Zohar Mishpatim 15
Zohar, Mishpatim 15:1
אמר בוצינא קדישא, רעיא מהימנא, בגין דא, אנת מתקן, בחבורא דא, דרמ"ח פקודין. לאמלכא לקב"ה על כל אברים דשכינתא, בכל פקודא ופקודא, ולית אנת חייש ליקרך. זכאה חולקך, דכגוונא דאנת ממליך לקב"ה בכל אברים דשכינתא, דאינון בעלי מדות, דכל ישראל. מארי מדות אינון אברים דשכינתא, הכי עביד קב"ה לשריא שמיה עלך, וימלכינך, על כל משריין עלאין ותתאין..
Zohar, Mishpatim 15:2
קום רעיא מהימנא, לסדרא דינין בהלכות נזקין, בסדורא דשמא דא, הוי"ה. דאיהו, רכב אלהים רבותים אלפי שנא"ן, דאינון, שור נשר אריה אדם, דהא מסטרא דימינא, דתמן ידו"ד, ד' חיוון, הכי איהו סדורא דלהון, אדם אריה נשר שור. וכפום שנויין דהוויין, הכי איהו תנועה וסדורא דחיון. וחיון דסטרא אחרא, דאינון נזיקין דשמאלא, הכי סדורייהו, שנאן. ובגין דא, התחלה דלהון, השור. קשור בד' אבות נזיקין, השור והבור והמבעה וההבער וסיומא דלהון אדם, מועד.
Zohar, Mishpatim 15:3
קום אתער בדינין. פתח רעיא מהימנא ואמר, אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. אדנ"י, בהפוך אתוון דינ"א. ובג"ד, אמרו מארי מתניתין, דינ"א דמלכותא דינא. כל דינין בהאי שמא אתדנו. בד', בג'. בד': שכינתא לקבל תלת אבהן. עמודא דאמצעיתא, דיין אמת, והוא דיין, לדון מסטרא דאדנ"י, דתמן איהו דיין אמת. ומסטרא דשם אלהים, שופט. הדא הוא דכתיב, כי אלהים שופט.
Zohar, Mishpatim 15:4
ומה דינין אינון. חד, לדון בנזקי שור. תניינא, לדון בנזקי בור. תליתאה, לדון בנזקי אש. רביעאה, לדון בנזקי אדם. ואבתרייהו, לדון בדיני ארבע שומרים. שומר חנם. ושומר שכר. והשואל. ונושא שכר. לקבלייהו, דינין ארבעה. דין חלוקת השותפים. דין חלוקת קרקעות. דיני עבדים ושפחות. דיני תובע ונתבע, בכמה מיני תביעות דחיוב ממון, וגזל, ואבדה, או שמזיק לחברו, והורגו באחד מארבע מיתות בית דין.
Zohar, Mishpatim 15:5
אדון איהו קב"ה, באדנ"י. לדון בכל מיני דינין, לשפחה בישא, כי תירש גבירתה. דמינה כל נזיקין אשתכחו, דאינון מלאכי חבלה, דמנייהו נשמתהון של רשעים, כמה דאוקמוה מארי מתניתין, נשמות הרשעים הן הן המזיקים בעולם. אל אחר, מזיק, גזלן רשע. ובת זוגיה, סם המות.
Zohar, Mishpatim 15:6
נזק שבת ובשת ורפוי, לשכינתא ובנהא. שבת, דבטולא דאורייתא, דבטילת לבנהא. ורפוי, דגרמת לון דמתרפין מדברי תורה. נזק, בכמה נזקין דמלאכי חבלה, מארי משחית אף וחימה. ובשת, דהוו מבזין לשכינתא בכו"ם, שקרא דלהון, והוו אמרין איה אלהיך. וכמה גזלות מן שפחה בישא, דאתמר בה גזלת העני בבתיכם.
Zohar, Mishpatim 15:7
כמה ברכאן, גזלת לשכינתא, שפחא בישא. בכובד המס, ובכובד כמה דינין משונים על בנהא, וכמה קרבנין דבי מקדשא, דבטילת למטרוניתא. ובשת דמטרוניתא, דאשתארת ערומה, מד' בגדי זהב דנהרין, מד' טורי אבן, בי"ב אבנין מרגלן. מעיל בכמה זגין ורמונים. וארבע בגדי לבן, דבהון הות מטרוניתא, מתקשטא קדם מלכא. הה"ד, וראיתיה לזכר ברית עולם. וגזלת לה לגברתה, כמה מאכלין דקרבנין.
Zohar, Mishpatim 15:8
שור מועד בעלה, עאל לבי מלכא רבוניה, בארבע אבות נזיקין דיליה, דאינון, עון ומשחית אף וחמה, דכלהו מועדין לקלקל. בגופא דיליה, הרביץ על הכלים, מזבח מנורה שלחן ושאר מאנין, רבץ עלייהו ושברתן. ובשן דיליה, אכיל כל קרבנין דמאכלים דפתורא, ושארא ברגלוי רפסא. ובקרן דיליה, קטל כהני וליואי. הרס כלא, חלל ממלכה ושריה.
Zohar, Mishpatim 15:9
הבור, נוקבא בישא, לילית, בבית דילה, דאיהי בית הסהר, תפיסת למטרוניתא ובנהא, שפחה בישא, בגלותא דילה, ושווייאן לון, בכמה שלשלאין ואסורין לבנהא ידייהו מהדקן לאחורא. היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח. ולא עוד אלא כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור.
Zohar, Mishpatim 15:10
ולא עוד, אלא זונה דאיהי הבער, דהיינו אש, ויצת אש בציון. לבתר קם אדם בליע"ל רשע, רביעי לאבות נזיקין, דאתמר ביה אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן, ושלח את בעירו, ואכיל ושצי וגדע כרמים ופרדסים דירושלם, ושצי כלא.
Zohar, Mishpatim 15:11
רבון עלמא, אנת קשוט, ואורייתך קשוט, יהבת לן מצות תפילין, לצדיקים גמורים איהו אגרא כפום עובדייהו, פאר על רישייהו. ומשמשין לאבוהון ואמהון, כגוונא דגופא, דכל אברים דיליה משמשין לרישא. הכי אתתא, משמשא לבעלה.
Zohar, Mishpatim 15:12
ואית מלאכין דאינון משמשין לגופא, ומלאכין דמשמשין לנשמתא. וכגוונא דאית אפרשותא בין גופא לנשמתא, הכי אית אפרשותא בין מלאכין דגופא, למלאכין דנשמתא. ואית נשמתא לנשמתא. ומלאכין למלאכין, כי גבוה מעל גבוה שמר וגבוהים עליהם. ואלין דאינון נשמתא לנשמתא, כלהו חד. ואע"ג דארח מתלא, אינון כגופא אצל נשמתא אלין לאלין, בגין דמקבלין אלין מאלין. הכי שכינתא, אע"ג דאיהי לקבל שאר נהורין דבריאה, כנשמתא אצל גופא, לקבל קב"ה חשיבא כגופא. אבל כלא חד. הכא גופא ונשמתא כלא חד. מה דלאו הכי בבר נש, דגופיה ונשמתיה בפרודא. דא חומר, ודא שכל. דא חיי, ודא מותא. אבל קב"ה חיים, ושכינתיה חיים, הה"ד, עץ חיים היא למחזיקים בה.
Ficha editorial de este texto