Zohar Lech Lecha 24
Zohar, Lej Lejá 24:1
ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין. רבי שמעון פתח ואמר ויהי בשלם סכו וגו'. ת"ח, כד סליק ברעותא דקב"ה למברי עלמא, אפיק חד שלהובא דבוצינא דקרדינותא, ונשף זיקא בזיקא, חשכאת ואוקידת. ואפיק מגו סטרי תהומא, חד טיף, וחבר לון כחד, וברא בהו עלמא.
Zohar, Lej Lejá 24:2
ההוא שלהובא סליק, ואתעטרא בשמאלא, וההוא טיף סליק ואתעטר בימינא, סלקו חד בחד, אחלפו דוכתי, דא לסטרא דא, ודא לסטרא דא, דנחית סליק, ודסליק נחית.
Zohar, Lej Lejá 24:3
אתקטרו דא בדא, נפיק מבינייהו רוח שלים. כדין אינון תרין סטרין, אתעבידו חד, ואתייהיב בינייהו, ואתעטרו חד בחד. כדין אשתכח שלם לעילא, ושלם לתתא, ודרגא אתקיים.
Zohar, Lej Lejá 24:4
אתעטרת ה"א בוא"ו, וא"ו בה"א, כדין סלקא ה"א, ואתקשרא בקשורא שלים. כדין ומלכי צדק מלך שלם. מלך שלם ודאי, מלך איהו דשליט בשלימו, אימתי איהו מלך שלם, ביומא דכפורי דכל אנפין נהירין.
Zohar, Lej Lejá 24:5
ומלכי צדק. דא עלמא בתראה. מלך שלם, דא עלמא עלאה. דאתעטר חד בחד, בלא פרודא, תרין עלמין כחדא, ואפילו עלמא תתאה, כלא חד מלה איהו. הוציא לחם ויין, דתרין אלין ביה. והוא כהן לאל עליון משמש עלמא לקבל עלמא. והוא כהן, דא ימינא. לאל עליון, עלמא עלאה. ובגין כך, בעי כהנא, לברכא עלמא.
Zohar, Lej Lejá 24:6
ת"ח, ברכאן נטיל האי עלמא תתאה, כד אתחבר בכהנא רבא. כדין, ויברכהו, ויאמר ברוך אברם לאל עליון. הכי הוא ודאי. כגוונא דא בעי כהנא לתתא, לקשרא קשרין, ולברכא האי דוכתא, בגין דיתקשר בימינא, לאתקשרא תרין עלמין כחד.
Zohar, Lej Lejá 24:7
ברוך אברם. רזא דמלה, תקונא דברכאן איהו. ברוך אברם, כמה דאמרינן ברוך אתה. לאל עליון, ה' אלקינו. קונה שמים וארץ, מלך העולם. והאי קרא, רזא דברכאן איהו. ויברכהו, מתתא לעילא. וברוך אל עליון, מעילא לתתא. ויתן לו מעשר מכל. לאתדבקא באתר דקשורא אתקשר לתתא.
Zohar, Lej Lejá 24:8
עד דהוו אזלי, אערע בהו ר' ייסא וחד יודאי בהדיה. והוה אמר ההוא יודאי, לדוד אליך ה' נפשי אשא. לדוד, וכי אמאי לא כתיב, מזמור לדוד, או לדוד מזמור.
Zohar, Lej Lejá 24:9
אלא, בגין דרגיה קאמר לדוד, תושבחתא דאמר בגיניה. אליך ה' נפשי אשא. אליך ה', לעילא. נפשי: מאן נפשי. דא דוד, דרגא קדמאה דקאמרן. אשא: אסלק. כד"א אשא עיני אל ההרים. בגין, דכל יומוי דדוד, הוה משתדל לסלקא דרגיה, לאתעטרא לעילא, ולאתקשרא תמן בקשורא שלים, כדקא יאות.
Zohar, Lej Lejá 24:10
כגוונא דא, לדוד ברכי נפשי את ה', בגין דרגיה קאמר, ומאי אמר, ברכי נפשי את ה'. את: לאתקשרא בקשורא לעילא. וכל קרבי, מאן קרבי. אלין שאר חיון ברא, דאקרון קרבים, כד"א ומעי המו עליו ד"א, ברכי נפשי, בגיניה קאמר. את ה', דא שלימו דכלא, את ה' כללא דכלא.
Zohar, Lej Lejá 24:11
א"ל ר"א לרבי ייסא, חמינא לך, דהא עם שכינתא קאתית ואתחברת. א"ל, הכי הוא ודאי, ותלת פרסי הוא דאזילנא בהדיה, ואמר לי כמה מילי מעלייתא, ואנא אגירנא ליה ליומא דא, ולא ידענא דאיהו בוצינא דנהיר כדחמינא השתא.
Zohar, Lej Lejá 24:12
א"ל רבי אלעזר, לההוא יודאי, מה שמך, א"ל יועזר. א"ל יועזר ואלעזר יתיבן כחדא. יתבו גבי חד טנרא בההוא חקל. פתח ההוא יודאי ואמר, אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור, מאי טעמא, תרי זמני, אנכי אנכי.
Zohar, Lej Lejá 24:13
אלא, חד בסיני. וחד בשעתא דברא עלמא. דכתיב, אנכי ה' אלקיך, דא הוא בסיני. וחד כד ברא עלמא, דכתיב, אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. הוא בגין לאחזאה, דלא הוי פרודא בין עילא ותתא.
Zohar, Lej Lejá 24:14
מוחה פשעיך. מעביר פשעיך לא כתיב, אלא מוחה, בגין דלא יתחזון לעלמין. למעני. מאי למעני, בגין אינון רחמין דתליין בי. דכתיב כי אל רחום ה' אלקיך וגו'.
Zohar, Lej Lejá 24:15
ד"א, מוחה פשעיך למעני. ת"ח, חייבי עלמא עבדין פגימותא לעילא, דכד אינון חובין סלקין, רחמין, ונהירו עלאה, ויניקו דברכאן, לא נחית לתתא, והאי דרגא לא נטיל ברכאן דלעילא, לינקא לתתא. ובג"כ למעני, בגין דלא יתמנעון ברכאן לינקא לכלא.
Zohar, Lej Lejá 24:16
כגוונא דא, ראו עתה כי אני אני הוא, לאחזאה דלא הוי פרודא, בין עילא ותתא. כמה דאתמר.
Zohar, Lej Lejá 24:17
ת"ח, כגוונא דא, כד אשתכחו זכאין בעלמא, אתערו ברכאן לעלמין כלהו. כיון דאתא אברהם, אתער ברכאן לעלמא. דכתיב ואברכך. והיה ברכה, מאי והיה ברכה. רמז דישתכחון בגיניה ברכאן, לעילא ותתא. דכתיב ונברכו בך וגו' וכתיב ואברכה מברכיך.
Zohar, Lej Lejá 24:18
אתא יצחק, אודע לכלא, דאית דין ואית דיין לעילא, לאתפרעא מרשיעיא, ואיהו אתער דינא בעלמא, בגין דידחלון ליה לקב"ה, כל בני עלמא. אתא יעקב, ואתער רחמי בעלמא, ואשלים מהימנותא בעלמא, כדקא חזי.
Zohar, Lej Lejá 24:19
ביומי דאברהם מה כתיב, ומלכי צדק מלך שלם, דאתעטרת כרסייא בדוכתיה, וכדין אשתכח מלך שלם, בלא פגימו כלל. הוציא לחם ויין דאפיק מזונין לעלמין, כלהו כדקא חזי. הוציא לחם ויין, דלא אתמנעו ברכאן מכלהו עלמין, הוציא: כד"א תוצא הארץ, מדרגין דלעילא אפיק מזונין וברכאן לעלמין כלהו.
Zohar, Lej Lejá 24:20
והוא כהן לאל עליון. דאשתכח כלא, בשלימו עלאה, כדקא חזי. לאתחזאה כמה דחייביא עבדי פגימו בעלמא, ומנעי ברכאן. הכי נמי, בגין זכאין אתיין ברכאן לעלמא, ובגינייהו אתברכאן כל בני עלמא.
Zohar, Lej Lejá 24:21
ויתן לו מעשר מכל. מאי מעשר מכל, מאינון ברכאן, דנפקי מכל. בגין דאיהו אתר, דכל ברכאן דנחתי לעלמא, מתמן נפקי. ד"א, ויתן לו מעשר מכל. קב"ה יהב ליה מעשרא. ומאן איהו, דא דרגא, דכל פתחין דמהימנותא, וברכאן דעלמא, ביה קיימי. ואיהו מעשר, ואיהו חד מעשרה, ואיהו עשרה ממאה. מכאן ולהלאה עאל אברהם, בקיומא דלעילא, כדקא חזי. אמר ליה רבי אלעזר שפיר קא אמרת.
Zohar, Lej Lejá 24:22
א"ל ר' אלעזר, מאי עבידתך. א"ל קרינא דרדקי באתרי, השתא אתא ר' יוסי דכפר חנין למתא, וסליקו לון מגבאי, ואותבו לון לגביה. והוו יהבין לי כל בני מתא אגרא, כההוא זמנא דדרדקי הוו גבאי. ואסתכלנא בנפשאי, דלא אתחזי לי לאתהני מנייהו למגנא, ואגירנא גרמאי בהדי דהאי חכים. אמר רבי אלעזר, ברכאן דאבא אצטריכו הכא.
Zohar, Lej Lejá 24:23
קמו. אתו קמיה דר"ש, והוה יתיב ולעי כל יומא קמיה דר"ש. ויומא חד, הוה עסיק בנטילת ידים קמיה, אמר, כל מאן דלא נטיל ידוי כדקא יאות, אע"ג דאתענש לעילא, אתעניש לתתא. ומאי עונשיה לתתא, דגרים ליה לגרמיה מסכנותא. כמה דעונשיה, כך הכי הוא זכי, מאן דנטיל ידוי כדקא יאות. דגרים לגרמיה ברכאן דלעילא, דשראן ברכאן על ידוי כדקא יאות, ואתברך בעותרא.
Zohar, Lej Lejá 24:24
לבתר אקדים ר"ש, חמא ליה, דאנטל ידוי במיא, ונטיל לון, בשיעורא סגייא דמיין. אר"ש מלא ידיו מברכותיך. וכך הוה, מההוא יומא ולהלאה, אתעתר, ואשכח סימא, והוה לעי באורייתא, ויהיב מזונא למסכני כל יומא, והוה חדי עמהון ומסבר לון אנפין נהירין. קרא עליה ר"ש, ואתה תגיל בה' בקדוש וגו'.