Zohar Miketz 15
Zohar, Miketz 15:1
אהדרנא למילי קדמאי: וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב וגו'. ר' יצחק פתח, והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם. ת"ח, בכל יומא ויומא, כד נהורא סלקא, אתער חד ציפרא, באילנא דגנתא דעדן, וקרי תלת זמנין, ושרביטא יזדקף, וכרוזא קרי בחיל, לכון אמרין, הורמני דבוריירי, מאן מנכון דחמי ולא חמי. דקיימא בעלמא, ולא ידעי על מה קיימי, לא משגיחין ביקרא דמאריהון, אורייתא קיימא קמייהו, ולא משתדלי בה, טב לון דלא יברון, על מה יקומון, בלא סכלתנו. ווי לון, כד יתערון יומי דרע עלייהו, ויטרדון להון מעלמא.
Zohar, Miketz 15:2
מאן אינון יומין דרע, אי סלקא דעתך דאינון יומי דסיבו, לאו הכי, דהא יומי דסיבו, אי זכה בבנין, ובני בנין, יומי דטב אינון, מאן אינון יומין דרע.
Zohar, Miketz 15:3
אלא אינון, כמה דאתמר, דכתיב וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה, לאו אינון יומין דסיבו, אלא רזא דמלה, כד ברא קב"ה עלמא, ברא ליה באתוון דאורייתא, וכל את ואת עאלת קמיה, עד דאתקיימו כלהו אתוון באת בי"ת. וכל אינון אלפא ביתות, דאתגלגלו אתוון, כלהו קיימי למברי עלמא.
Zohar, Miketz 15:4
כיון דאתגלגלו, ואתחברו תרין אתוון אלין ט"ר כחדא, סלקא טי"ת, ולא אתיישבת, עד דגער בה קב"ה, ואמר לה טי"ת טי"ת, על מה את סלקא, ולא אתיישבת בדוכתיך, אמרה קמיה, וכי עבדת לי למהוי את ברישא דטוב, דהא אורייתא פתח בי כי טוב, היך אנא מתחברא לאתיישבא באת רע.
Zohar, Miketz 15:5
אמר לה, תוב לאתריך, דהא את צריך לה, דהא ב"נ דאנא בעי למברי בכון, תרווייכו אתכליל כחדא, ויתברי, אבל את לימינא, ואיהי לשמאלא. וכדין, תבו ואתיישבו דא בדא כחדא.
Zohar, Miketz 15:6
בההיא שעתא פריש לון קב"ה, וברא לון לכל חד וחד, יומין ושנין ידיען, אלין לימינא ואלין לשמאלא. אלין דימינא, אתקרון ימי הטוב, ואלין דשמאלא אתקרון ימי הרעה, וע"ד אמר שלמה, עד אשר לא יבאו ימי הרעה, דאלין מסחרין ליה לב"נ, בחובוי דאיהו עביד. כיון דאתברון יומין דטוב, ויומין דרע, כדין תבו ואתיישבו, לאתכללא בהו בבר נש.
Zohar, Miketz 15:7
ובגיני כך אמר דוד, למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני, ימי רע ודאי, ורזא דא, אלין אקרון ימי רעב, שנין דרעב, ואלין אקרון ימי שבע, שני שבע.
Zohar, Miketz 15:8
ורזא דמלה, דלא לאפקא מבועא דברית קדישא, ביומי רעב, בשנת הרעב, ובג"כ יוסף דאיהו רזא דברית, סתים מבועיה בשנת הרעב, ולא יהב ליה דוכתא לאסגאה בעלמא, ודא בעי ליה לב"נ, דכד שלטא שנת הרעב, דיסתים מבועא דברית קדישא דיליה, בגין דלא יהב ליה דוכתא לאסגאה בעלמא.
Zohar, Miketz 15:9
רבי שמעון אמר, רזא דא איהו רזא עלאה, בההיא שנת הרעב, כיון דאיהי שלטא, בעי לאסתמא מבועיה, בגין דאי לא סתים ליה, גרים לאמשכא רוחא לההוא ולדא מההוא סטרא, ויהיב דוכתא לההוא סטרא, למפשי בעלמא, סטרא דמסאבא בסטרא דקודשא, ותו רזא, דכתיב תחת שלש רגזה ארץ וגו'.
Zohar, Miketz 15:10
ובג"כ, יוסף צדיקא, רזא דברית, סליק וסתים מבועיה, בשנת הרעב, דלא לאתערבא בהדה כלל, ולמיהב לה דוכתא, ומאן דאפתח מבועיה בההוא זמנא, עליה כתיב בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם וגו'. דהא אלין אקרון בנים זרים ודאי. בה' בגדו ודאי. ובג"כ, זכאה חולקהון דישראל קדישין, דלא אתחלפו דוכתא קדישא, בדוכתא מסאבא.
Zohar, Miketz 15:11
וע"ד כתיב, וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב, דהא מההוא זמנא דשלטא שנת הרעב, אסתים מבועיה, וסליק מקוריה, דלא למיהב בנין לסטרא מסאבא, ולא לאחלפא דוכתא דקודשא, בדוכתא דמסאבא, ובעי ב"נ לחכאה למאריה דקודשא, כד ייתי וישלוט כדכתיב וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו.
Zohar, Miketz 15:12
זכאין אינון צדיקיא, דידעין אורחוי דקב"ה, ונטרי פקודי דאורייתא, למיהך בהו, דכתיב, כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם. וכתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום.
Zohar, Miketz 15:13
ובג"ד, קב"ה אזהר להו לישראל לאתקדשא, דכתיב והייתם קדושים כי קדוש אני. מאן אני. דא קודשא בריך הוא, מלכות שמים קדישא. מלכותא אחרא דעעכו"ם, אקרי אחר, דכתיב כי לא תשתחוה לאל אחר כי ה' קנא שמו.
Zohar, Miketz 15:14
ות"ח, אני: שלטנו דעלמא דין, ועלמא דאתי, וכלא ביה תליא. אחר: סטרא מסאבא, אחר, סטרא אחרא בסטרא מסאבא, ושולטנו דיליה בהאי עלמא, ולית ליה בעלמא דאתי כלום, ובג"ד מאן דאתדבק בהאי אני, אית ליה חולקא בעלמא דין, ובעלמא דאתי.
Zohar, Miketz 15:15
ומאן דאתדבק בהאי אחר, אתאביד מההוא עלמא, ולית ליה חולקא בעלמא דאתי, ואית ליה חולקא בהאי עלמא, במסאבו, בגין דההוא מלכו אחרא עעכו"ם, כמה אינון תריסין גרדינין ממנן ביה, לשלטאה בהאי עלמא.
Zohar, Miketz 15:16
ובגיני כך, אלישע אחר, דנחת ואתדבק בהאי דרגא, אתטריד מההוא עלמא דאתי, ולא אתייהיב ליה רשו למהדר בתיובתא, ואתטריד מההוא עלמא, ועל דא אקרי אחר.
Zohar, Miketz 15:17
ובג"כ, בעי ב"נ לאתפרשא מכל סטרין, דלא לאסתאבא, בההוא סטרא, למזכי בהאי עלמא, ובעלמא דאתי, וע"ד, דא ברכה, ודא קללה, דא שבע, ודא רעב, כלא בהפוכא דא מן דא. והא אוקימנא.
Zohar, Miketz 15:18
ובג"כ, בההוא זמנא דשנת הרעב, לית ליה לב"נ, לאתחזאה בשוקא, ולא לאפתחא מבועיה לאולדא, למיהב בנין לאל אחר, והא אתמר.
Zohar, Miketz 15:19
זכאה איהו ב"נ, דאסתמר למיהך בארח קשוט, ולאתדבקא במאריה תדיר, דכתיב ובו תדבק. ובשמו תשבע, ובו תשבע לא כתיב, אלא ובשמו, מאי תשבע. כמה דאוקימנא, למהוי מתדבק ברזא דמהימנותא.
Zohar, Miketz 15:20
שבעה דרגין לעילא עלאין על כלא, רזא דשלימו דמהימנותא, ורזא דשבעה דרגין דלתתא מנייהו, דאינון חבורא חד, וקשורא חד, אלין באלין, למהוי כלהו חד, ובג"כ כתיב, שבעת ימים ושבעת ימים, י"ד יום, וכלא חד, וקשורא חד, וע"ד כתיב ובשמו תשבע, מלעילא ומתתא.
Zohar, Miketz 15:21
ומאן דמייחד אלין באלין, עליה כתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, אלין אוצרין דלעילא ותתא. שבעת ימים ושבעת ימים כלהו חד, דכתיב את אוצרו הטוב את השמים, אוצרו חד, ואיהו את השמים, שבעה ושבעה מוצקות, ואינון חד.
Zohar, Miketz 15:22
רבי חייא ורבי יוסי, הוו אזלי בארחא, אדהכי חמו חד ב"נ, דהוה אתי, מתעטף בעטופא דמצוה, וכלי זיינין קטורין תחותוי, אמר רבי חייא, ב"נ דין, חד מתרין אית ביה, או זכאה שלים איהו, או לרמאה בני עלמא איהו.
Zohar, Miketz 15:23
אמר ליה רבי יוסי, הא חסידי עליונין אמרו, הוי דן לכל ב"נ לזכו. הא תנינן, בר נש דנפיק לארחא, יתכוין לתלת מלין, לדורון, לקרבא, לצלותא. מנלן מיעקב, דהא לתלת אלין אתכוון, וזריז גרמיה לדורון, לקרבא, לצלותא. והאי ב"נ, אזיל בארחא איהו, הא ביה עטופא דמצוה, לצלותא. והא ביה כלי זיינין, לקרבא. כיון דתרין אלין אית ביה, תליתאי לא למרדף אבתרה.
Zohar, Miketz 15:24
כד קריב לגבייהו, יהבו ליה שלם, ולא אתיב לון. אמר רבי חייא, הא חד מאינון תלת, דאתחזיין למהוי ביה, לית ביה, דהא לא אתקין גרמיה לדורון, ובדורון שלמא כליל ביה. אמר רבי יוסי, דילמא איהו משתדל בצלותיה, או מרחיש תלמודיה. בגין דלא יעקר ליה.
Zohar, Miketz 15:25
אזלי כחדא, ולא מליל ההוא ב"נ, בהדייהו. לבתר אשתמיטו רבי חייא ורבי יוסי, ואשתדלו באורייתא. כיון דחמא ההוא ב"נ, דהוו משתדלי באורייתא, קריב לגבייהו, ויהיב לון שלם.
Zohar, Miketz 15:26
אמר לון, רבותי, במה חשדתון לי, כד יהביתו לי שלם, ולא אתיבנא לכו, א"ל ר' יוסי, דילמא צלותא הוית אמר, או מרחיש בתלמודך. אמר לון, קודשא בריך הוא ידין לכו לכף זכו.
Zohar, Miketz 15:27
אבל אימא לכו, יומא חד הוינא אזיל בארחא, אשכחנא חד ב"נ, ואקדימנא ליה שלם, וההוא גברא הוה לסטים, וקם עלי, וצער לי, ואלמלא דאתתקפנא ביה אצטערנא. מההוא יומא נדרנא, דלא לאקדמא שלם, בר לב"נ זכאה, אלא אי ידענא ביה בקדמיתא, בגין דיכיל לצערא לי, ויתתקף בי בחילא, בגין דאסיר לאקדמא שלם לב"נ חייבא, דכתיב אין שלום אמר ה' לרשעים.
Zohar, Miketz 15:28
וההיא שעתא דחמינא לכו, ויהביתו לי שלם, ולא אתיבנא לכו, חשידנא לכו, בגין דלא חמינא בכו מצוה דאתחזי לבר, והוינא כמו כן מהדר תלמודאי, אבל השתא דחמינא בכו, דאתון זכאין, הא ארחא מתתקנא קדמי.
Zohar, Miketz 15:29
פתח ואמר, מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב. ת"ח, קב"ה עבד ימינא, ועבד שמאלא, לאנהגא עלמא, חד אקרי טוב, וחד אקרי רע, ובתרין אלין אתכליל בר נש, ואתקריב בכלא.
Zohar, Miketz 15:30
וההוא רע דאיהו שמאלא, אתכלילו ביה עמין עעכו"ם, ואתיהב בסטרא דלהון, בגין דאינון ערלי לבא, וערלי בשרא, ולאתחללא ביה. אבל בישראל מה כתיב, אך טוב לישראל.
Zohar, Miketz 15:31
ואי תימא לכלהו, לאו, אלא לאינון דלא אתחללי בהדי ההוא רע, דכתיב לברי לבב, בגין דדא טוב, ודא רע, טוב לישראל בלחודייהו, ורע לעמין עעכו"ם. אך טוב לישראל, בגין לאדבקא ביה, ובהאי אתדבקו ישראל, ברזא עלאה, ברזא דמהימנותא, למהוי כלא חד. אמר רבי יוסי זכאין אנן, דלא שבשנא בך, והא קב"ה שדרך לגבן.
Zohar, Miketz 15:32
אמר רבי יוסי, בגין דטוב הוא לישראל, ישראל אית לון חולקא בעלמא דין, ובעלמא דאתי למחמי עינא בעינא חיזו יקרא, כמה דכתיב, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
