ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד וגו'. רבי אבא פתח, היושב על חוג הארץ וגו'. ת"ח, כד בעא קב"ה למברי עלמא, סליק ברעותא קמיה, וברא ליה באורייתא. ובה אשתכלל. הה"ד בהכינו שמים שם אני. וכתיב ואהיה אצלו אמון. והא אוקמוה, אל תקרי אמון, אלא אומן.
כד אתי למברי אדם, והא אתמר, אמרה תורה וכי למגנא אתקריאת ארך אפים ורב חסד. בההיא שעתא דנפיק אדם לעלמא, הוה זיו פרצופא דיליה מעילא ומתתא, והוו דחלין מניה כל בריין, ואוקמוה. ת"ח, לא אתקיים עלמא, ולא אשתלים, עד ההיא שעתא דנפק אדם בשלימו דכלא, ואתקדש יומא, ואתתקן כרסייא קדישא למלכא, כדין אשתלימו עלאי ותתאי, ואשתכחו חדוון בכלהו עלמין.
בההיא שעתא דבעא יומא לאתקדשא, הוו נפקי רוחיהון דשדין לאתברי גופא דלהון, ואתקדש יומא, ולא אתבריאו, ואשתאר עלמא כמה דאתפגים מעבידתא ואתחסר, כיון דאתקדשו ישראל, ואשתלימו בדרגיהון, ואשתכחו ליואי בסטר שמאלא, כדין אשתלים ההוא פגימא דעלמא, דמסטר שמאלא.
וע"ד בעאן לאתדכאה ליואי, וכדין כלא אתכליל בימינא, ועלמא לא אתפגים, ובג"כ כתיב, ועבד הלוי הוא. הוא אשלים לסטר שמאלא. הוא אשלים לפגימו דעלמא. ואפילו ההוא סטרא דצפון, דאשתאר חסר בעלמא, כד ברא קב"ה עלמא. ליואה בארונא אשלים לכלא. מאי בארונא. בההוא מטולא דהוו נטלי במשכנא, אשתלים כל ההוא פגימו על ידיה.
הוא: לעילא לשמאלא. הוא: אתכליל בימינא, תו הוא: דא עתיקא. אלמלי דינא לא אשתכח בעלמא, לא הוו ידעי בני נשא מהימנותא עלאה, ולא ישתדלון בני נשא באורייתא, ולא יתקיימו פקודי אורייתא, פולחנא שלימותא דישתכח בעלמא לגבי מלכא קדישא, מאן עביד ליה. הוי אומר דא ליואה.
ותו ועבד הלוי הוא, כד"א כי יי' הוא האלהים. הוא אשלים שלימותא, למיהוי כלא חד. הוא: פשיטא לקבלא לכנסת ישראל, כד"א, שמאלו תחת לראשי, בגין לחברא זווגא כחדא. מאן אתער רחימותא. הוי אומר הוא. תו הוא: כד"א הוא עשנו ולא אנחנו עמו. בג"כ הוא: לתתא. הוא: לעילא. הוא: אתגלייא. הוא: סתים. הוא: אלהים.
ר' יצחק אמר, זמין קב"ה לאנהרא לסיהרא, כנהורא דשמשא. ונהורא דשמשא יהא על חד שבע זמנין. הה"ד והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'. וכתיב לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף. וכתיב לא יהיה לך עוד השמש וגו'.
(רעיא מהימנא) כל פטר רחם לכל בשר וגו', ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה. פקודא דא לפדות פטר חמור, לפדות לעלמא דאתי. ואי קודם דאזיל לההוא עלמא, לא יפדה נפשיה ורוחיה ונשמתיה באורייתא, עתיד לאחזרא להאי עלמא כדבקדמיתא. ישוב לימי עלומיו, ולקבל נפשא ורוחא ונשמתא.
כתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, וישראל. בגין דפדיון דלהון הוה בלא תורה, דאיהו כסף כסופא דעלמא דאתי, אהדרו תלת זמנין אחרנין בגלותא, ובפורקנא בתרייתא דפורקנא דלהון יהא באורייתא, לא יהדרון לעלם בגלותא. אתו רבנן ובריכו ליה, ואמרו רעיא מהימנא, קב"ה יפדה לך, וכל ישראל יפדון על ידך, ותתחדש עמהון, ואינון עמך.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
9
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, קרח ח׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
