ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וגו'. רבי אבא פתח כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור וגו'. דוד מלכא אמר האי קרא כי מי אל מבלעדי ה'. מאן הוא שליטא או ממנא דיכול למעבד מדי מבלעדי ה', אלא מה דאתפקד מעם קב"ה, בגין דכלהו לא ברשותייהו קיימי, ולא יכלי למעבד מדי. ומי צור: ומאן איהו תקיף דיכול למעבד תוקפא וגבורה מגרמיה, מבלעדי אלקינו. אלא כלהו בידא דקב"ה, ולא יכיל למעבד מדי בר ברשותיה.
ד"א, כי מי אל מבלעדי ה'. דקב"ה כלא ברשותיה, ולא כמאן דאתחזי בחיזו דככביא ומזלי, דכלהו אחזיין מלה, וקב"ה אחלף ליה לגוונא אחרא. ומי צור זולתי אלקינו. הא אוקמוה, דלית צייר כמה דקב"ה, דאיהו צייר שלים, עביד וצייר דיוקנא גו דיוקנא, ואשלים לההוא דיוקנא בכל תקוניה, ואעיל בה נפש עלאה, דדמי לתקונא עלאה, בג"כ לית צייר כקודשא בריך הוא.
ת"ח, מההוא זרעא דב"נ, כד אתער תיאובתיה לגבי נוקביה, ונוקביה אתערת לגביה, כדין מתחברן תרווייהו כחדא, ונפק מנייהו בר חד, דכליל מתרין דיוקנין כחד, בגין דקב"ה צייר ליה בציורא דאתכליל מתרווייהו. וע"ד בעי ב"נ לקדשא גרמיה בההוא זמנא, בגין דישתכח ההוא דיוקנא בציורא שלים כדקא חזי.
א"ר חייא ת"ח, כמה אינון רברבין עובדוי דקב"ה, דהא אומנותא וציורא דב"נ איהו כגוונא דעלמא, ובכל יומא ויומא קב"ה ברי עלמא, מזווג זווגין כל חד וחד כדקא חזי ליה, והוא צייר דיוקניהון עד לא ייתון לעלמא.
ת"ח, דאמר ר"ש, כתיב זה ספר תולדות אדם. וכי ספר הוה ליה. אלא אוקמוה דקב"ה אחמי ליה לאדם הראשון, דור דור ודורשיו וכו'. היאך אחמי ליה, אי תימא דחמא ברוח קודשא, דאינון זמינין למיתי לעלמא. כמאן דחמא בחכמתא, מה דייתי לעלמא, לאו הכי. אלא חמא בעינא, כלהו. וההוא דיוקנא דזמינין למיקם ביה בעלמא, כלהו חמא בעינא, מ"ט, בגין דמיומא דאתברי עלמא, כלהו נפשאן דזמינין למיקם בבני נשא כלהו קיימין קמי קב"ה, בההוא דיוקנא ממש, דזמינין למיקם ביה בעלמא.
כגוונא דא, כל אינון צדיקייא בתר דנפקין מהאי עלמא, כלהו נפשאן סלקן, וקב"ה אזמין לון דיוקנא אחרא לאתלבשא בהו, כגוונא דהוו בהאי עלמא, בג"כ כלהו קיימין קמיה, וחמא לון אדם הראשון בעינא.
ואי תימא, בתר דחמא לון, לא קיימי בקיומייהו. ת"ח כל מלוי דקב"ה, בקיומא אינון, וקיימו קמיה עד דנחתו לעלמא, כגוונא דא כתיב כי את אשר ישנו פה וגו'. הא אוקמוה דכלהו בני נשא דזמינין למהוי בעלמא, כלהו אשתכחו תמן.
הכא אית לאסתכלא, דהא כתיב, את אשר איננו פה וגו', ומשמע הנהו דיפקון מאינון דקיימו תמן, בגין דכתיב עמנו היום, ולא כתיב עמנו עומד היום. אלא ודאי כלהו קיימו תמן, אלא דלא אתחזו לעינא, בג"כ כתיב עמנו היום, אף על גב דלא אתחזון.
ואי תימא, מ"ט לא אתחזון הכא, כמה דאתחזון לאדם הראשון, דחמא לון עינא בעינא, והא הכא אתחזי יתיר. אלא, הכא כד אתייהיבת אורייתא לישראל, חיזו אחרא, ודרגין עלאין, הוו חמאן ומסתכלאן עינא בעינא, והוו תאיבין לאסתכלא ולמחמי ביקרא דמריהון, ובג"כ חמו יקרא עלאה דקודשא בריך הוא בלחודוי, ולא מאחרא.
וע"ד, כלהו בני נשא דזמינין לקיימא בעלמא, כלהו קיימי קמי קב"ה, באינון דיוקנין ממש, דזמינין לקיימא ביה, הה"ד גלמי ראו עיניך ועל ספרך וגו'. גלמי ראו עיניך. מ"ט, בגין דדיוקנא אחרא עלאה הוי כהאי, ובג"כ כתיב ומי צור זולתי אלקינו. מאן צייר טב, דצייר כלא כקודשא בריך הוא.
ד"א, כי מי אלוה. דא רזא דמלה, דהא אל כללא הוא, דאתכליל מכלהו דרגין, ואי תימא, דהא אל איהו דרגא אחרא, בגין דכתיב אל זועם בכל יום. תא חזי, דהא לית אל מבלעדי ה', דלאו איהו בלחודוי, ולא אתפרש לעלמין. וע"ד כתיב כי מי אל מבלעדי ה' וגו' ומי צור וגו'. דהא צור לאו איהו בלחודוי, אלא כלא חד, כדכתיב וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים וגו'.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
11
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, לך לך ל׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
