Zohar, Lej Lejá 13:1
ויהי כבא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד. א"ר יהודה, בתיבה אעיל לה, ופתחו לה, למיסב מנה קוסטונא. כיון דאתפתח, הוה נהורא, כנהורא דשמשא, הה"ד כי יפה היא מאד.
ויהי כבא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד. א"ר יהודה, בתיבה אעיל לה, ופתחו לה, למיסב מנה קוסטונא. כיון דאתפתח, הוה נהורא, כנהורא דשמשא, הה"ד כי יפה היא מאד.
מאי מאד. אלא, דחמו בתיבה נהורא אחרא, אפיקו לה וחמו לה, כמלקדמין, הה"ד ויראו אותה שרי פרעה, כיון דכתיב, ויראו המצרים את האשה. מאי ויראו אותה שרי פרעה. אלא דאפיקו לה, וחמו לה, כמלקדמין. וכדין ויהללו אותה אל פרעה וגו'.
א"ר יצחק. ווי לאינון חייביא דעלמא, דלא ידעין ולא משגיחין בעבידתיה דקב"ה, ואנון לא מסתכלי דכל מה דהוי בעלמא, מעם קב"ה איהו, דאיהו ידע בקדמיתא, מה דלהוי בסופא, דכתיב מגיד מראשית אחרית. ואיהו אסתכי ועביד עבידן בקדמיתא, בגין לסלקא לון, לבתר יומין.
ת"ח, אלמלא דאנסיבת שרי לגבי פרעה, לא אלקי הוא, ואלקאותא דא גרים אלקאותא לבתר כן, דילקון מצרים בנגעים גדולים, כתיב הכא נגעים גדולים, וכתיב התם ויתן ה' אותות ומופתים גדולים ורעים במצרים, מה להלן עשר מכות, אף כאן עשר מכות. כמה דעביד קב"ה נסין וגבורן לישראל ליליא, אוף הכא עבד לה קב"ה לשרה נסין וגבוראן ליליא.
ר' יוסי פתח ואמר, ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי. אמר דוד אע"ג דכל בני עלמא, ייתון לאגחא בי קרבא, ואתה ה' מגן בעדי. ת"ח, כתיב מגן בעדי. אמר דוד לקב"ה, רבש"ע, מפני מה לא עבדי בי חתימה דברכה, כמה דחתמי ברכה באברהם, דכתיב אנכי מגן לך, ואמרי מגן אברהם.
א"ל קב"ה לדוד, אברהם כבר בחנתיו וצרפתיו, וקאים קמאי בקיומא שלים. א"ל דוד, א"ה בחנני ה' ונסני צרפה כליותי ולבי. כיון דעבד ההיא מלה דבת שבע, אדכר דוד קמיה, על מה דאמר, אמר בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמותי בל יעבר פי.
אמר, אנא אמינא, בחנני ה' ונסני, ואנת בחנת לבי. אנא אמינא צרפה כליותי, ואת צרפתני, בל תמצא, לא אשכחת לי כדקא יאות. זמותי בל יעבר פי. מאן יתן והאי מלה דחשבית, דלא יעבר לי פומאי.
ועם כל דא, חתמין ביה ברכה, דקאמרן מגן דוד. ובג"כ אמר דוד ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי, ודאי דרגא דא יקרא דילי, דאנא מתעטרנא ביה.
ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו. ת"ח, קב"ה איהו מגן לצדיקייא, דלא ישלטון בהו בני נשא, וקב"ה אגין על אברהם דלא ישלטון ביה ובאתתיה.
ת"ח, שכינתא לא אתעדי מינה דשרה, כל ההוא ליליא, אתא פרעה למקרב בהדה, אתא מלאך ואלקי ליה, כל אימת דאמרה שרה אלקי, הוא מלקי, ואברהם הוה מתקיף במאריה, דהא שרה לא יכלין לשלטאה עלה, הה"ד וצדיקים ככפיר יבטח. והכא נסיונא הוא, דלא הרהר אבתריה דקודשא בריך הוא.
א"ר יצחק, ת"ח, דבגין כך לא פקיד קב"ה לנחתא למצרים, אלא הוא עצמו מגרמיה נחת, בגין דלא יהא פתחון פה לבני עלמא, דאמר ליה כן, ולבתר אצטער על אתתיה.
ר' יצחק פתח ואמר צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא צדיק כתמר יפרח. מפני מה אקיש צדיק לתמר. מה תמר, כיון דגזרין ליה לא סליק עד זמן סגיא, אוף הכי צדיק, כיון דאתאביד מעלמא, לא סליק אחר תחותוי עד זמן סגיא.
כתמר יפרח, מה תמר לא סליק אלא דכר ונוקבא. אוף הכי צדיק, לא סליק אלא דכר ונוקבא, דכר צדיק, ונוקבא צדקת, כגוונא דאברהם ושרה.
כארז בלבנון ישגא. מה ארז בלבנון עלאה על כלא, וכלא יתבי תחותוי, אוף הכי צדיק, הוא עלאה על כלא, וכלא יתבי תחותוי. ועלמא לא קיימא אלא על צדיק חד, דכתיב וצדיק יסוד עולם. ועליה קאים עלמא, ובגיניה אסתמיך, ועליה אשתיל.
ר' יהודה אמר, והא תנינן, דעל שבעה סמכין עלמא קיימא, דכתיב חצבה עמודיה שבעה. א"ל ר' יוסי, הכי הוא ודאי, אבל כלהו אחרנין בשביעאה קיימי, דאיהו סמכא דעלמא ואיהו צדיק. ודא אשקי ורוי עלמא וזן כלא. ועליה כתיב אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. וכתיב טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו.
אמר ר' יצחק, הא כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. דא הוא סמכא דעלמא קאים עליה, ואיהו אשקי לגנתא, וגנתא אשתקי מניה, ומניה עבידא פירין. וכלהו פירין פרחין בעלמא, ואינון קיומא דעלמא, קיומא דאורייתא, ומאן נינהו, נשמתהון דצדיקייא, דאינון פרי עובדוי דקודשא בריך הוא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
16
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, לך לך י״ג
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.