Zohar Miketz 14
Zohar, Miketz 14:1
הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם, רבי אלעזר אמר, הכא אית לאסתכלא, אי אינון הוו אזלי ואשתדרו, מה לן למכתב באורייתא, המה וחמוריהם. אלא בגין דכתיב, ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו, בגין כך, והאנשים שלחו המה וחמוריהם, בגין דלא ישתארון אינון וחמוריהון, כדקאמרו.
Zohar, Miketz 14:2
פתח ואמר, וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו וגו', ההוא בקר דאברהם הוה נהיר, לקיימא עלייהו בזכותיה, כדין זכותא דאברהם קיימא עלייהו, ואזלו בשלם, ואשתזיבו מן דינא, בגין דההיא שעתא, קיימא עלייהו דינא, לאתפרעא מנייהו, בר דזכותא דההוא בקר דאברהם, אגין עלייהו, ואשתלחו מן דינא, דלא שליט עלייהו בההוא זמנא.
Zohar, Miketz 14:3
רבי יהודה פתח, וכאור בקר יזרח שמש, דא הוא נהורא, דההוא בקר דאברהם. יזרח שמש: דא הוא שמשא דיעקב, דכתיב ויזרח לו השמש. בקר לא עבות, דההוא בקר לא איהו עבות כל כך, אלא מנגה ממטר, נגה ממטר: איהו מטרא דאתי מסטרא דיצחק, דההוא מטרא אפיק דשא מארץ.
Zohar, Miketz 14:4
ד"א וכאור בקר, בההוא נהירו דבקר דאברהם, יזרח שמש: דא הוא יעקב, דנהירו דיליה, כנהירו דההוא בקר. בקר לא עבות, בגין דההוא בקר, לאו איהו חשוך, אלא נהיר, דהא בשעתא דאתי בקר, לא שלטא דינא כלל, אלא כלא נהיר, בסטרא דאברהם. מנגה ממטר: דא הוא סטרא דיוסף הצדיק, דאיהו אמטיר על ארעא, לאפקא דשאה, וכל טיבו דעלמא.
Zohar, Miketz 14:5
אמר ר"ש, תא חזי, בשעתא דליליא עאל, ופריש גדפוי על עלמא, כמה גרדיני טהירין, זמינין לנפקא, ולשלטאה בעלמא, וכמה מאריהון דדינין, מתערין בכמה סטרין לזנייהו, ושלטי על עלמא, כיון דאתי צפרא ונהיר, כלהו מסתלקי, ולא שלטי, וכל חד וחד עאל לדוכתיה, ותב לאתריה.
Zohar, Miketz 14:6
כד"א הבקר אור, דא בקר דאברהם. והאנשים שלחו, אלין מאריהון דדינא, דהוו שלטין בליליא. המה וחמוריהם אינון גרדיני נימוסין, דאתיין מסטרא דמסאבא, דלאו אינון קדישין, ולא שלטין, ולא אתחזון, מכי אתי צפרא. ואינון מסטרא דאינון חמרי, גרדיני נימוסין דקאמרו.
Zohar, Miketz 14:7
דהא לית לך דרגין עלאין. דלא איתאי בהו ימינא ושמאלא, רחמי ודינא, דרגין על דרגין קדישין, מסטרא דקדושה, ומסאבין, מסטרא דמסאבא, וכלהו דרגין על דרגין, אלין על אלין.
Zohar, Miketz 14:8
ובכל אתר דבקר דאברהם אתער בעלמא, כלהו מתעברי, ולא שלטי, בגין דלית לון לקיימא בסטר ימינא, אלא בסטר שמאלא. וקב"ה עבד יממא וליליא, לאנהגא כל חד וחד לסטריה כדקא חזי ליה, זכאה חולקיהון דישראל, בעלמא דין, ובעלמא דאתי.
Zohar, Miketz 14:9
רבי חייא פתח ואמר, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ת"ח, זמין קב"ה לאנהרא לון לישראל, ההוא שמשא, דגניז קב"ה, מיומא דאתברי עלמא, מקמי רשיעי דעלמא, כמה דכתיב, וימנע מרשעים אורם.
Zohar, Miketz 14:10
וההוא נהורא גניז ליה קב"ה, דכד נפק בקדמיתא, הוה נהיר מסייפי עלמא, ועד סייפי עלמא, כיון דאסתכל בדריה דאנוש ובדריה דמבול, ובדריה דהפלגה, ובכל אינון חייביא, גניז ליה לההוא נהורא.
Zohar, Miketz 14:11
כיון דאתא יעקב, ואתדבק בההוא ממנא רברבא דעשו, ואכיש ליה בירכא דיליה, והוה נכי, כדין מה כתיב, ויזרח לו השמש, מאן שמש ההוא שמשא דגניז, בגין דאית ביה אסותא, לאתסאה ליה מארכובתיה, ולבתר אתסי בההוא שמשא, דכתיב, ויבא יעקב שלם, שלם בגופיה דאתסי.
Zohar, Miketz 14:12
ועל דא, זמין קב"ה, לגלאה ההוא שמשא, ולאנהרא ליה לישראל, דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה, מאי שמש צדקה. דא שמשא דיעקב, דאתסי ביה. ומרפא בכנפיה, דההוא שמשא, יתסון כלהו, בגין דהא בזמנא דיקומון ישראל מעפרא, כמה חגרין, וכמה סומין, יהון בהון, וכדין קב"ה ינהיר לון ההוא שמשא לאתסאה בה, דכתיב ומרפא בכנפיה.
Zohar, Miketz 14:13
וכדין, יתנהיר ההוא שמשא, מסייפי עלמא, עד סייפי עלמא, ולישראל יהא אסוותא, ועמין עעכו"ם ביה יתוקדון, אבל לישראל מה כתיב, אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יי' יאספך.
Ficha editorial de este texto