Zohar, Miketz 11:1
ועל דא ויקח מאתם את שמעון, בגין דלא יקטרג בהדיה דלוי, בגין דשמעון ולוי, כד מתחברן תרוייהו, יכלי לקטרגא. ויאסור אותו לעיניהם, הא אוקמוה, לעיניהם אסרו, ולבתר דנפקו הוה מאכיל ליה, ומשקי ליה.
ועל דא ויקח מאתם את שמעון, בגין דלא יקטרג בהדיה דלוי, בגין דשמעון ולוי, כד מתחברן תרוייהו, יכלי לקטרגא. ויאסור אותו לעיניהם, הא אוקמוה, לעיניהם אסרו, ולבתר דנפקו הוה מאכיל ליה, ומשקי ליה.
ואי תימא דרעותא דיוסף איהו, בגין דכתיב אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים, אי הכי יוסף דאיהו זכאה, היכי עביד הכי, דהא כתיב כי גחלים אתה חותה על ראשו ויי' ישלם לך.
אלא, ח"ו דיוסף להכי הוא דחייש, אלא כבר נש לאחוי, הכי נמי הוה עביד, אתנהיג עמיה באחוה, ולא בגוונא אחרא, ולא עמיה בלחודוי, אלא עם כל אחוי, כמה דכתיב ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן, בגין לאנהגא עמהון באחוה.
רבי יוסי פתח ואמר, אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר ועניתיך לא אענך עוד, האי קרא אוקמוה, דכד עמא כלהו אית בהו שלם, ולא אית בהו מארי דבבו, קב"ה חייס עלייהו, ודינא לא שלטא בהו, ואע"ג דכלהו פלחי לכו"ם, ואינון בשלם, דינא לא שליט עלייהו, ואוקמוה דכתיב חבור עצבים אפרים הנח לו.
וכן נגזו ועבר, מאי וכן נגזו, ונגזו מבעי ליה. אלא, דא הוא רישא דקרא דאיהו שלם, אוף הכא שלם, ומאי איהו, דא צדקה, בגין דצדקה דא הוא שלום, ומאן דאסגי בצדקה, אסגי שלם לעילא, ואסגי שלם לתתא, ובגין כך וכן נגזו ועבר, דגזזי ממונהון בצדקה. ועבר, ועברו מבעי ליה, מאי ועבר. אלא דא הוא דינא דרוגזא, כד"א עד יעבר זעם, עבר דינא מעלייהו.
ד"א, כה אמר יי' אם שלמים, אלין ישראל, דקב"ה יהב לון ברית קיימא לנטרא ליה תדיר, ולמהוי ביה בר נש שלים בכל סטרין לעילא ותתא. ואי לא נטיר ליה בר נש תדיר, הא איהו פגים, פגום בכלא, מנלן, דכתיב התהלך לפני והיה תמים, מאי תמים. שלים. דעד לא אתקיים ביה ברית, איהו פגים.
ובגין כך אם שלמים וכן רבים, אם שלמים דנטרי פקודא דא, למהוי שלימין, דלא יהון פגימין, וכן רבים: יפשון ויסגון ביה, בגין דנשמתין לא נפקי לעלמא, אלא בהאי ברית. וכן נגזו, האי אם שלמים דנטרי ליה תדיר, נגזו מאן דאתגזר וקבל עליה קיימא דא. ועבר, מאי ועבר. ההוא זוהמא דערלה, דהוה ביה בקדמיתא.
ד"א כה אמר יי' אם שלמים וכן רבים, אלין בני יעקב, דהא כל זמנא דהוו לגביה דיוסף, אינון שלמים, דקיימי בהדיה דברית. וכן נגזו, דאזלו ושבקו ליה ליוסף ולשמעון. ועבר, כדין דינא שריא בגינייהו, כד"א ועבר יי' לנגוף את מצרים.
ת"ח, אית דינא קשיא, ואית דינא רפיא. דינא קשיא תקיף, דינא רפיא חלש, וכד ינקא האי דינא רפיא, מדינא קשיא, כדין אתתקף, ואיהו תקיף.
בשעתא דאתעביד דינא על ישראל, אתעביד בהאי דינא רפיא, ולא אתתקף בההוא דינא קשיא, וכד דינא אתעביד עלייהו דעמין עעכו"ם, אתתקף האי דינא רפיא, בדינא קשיא דלעילא, בגין לאתתקפא, הה"ד, ועבר ה' לנגוף את מצרים. ועבר: דאתמלי עברה וזעמא, ואתתקף בדינא קשיא, אוף הכא ועבר. ות"ח, בשעתא דמתכנשי עשרה בבי כנישתא, וחד מנייהו אשתמיט, כדין קודשא בריך הוא ארגיז עליה.
ד"א וכן נגזו, כד מתעברי מנייהו אינון עובדין בישין, כדין ועבר, מאי ועבר, ר' שמעון אמר בזמנא דנשמתא נפקת מהאי עלמא, בכמה דינין אתדנת, עד לא תיעול לאתרה, לבתר, כל אינון נשמתין אית לון למעבר, בהך נהר דינור דנגיד ונפיק, ולאסתחאה תמן, ומאן איהו דיקום תמן, ויעבר בלא דחילו, כד"א מי יעלה בהר ה' וגו', ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו.
ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא, ויתן מממוניה בצדקה, כדין ועבר בההוא אתר, ולא דחיל, וכרוזא קרי לה לההיא נשמתא, ועניתיך לא אענך עוד, מאן דזכה למעבר בהאי, לית ליה דינא יתיר כלל.
תא חזי, כל דא דיוסף עם אחוי, וכל הני מילי, אמאי אצטריך, אלא אורייתא דקשוט, איהי אורייתא, וכל ארחהא ארחין קדישין, ולית לך מלה באורייתא דלאו אית בה רזין עלאין וקדישין, וארחין לבני נשא לאתתקפא בהו.
פתח ואמר, אל תאמר אשלמה רע וגו'. תא חזי, קב"ה עביד ליה לבר נש, לאתתקפא בה באורייתא, ולמיהך בארח קשוט, ולסטר ימינא, ולא יהך לסטר שמאלא. ובגין דבעי להו למיהך לסטר ימינא, אית לון לאסגאה רחימו דא עם דא, ולא יהא דבבו דא עם דא, בגין דלא לאכחשא ימינא, דאיהו אתר דישראל מתדבקן ביה.
ותא חזי, בג"כ איהו יצר טוב ויצר רע, וישראל בעיין לאתתקפא ליצר טוב על יצר רע, באינון עובדין דכשרן, ואי סטי בר נש לשמאלא, כדין אתתקף יצר רע על יצר טוב, ומאן דהוה פגים, אשלים ליה בחטאוי, דהא לא אשתלים דא מנוולא, אלא בחטאין דבני נשא.
ובג"כ בעי בר נש לאזדהרא, דלא ישתלים ההוא יצר רע בחטאוי, ויסתמר תדיר, דהא יצר טוב בעי לאשלמא ליה בשלימות תדיר, ולא יצר הרע. ובגין כך אל תאמר אשלמה רע קוה אל ה' ויושע לך.
ד"א אל תאמר אשלמה רע, כדכתיב ומשלמי רעה תחת טובה, למאן דשלים ליה טובה, דלא ישלים ליה רע, בגין דכתיב משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו, אפילו למאן דאשלימו ליה בישין, לא אית ליה לאשלמא בישא, חלף ההוא בישא דשלימו ליה, אלא קוה לה' ויושע לך.
והאי קרא אוקמוה, ביוסף זכאה, דלא בעא לאשלמא בישא לאחוי, בשעתא דנפלו בידוי. קוה לה' ויושע לך, בגין דהוא הוה דחיל לקב"ה, דכתיב זאת עשו וחיו וגו', ואיהו תדיר הוה מחכה לקב"ה.
ר' אבא פתח ואמר, מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה. מים עמוקים עצה בלב איש, דא קב"ה, בגין דאיהו עביד עצות, דאייתי טעמין לגלגלא גלגולין על עלמא על ידא דיוסף, לקיימא ההוא גזרה, דגזר כפנא על ארעא. ואיש תבונה ידלנה, דא יוסף, דגלי אינון עמיקין, דגזר קודשא בריך הוא על עלמא.
ת"ח, יוסף לא די ליה דאיהו לא שלים בישא לאחוי, אלא דעבד עמהון טיבו וקשוט, וכך ארחיהון דזכאי תדיר, בגין דא קב"ה חייס עלייהו תדיר, בעלמא דין ובעלמא דאתי.
מים עמוקים עצה בלב איש, דא יהודה, והא אוקמוה, בשעתא דאתקריב לגביה דיוסף, על עסקא דבנימין. ואיש תבונה ידלנה דא יוסף.
ר' אבא הוה יתיב אתרעא דאבבא דלוד, חמא חד בר נש דהוה אתי, ויתיב בחד קולטא דתלא דארעא, והוה לאי מארחא, ויתיב ונאים תמן, אדהכי חמי חד חויא, דהוה אתי לגביה, נפק קוסטפא דגורדנא, וקטיל ליה לחויא. כד אתער ההוא בר נש, חמא ההוא חויא לקבליה, דהוה מית, אזדקף ההוא בר נש, ונפל ההוא קולטא לעומקא דתחותוי ואשתזיב.
אתא ר' אבא לגביה, א"ל אימא לי מאן עובדך, דהא קב"ה רחיש לך אלין תרין נסין, לאו אינון למגנא.
א"ל ההוא בר נש, כל יומאי לא אשלים לי בר נש בישא בעלמא, דלא אתפייסנא בהדיה, ומחילנא ליה. ותו, אי לא יכילנא לאתפייסא בהדיה, לא סליקנא לערסי, עד דמחילנא ליה, ולכל אינון דמצערו לי, ולא חיישנא כל יומא לההוא בישא דאשלים לי. ולאו די לי דא, אלא דמההוא יומא ולהלאה, אשתדלנא למעבד עמהון טבא.
בכה ר' אבא ואמר, יתיר עובדוי דדין מיוסף, דיוסף הוו אחוי ודאי, והוה ליה לרחמא עלוי, אבל מה דעביד דא, יתיר הוא מיוסף, יאות הוא דקודשא בריך הוא ירחיש ליה ניסא על ניסא.
פתח ואמר, הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע. הולך בתום ילך בטח, דא ההוא בר נש, דאזיל בארחין דאורייתא. ילך בטח, דלא יכילו נזקי דעלמא לאבאשא ליה. ומעקש דרכיו יודע, מאן יודע. דא הוא מאן דאסטי מארחא דקשוט, ובעי גבי דחבריה. יודע, מהו יודע: ישתמודע איהו בעיניהון דכל מארי דדינא, דלא יתאביד מנייהו דיוקנא דההוא בר נש, בגין לאייתאה ליה לאתרא דינקמון מניה, ובגין כך יודע.
ותא חזי, ההוא דאזיל בארח קשוט, קב"ה חפי עליה, בגין דלא אתידע, ולא אשתמודע, לגבי מאריהון דדינא, אבל מעקש דרכיו יודע, וישתמודע לגבייהו. זכאין אינון בני נשא דאזלי בארח קשוט, ואזלי לרוחצן על עלמא, דלא דחלי אינון בעלמא דין, ולא בעלמא דאתי.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
27
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, מקץ י״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.