרית הימים. אלא דא היא אימא קדישא, דהיא אחרית הימים, ועמה סבלו כל מה דסבלו בגלותא.
Zohar, Ki Tisa 7:2
ואילו יהדרון בתיובתא, אפילו חד ביש, או חד צערא, דיעבר עלייהו, אתחשב עלייהו, כאלו סבלו כלא ואי לא. כד יסתיים קיצא, וכל דרין דיליה. כמה דאמר בוצינא קדישא, דכתיב לצמיתות לקונה אותו לדורותיו. וכל דא, בתיובתא תליא מילתא. א"ר חייא, ודאי הכי הוא. וע"ד גלותא אתמשך.
Zohar, Ki Tisa 7:3
אבל קב"ה, כל מה דחמי לון לישראל, בהאי אחרית הימים, ובהאי אחרית הימים יעביד לון נסין ונוקמין, דכתיב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יי' בראש ההרים. מאן ראש ההרים. דא אברהם סבא, כהנא רבא, ראש דכלא. ובגין דאיהו ראש, כוס דברכה, יהיה נכון בראש ההרים, דא אברהם סבא, קדמאה לשאר ההרים. כוס דברכה, אצטריך למהוי מתקנא בימינא.
Zohar, Ki Tisa 7:4
ונשא מגבעות. אצטריך למהוי זקיף מן פתורא, שיעורא דאקרי זרת, לברכא לקב"ה, ודא הוא ונשא מגבעות. מגבעות מאי הוא. אלא בינה, ובין בתולות אחריה רעותיה, שיעורא דזרת איהו. נשא כוס דברכה מגבעות ודאי, וע"ד טבא דיהא ליה להאי ברא בוכרא, באחרית הימים איהו.
Zohar, Ki Tisa 7:5
א"ל שפיר קאמרת, האי קרא ודאי הכי הוא. בראש ההרים, דא ימינא, אברהם סבא, דאיהו ראש ההרים ודאי. ונשא מגבעות, משיעורא דגבעות, דאינון רעותיה. ושפיר קאמרת. ונהרו אליו כל הגוים. מאי הוא. א"ל, ואפילו נשים וקטנים ושמש דפלח על פתורא, אע"ג דאיהו לא אכל, אצטריך למשמע, ולמימר אמן. דלא יימא בר נש, אנא לא אכלית, והואיל דלא אצטריפנא לזמון, לא אשמע ולא אימא אמן. הכל חייבין ביה.
Zohar, Ki Tisa 7:6
ד"א ונהרו אליו כל הגוים, אע"ג דנשים וקטנים פטורין מן המצות, בכוס דברכה הכל חייבין, בלבד דינדעון למאן מברכין, ודא היא ונהרו אליו כל הגוים. אתא רבי יוסי ונשקיה, אמר כמה שפיר מלה דא, ומתיקא לחכא.
Zohar, Ki Tisa 7:7
השתא אית לדייקא, אי האי אחרית הימים, איהו כוס דברכה ממש, מהו הר בית יי', הוה ליה למכתב הכי, והיה אחרית הימים נכון יהיה בראש ההרים. מהו באחרית הימים נכון יהיה הר בית יי'. א"ל, אחרית הימים איהו אילנא כלא, מרישיה ועד סיפיה, דהוא אילנא דטוב ורע. ואתא קרא לבררא באחרית הימים, ואפיק הר בית יי', דא טוב בלא רע. הר בית יי' ודאי דלית תמן חולקא לסטרא אחרא, דהא אתבריר הר בית יי', מגו אילנא דאיהו אחרית הימים. ודא איהו כוס דברכה, דאיהו נכון בראש ההרים.
Zohar, Ki Tisa 7:8
א"ר יוסי, זכאה ארחא דא, דזכינא להאי מלה. א"ל ממאן שמעת לה. א"ל, יומא חדא הוינא אזיל בארחא, ושמענא וחמינא ליה לרב המנונא סבא, דהוה דריש להאי קרא לרבי אחא, וכיון דשמענא חדינא ביה, ונטירנא ליה צריר בכנפא דלבושאי, דלא יתעדי מנאי לעלמין. א"ל, ודאי מלה קדישא דא, מנהירו דבוצינא קדישא אתנהיר. זכאה דרא, דקיימי עלמא וסמכוי, שריין בגויה. ואי אנת צרירת להאי מלה בקשרא חדא דלא יתעדי מינך. אנא אצרור לה בתלתין, או בארבעין קשרין בכיסאי, דלא יתעדי מינאי לעלמין.
Zohar, Ki Tisa 7:9
על ההיא מלה דאחמי קב"ה למשה, בגין דאע"ג דישראל חבין קמיה בכל דרא ודרא, לא בעי מאן דיימא עלייהו דלטורין. מנלן. מהושע, דכתיב תחלת דבר יי' בהושע, הא אוקמוה מלה. וע"ד והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו'. ובג"ד בריך לון בכמה ברכאן, לאהדרא בתיובתא, ולאתבא לון לגבי אבוהון דבשמיא, ולא אעדי מתמן, עד דקב"ה מחל על חובייהו, ואתנקיאו קמיה.
Ficha editorial de este texto