אחר הדברים האלה. רבי חייא הוה אזיל למחמי לרבי אלעזר, פגע ביה רבי חגאי, א"ל האי ארחא דמתקנא קמיה דמר, לאן איהו אזיל. א"ל למחמי לרבי אלעזר. א"ל ואנא נמי איזיל בהדך. א"ל, אי תיכול למסבר סברא למאי דתשמע, זיל. ואי לאו תוב אבתרך. א"ל, לא ליחוש מר להאי, דהא אנא שמענא כמה רזי דאורייתא, ויכילנא למיקם בהו.
פתח ר' חגאי ואמר מאי דכתיב את קרבני לחמי לאשי וגו'. את קרבני, דא קרבן בשרא, דאתקרב לכפרא, דמא על דמא, בשרא על בשרא, בגין דכל קרבנין לאו מתקרבין אלא על בשרא, לכפרא על בשרא.
והכי שמענא, אי ב"נ חטא, בהמה מה חטאת, דקב"ה אמר אדם כי יקריב מכם קרבן וגו'. אמאי. אלא קב"ה עביד רוח בני נשא, ורוח הבהמה, ואפריש דא מן דא. ובג"כ רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה וגו'. ודאי מתפרש דא מן דא.
עד לא חטא אדם, מה כתיב, ויאמר אלקים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו', וכתיב לכם יהיה לאכלה, ולא יתיר. כיון דחטא, ויצר הרע אשתאיב בגופא דיליה, ובכל אינון תולדין, עבד בהו דינא.
ולבתר אתא נח, וחמא דהא גופא אתבני מאתרא דיצה"ר אקריב קרבן, כמה דאקריב אדם, מה כתיב וירח ה' את ריח הניחח וגו'. כי יצר לב האדם רע מנעוריו. אמר קב"ה, מכאן ולהלאה, הואיל וגופא אשתאיב מההוא יצה"ר יתענג גופא כמה דאתחזי ליה, ייכול בשרא. כירק עשב נתתי לכם את כל.
כד אכיל בשרא, מההוא בשרא אתענג בשרא דיליה, ואתערב דא בדא, ואתרבי גופא מניה, ומההוא ענג, גופא חטא בכמה חטאין. אמר קב"ה כפרה על גופא בשרא. בשרא אכיל, ובשרא אתרבי מיניה, וביה חטא, בג"כ לכפרא על גופיה בשרא. ובשרא דאכיל בשרא, עביד דמא לגופא, בג"כ דמא דאשתאר מההוא בשרא לבר, אתעתד לכפרא על דמא, דאתעביד מההוא בשרא דיליה, דכתיב כי הדם הוא בנפש יכפר.
כתיב קרבני, וכתיב קרבנכם, דכתיב תקריבו את קרבנכם, מה בין האי להאי. אלא קרבני, כגון שלמים דאתיין על שלום. קרבנכם: כגון חטאות ואשמות דאתיין על חטא ואשם, בג"כ את קרבני: בשרא. לחמי: נהמא וחמרא. ריח: דא קטורת. ניחחי: דא נחת רוח, דעביד כהנא ברעותא דשמא קדישא, וליואי, ברעותא דשיר ושבחה.
תשמרו להקריב לי במועדו. במועדו מאי הוי, אי תימא בכל יומא בבקר ובערב, מאי איהו במועדו. אלא מועדו, דשלטא בההוא זמנא רעוא. רעו דאשתכח לעילא בדרגא ידיעא. ועל דא כתיב במועדו.
כד קרבן אתקריב, כלא נטלין חולקא, ואתבדרן קליפין לכל סטרא, וייחודא אתקריב ואתייחד, ובוצינין אתנהרין, ואשתכח רעוא ורעו בכל עלמין, וקב"ה אשתכח ברזא דיחודא חדא כדקא חזי. אתא ר' חייא ונשקיה, אמר ליה, יאות אנת ברי מני, למיהך למחמי ליה.
אזלו, כד מטון לגביה, חמא לון יתבי על תרעא, א"ל לשמשא, זיל ואימא לון, האי כרסייא דתלת קיימין, מהו כל אחד. אמרו ליה, זיל ואימא ליה למר, דלאו למגנא אמר דוד מלכא דאיהו רביעאה, אבן מאסו הבונים. א"ל זיל ואימא לון דאן געלו ביה בדוד, דאיהו אמר אבן מאסו הבונים.
אהדר רבי חייא רישיה לגבי ר' חגאי, ואמר ליה שמעת בהאי מדי. אמר שמענא, בהאי קרא דכתיב בני אמי נחרו בי שמוני וגו'. דהאי קרא שלמה מלכא אמרו, ועל דוד מלכא אתמר, כד דחו ליה אחוהי מנייהו.
ותו שמענא, מאי חמא קב"ה למיהב מלכותא ליהודה מכל אחוהי, אלא אתוון דשמיה חקיקן ביה, וקב"ה יהב יקרא לשמיה, ובג"כ אחסין מלכותא. ותו שמענא, יהודה הא אתוון דשמיה ודאי, ד' ליתיה אמאי. אלא דא דוד מלכא, דאתקשר בשמיה מכל בני עלמא, דכתיב, ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם וגו', הא דוד קשיר בשמיה, תו, דאיהו קשר של תפלין, ודאי ד' דוד מלכא, ובג"כ דוד אתקשר בשמיה.
עאלו, כיון דעאלו יתיבו קמיה, אשתיק רבי אלעזר, ואינון אשתיקו. עאל ר' אלעזר לאדריה, שמע חד קלא דהוה אמר, זיל ואימא לון מה דאינון בעיין דכשרין אינון. אהדר לגבייהו. אמר לון, אית מאן דשמע מלה לימא לי. אמרו ליה אנן מחכאן לאנהרא מגו צחותא דבוצינא עלאה וסברא נסבר.
פתח ואמר וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ. כד בעי קב"ה למברי עלמא, אסתכל גו מחשבה, רזא דאורייתא, ורשים רשומין, ולא הוה יכיל למיקם עד דברא תשובה, דאיהי היכלא פנימאה עלאה, ורזא סתימא, ותמן אתרשימו ואתציירו אתוון בגלופייהו.
כיון דאתברי דא, הוה מסתכל בהאי היכלא, ורשים קמיה ציורין דכל עלמא, דכתיב הס מפניו כל הארץ. רשים קמיה רשומין וציורין דכל עלמא. בעי למברי שמים, מה עבד, אסתכל באור קדמאה ואתעטף ביה, וברא שמים. דכתיב עוטה אור כשלמה, ואחר כך נוטה שמים כיריעה.
אסתכל למעבד עלמא תתאה, עבד היכלא אוחרא, ועאל ביה, ומניה אסתכל ורשים קמיה כל עלמין לתתא, וברא לון. הה"ד וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ. הס מפניו: ה"ס רשים קמיה, כל נקודין דכל עלמא, דאינון שתין וחמש, כחושבן ה"ס, שתין אינון, וחמש אינון, וכלהו רשים קמיה, כד ברא עלמא. בג"כ יקרא דקב"ה לאו איהו, אלא לאינון דידעין ארחוי, ומהכין בה באורח קשוט, כדקא יאות.
אדהכי דהוה משתעי בהדייהו, אתא נורא ואסחר ליה, ואינון יתבו לבר. שמעו חד קלא דהוה אמר, אי קדישא, הביאני המלך חדריו, בכל אינון אידרין, דסבר דאנפין עולימא קדישא אתמסרו מפתחן דלהון בידיה, וכלהו מתקנן לך, ולאינון דבגינך. ובחייך קדישא כל חילא דשמיא, נגילה ונשמחה בך.
כד חמו אלין הכי, אזדעזעו, ודחילו סגי נפל עלייהו, אמרי לית אנן חזיין להאי, נפוק מכאן, ונהך לאורחין, יתבו תמן כל ההוא יומא, ולא יכילו למחמי ליה, ואמרו לית רעותא דקב"ה, דניתיב הכא, נפקו מתמן ואזלי.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
18
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, לך לך כ״ז
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
