Zohar, Lej Lejá 10:1
בספרא דר' ייסא סבא, כתיב הכא ויעבר אברם בארץ. וכתיב התם אני אעביר כל טובי. והוא רמז לקדושה דארעא, דאתי מאתר עלאה, כדקא חזי.
בספרא דר' ייסא סבא, כתיב הכא ויעבר אברם בארץ. וכתיב התם אני אעביר כל טובי. והוא רמז לקדושה דארעא, דאתי מאתר עלאה, כדקא חזי.
עד מקום שכם עד אלון מורה. מסטרא דא לסטרא דא, כדקא חזי והכנעני אז בארץ. הא אתמר, דעד כדין, שלטא חויא בישא דאתלטיא, ואייתי לווטין על עלמא, דכתיב ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. וכתיב ארור אתה מכל הבהמה וגו'. ותמן אתקריב אברהם לגבי קב"ה, מה כתיב, וירא ה' אל אברם. הכא אתגלי ליה, מה דלא הוה ידע, ההוא חילא עמיקא לשלטא על ארעא. ובגין כך וירא, מה דהוה מתכסי מניה.
וכדין ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו, כיון דאמר לה', מהו הנראה אליו. אלא הכא אתגלי ליה, ההוא דרגא, דשלטא על ארעא, ועאל ביה, ואתקיים ביה.
ויעתק משם ההרה, מתמן ידע הר ה'. וכלהו דרגין דנטיעין בהאי אתר. ויט אהלה, בה"א כתיב, פריש פרישו, וקביל מלכו שמיא, בכלהו דרגין דאחידן ביה. וכדין ידע דקב"ה שליט על כלא. וכדין בנה מזבח.
ותרין מדבחן הוו, בגין דהכא אתגלי ליה, דהא קב"ה שליט על כלא. וידע חכמה עלאה, מה דלא הוה ידע מקדמת דנא. ובנה תרין מדבחן, חד לדרגא דאתגליא וחד לדרגא דאתכסיא, ת"ח, דהכי הוה, בקדמיתא כתיב, ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו וגו'. ולבתר כתיב, ויבן שם מזבח לה' סתם, ולא כתיב הנראה אליו. וכלא רזא דחכמתא איהו.
וכדין אתעטר אברהם מדרגא לדרגא, עד דסליק לדרגיה, הה"ד ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה. דא דרום, דהוא חולקיה דאברהם. הלוך ונסוע. דרגא בתר דרגא עד דסליק לדרום, ותמן אתקשר כדקא יאות, וסליק לדרגיה לדרום.
כיון דאתעטר אברהם בדרגוי, בארעא קדישא, ועאל בדרגא קדישא, כדין מה כתיב, ויהי רעב בארץ. דלא הוו ידעי ידיעה, לקרבא לגבי דקודשא בריך הוא.
ויהי רעב בארץ. דעד כען לא הוה חילא דעל ארעא, יהיב תוקפא ומזונא על ארעא, בגין דעד לא אתקדשת ולא קיימא בקיומא. כיון דחמא אברהם, דהא ההוא חילא דממנא על ארעא, לא יהיב תוקפא וחילא קדישא כדקחזי, כדין וירד אברם מצרימה לגור שם.
מנא ידע אברהם. דכתיב לזרעך נתתי את הארץ הזאת. כדין ידע אברהם, דהא ארעא לא אתתקנא בתקונא קדישא, אלא בדרגין קדישין, דיפקון מניה. וכדין ידע אברהם, רזא דחכמתא, דארעא לא תתקן בקדושה, אלא כדאמרן.
(גליון) קב"ה רמיז חכמתא עלאה, באברהם וביצחק. אברהם דא נשמתא לנשמתא, ואיהי נשמה דא היא שרה. לוט דא הוא נחש, ובת זוגיה דההוא סמא"ל. רוח קדישא דא יצחק. נפש קדישא דא רבקה. יצר הרע, דא רוח הבהמה, וע"ד אמר שלמה בחכמתיה, מי יודע רוח בני האדם העולה היא וגו'. נפש הבהמית, דא נפש מסטרא דיצר הרע.
ועל דא אמרו דאיהי נשמתא לנשמתא, אתערא לגברא ביראה ובחכמתא. נשמתא אתערא לאיניש בבינה. הה"ד ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וגו'. נשמתא אתערי בתשובה, דאתקרי בינה, ואקרי שרה. ורוח הוא הקול ואתקרי דעת, ואתערי לאיניש די סליק קליה באורייתא ואתקרי תורה שבכתב, ונפש השכלית אתער מניה עובדין טבין.
ובדוגמא דא, ברא גופא, מארבע יסודות: אש, ורוח, ועפר, ומים. כגוונא דהוא נשמתא לנשמתא, נשמה, ורוח, ונפש. מים דא דכר, ודא הוא מים מתיקי דקדושה, ואית מים המאררים, דאינון יצר הרע. אית אשא קדישא נוקבא, ואית אשא נוכראה, אש זרה. ועל דא כתיב, ואל יבא בכל עת אל הקדש. דאיהי נוקבתא מן יצר הרע. רוח קדישא איהו דכר, אית רוח מסאבא, דא יצר הרע, שנאמר כי משרש נחש יצא צפע. אית עפר קדישא, ואית עפר מסאבא.
ועל דא, נשמתא דאיהי תשובה, דתקיפת ביה בההוא נחש, לתברא ליה, בשעבודא דתשובה, ואמשיך ליה לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ואינון ארבע יסודי מתפשטין לכ"ב אתוון, אחה"ע, בומ"ף, גיכ"ק, דטלנ"ת, זסשר"ץ. עד כאן גליון.
(סתרי תורה) ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם. דא בי כנישתא, אתר דדיורא דשכינתא תמן, כד"א ואני נתתי לך שכם אחד. דא שכינתא דאתחזי ליה, הואיל ואתקרי צדיק, דהא צדק לאו דיורה אלא בהדי צדיק, ודא הוא עד מקום שכם. עד אלון מורה. אלו בתי מדרשות, דאולפין ומורים תמן תורה ברבים.
והכנעני אז בארץ. כדין אתבסם ואתתקן יצר הרע בגופא בעל כרחיה. דסגיאין שמהן אית ליה, ובגיני כך אדכר בשמהן סגיאין. אז בארץ. ודאי ואתכפיא בהאי, בגין דכדין איהו גופא, בזמנא דלא אתעבר מניה ההוא נחש כל כך, בגין דבקותא דגופא, כדין הכנעני אז בארץ. אמאי אקרי כנעני, דאסחר גופא לדינין בישין.
ונשמתא קיימא בהאי עלמא כדקא יאות, בגין למזכי בה לבתר כד נפקת מהאי עלמא, אי זכאת סלקא לאתרה דנפקת מתמן, דכתיב אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה, וכתיב אל המקום אשר היה שם אהלה בתחלה. אהלה בה"א.
והשתא איהי קיימא בין לסלקא לעילא, ובין לנחתא לתתא. בין בית אל ובין העי. אי זכאת, סלקא אל מקום המזבח אשר עשה שם וגו'. מאן עשה, ומאן מזבח. אלא, אשר עשה שם, דא קב"ה. דאיהו עבד תמן האי מזבח, ואתקין לה על תריסר אבנין, למספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך ודאי.
ומזבח דא עשה שם בראשונה, כד אתברי עלמא עלאה טמירא לכל עלמין, ומיכאל כהנא רבא, קאים ומקריב עלה, קרבנין דנשמתין. כיון דנשמתא סלקא תמן מה כתיב, ויקרא שם אברם בשם ה'. נשמתא קארי תמן, ואצרירא בצרורא דחיי.
וכל דא אי זכאה בהאי עלמא, לאתקנא גופא כדקא יאות, ולאכפיא תוקפא דההוא לטייא, עד דאתפרשא מניה. מה כתיב, ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט. דבכל יומא ויומא, בהאי עלמא, אינון סיען ומנהיגין דנשמתא, ואינון סיען ומנהיגין דיצר הרע, אינון בקטרוגא, מקטרגין אלין באלין, וכל שייפין דגופא בצערא בינייהו, בין נשמתא, וההוא נחש, דקא מגיחין קרבא בכל יומא.
מה כתיב, ויאמר אברם אל לוט. נשמתא אהדרא לגבי יצר הרע, ואמר ליה אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רועי ובין רועיך, סטרין דילי וסטרין דילך. כי אנשים אחים אנחנו. יצר טוב ויצה"ר קריבין דא בדא, דא לימינא ודא לשמאלא.
הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי. סגיאין חייביא אינון בעלמא, זיל ושוט אבתרייהו, ואתפרש מעמי. אם השמאל ואימינה וגו'. ואוכח ליה, ואעיק ליה, בכמה קרבין דעביד בהדיה בכל יומא, עד דכתיב ויפרדו איש מעל אחיו.
כיון דמתפרשין דא מן דא, מה כתיב, אברם ישב בארץ כנען. אתישבת נשמתא באינון צדיקייא, בישובא טב בשלם. ולוט ישב בערי הככר, ההוא לטיא מקטרגא, אזיל לקטרגא, ולאתחברא באתר דחייביא תמן. דכתיב ויאהל עד סדום. מה כתיב בתריה, ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד. תמן שריא ושוי דיוריה בינייהו, לאתחברא בהו, לאסטאה לון ולאובדא לון, בעובדין בישין.
כיון דאשתארת נשמתא בלא מקטרגא, ואתדכי גופא מההוא זוהמא, מיד קב"ה אשרי דיוריה בהדיה, וירית אחסנתא עלאה ותתאה, ואית ליה נייחא בין צדיקייא, וההוא לטיא בין אינון רשיעייא, חטאן בהדיה עד דלא הוה פורקנא לחובייהו.
מה כתיב וישמע אברם כי נשבה אחיו. וישמע אברם, דא נשמתא, דאשתארת בדכיו בגופא. כי נשבה אחיו, דא יצר הרע, דנשבה בין אינון חייביא בחובין סגיאין. וירק את חניכיו ילידי ביתו. אלין אינון צדיקיא דלעאן באורייתא דאינון שייפי דגופא, זריזין למיהך בהדיה י"ח ושלש מאות, אלין רמ"ח שייפין דגופא, ושבעין דרזא דנשמתא, דנפקא מתמן. בכלא אזדרז למהך תמן, לגבי אינון חייביא, לאתבא לון מחוביהון.
מה כתיב, וירדף עד דן. רדיף אבתרייהו, ואודע לון דינא דההוא עלמא, ועונשא דגיהנם, ולא יהיב דמיכו לעיניה, ביממא ובליליא, עד דאוכח לון לאינון חייבין, ואתיב לון בתיובתא לגבי קב"ה. מה כתיב וישב את כל הרכוש, אתיב לון בתיובתא שלימא כדקא יאות.
וגם את לוט אחיו וגו', אפילו לההוא יצר הרע אתקיף בהדיה, עד דאכפייה בעל כרחיה ואמתיק ליה, כדקא חזי. כלא אתיב בתיובתא שלימתא כדקא יאות, בגין דלא אשתכך יממא וליליא, עד דאוכח לון ורדף לון על ההוא חובא דחאבו, עד דתאבו בתיובתא שלימתא כדקחזו.
אהדרנא למלי קדמאי דפרשתא. כתיב מצאוני השומרים הסובבים בעיר וגו', תנן, עבד קב"ה, ירושלם לעילא, כגוונא דירושלם דלתתא, בשורין, ומגדלין, ופתחין פתיחין. ואינון חומות דתמן, אית עלייהו נטרין, דנטרי תרעי דאינון חומות, דכתיב על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים וגו'. ומיכאל כהנא רבא, עלאה מכלהו נטרי תרעי דאינון חומות.
נשמה כד נפקת מהאי עלמא, אי זכאת, עאלת בגנתא דעדן דארעא, דנטע קב"ה לרוחיהון דצדיקייא, כגוונא דההוא גנתא דעדן דלעילא, ותמן כל צדיקיא דעלמא.
וכד נשמתא נפקת מהאי עלמא, עאלת במערתא דכפלתא, דתמן איהי פתחא דג"ע. פגעת באדם הראשון, ובאינון אבהן דתמן, אי זכאת איהי, חדאן בה, ופתחין לה פתחין, ועאלת. ואי לא, דחיין לה לבר. ואי זכאת, עיילת לגנתא דעדן, כיון דעיילת, יתבא תמן בגנתא, ואתלבשת תמן, בלבושא דדיוקנא דהאי עלמא, ואתעדנת תמן.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
29
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, לך לך י׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.